כשהתרופות של בן זוגך עולות 42 אלף ש"ח בחודש ואת בחל"ת

מאז השבעה באוקטובר מדינת ישראל כולה במלחמה, אך זרעית ניסימוב (38), עובדת בסוכנות רכב מחדרה, מתמודדת כבר שנתיים עם מלחמה מסוג אחר. באוגוסט 2021, אובחן בן זוגה, לב, עם סרטן ריאות, וחייהם השתנו מן הקצה אל הקצה.

>> האהבה תנצח: ניקיטה וחברתו נלחמים כדי שיוכל לחזור ללכת

בשנה הראשונה, כשעוד קיבל כדורים ביולוגיים ניסיוניים שלא היו בסל התרופות, השתפר מצבו. אלא שכשהמחקר הרפואי בו השתתף הסתיים, לב לא היה זכאי עוד לכדורים הניסיוניים שהיו מותאמים לסרטן ריאות, ומאז הסרטן מאז התפשט לעצמות ומצבו התדרדר. כיום הוא זקוק לתרופות אחרות המותאמות לעצמותיו, אך הן עולות 42 אלף שקל בחודש. לזרעית, בת זוגו שכבר לא עובדת על מנת שתוכל לטפל בו במשרה מלאה, אין את היכולת הכלכלית לכך, והיא קוראת לעזרת הציבור.

"אימא תופסת פיקוד פתאום על הכל והבית נעול, כי אימא בבית חולים ולא תמיד יש לאן לחזור. זה שובר לב. גם הזוגיות שלנו התפוגגה, הפכתי להיות אחות, אבל הדבר הכי חשוב לי זה שאני יודעת שאני נלחמת על חייו – ואנחנו ננצח"

"כיום, אני מחליפה את לב בכל דבר", מספרת ניסימוב בריאיון, כשלב לדבריה, מרותק למיטה בימים אלה. "אני ממלאת שני תפקידים – של אימא ואבא – ועושה בבית הכל: מכלכלת, מבשלת, מקפיצה, נמצאת בקשר עם הילדים. אין לי פרטנר שיחזיק לי את היד כי הוא מרותק למיטה ואני מטפלת בו. אחות של 24/7".

זרעית ולב | צילום: באדיבות המרואיינת

נשמע מטורף ועל גבול הבלתי אפשרי.
"עד לפני חודש וחצי עבדתי. מהרגע שגיליתי שלב חולה רציתי לעזוב, כי היה לי ברור שאני נכנסת למלחמה משלנו, אבל נתנו לי לעבוד מהבית. יצאתי לחל"ת בעקבות המצב הביטחוני, וביקשתי להאריך אותו כי ראיתי שאני לא יכולה לעזוב את לב. היה לי מאוד קשה לי לעזוב את העבודה כי אני אוהבת את מה שאני עושה, אבל אין ברירה. אני צריכה לבחור בין העבודה לטיפול בלב, בילדים והבית – לביני".

זרעית ולב ביחד מגיל 16, הם הורים לשני ילדים: אדיר (12) ואריאל (9). זרעית בהחלט זוכרת את הימים הטובים, אז לב עוד עבד כשף, וכיום כמובן הוא כבר לא עובד נוכח מצבו.

>> הילדים עדיין בחרדה מהמלחמה? השיטות שיעזרו להם – ולך

איזה אבא הוא עבורם?
"הוא היה אבא מאוד מעורב ופעיל בחייהם של הילדים עם מלא תחומי עניין משותפים איתם. הוא אבא מדהים וראוי להערצה, ולשלושתם קשר מאוד טוב. אבא של ממש. היום הוא סיעודי, מתקשר אמנם, אבל מתמודד נפשית ופיזית עם כאבים נוראיים – שלעולם אף אחד לא יבין – ומרותק למיטה, כך שהוא לא יכול להיות איתם כפי שהיה בעבר".

"עם זאת", היא ממשיכה, "הוא לא מוותר וממשיך להילחם עבורי ועבור ילדינו מהרגע הראשון. גם אבא שלי חלה בסרטן ולא היו לו הרבה סיכויים, וברוך השם הוא 15 שנה אחרי המחלה, חזר לחיים. יש ניסים. גם לנו קרה נס עם לב. לפני חצי שנה הוא היה בטיפול נמרץ, קיבל כימותרפיה שגילינו שהוא אלרגי אליה, ובנוסף זה גרם לו לזיהום בדם שהסתבך ועבר לריאות. כבר היינו צריכים להיפרד ממנו – הכנתי את הילדים להיפרד, הבאנו את כל החברים והקרובים, היו בבית החולים קרוב למאה איש. הוא היה מורדם ומונשם, ואיכשהו התעורר. אז הנה, קורים לנו ניסים בדרך. שום סרטן לא ינצח אותו, ולב עוד יגדל את ילדיו – אני בטוחה בכך".

"רק נסיעה אחת שאני מובילה את לב באמבולנס, עולה לי 3,000 שקל? לב חי מקצבה של ביטוח לאומי ואני חיה מאבטלה, אי אפשר לתפקד ככה. אין לנו מאיפה להביא סכומים כאלה"

מה לגבי התרופה הביולוגית שקיבל אז? הוא לא יכול להמשיך לקחת אותה היום, עכשיו כשהיא בסל?
"כאמור, בשנה הראשונה לב קיבל כדורים ביולוגיים שעזרו לנו. הוגרלנו מתוך 300 איש מהארץ ומהעולם, וקיבלנו כדור לצורך מחקר שלא אושר אז בסל. כשהמחקר נגמר זה נפסק, ומשם הסרטן התדרדר לעצמות, כך שהתרופות שהוא צריך היום אחרות לגמרי. גם העובדה שלפני שנה הכדורים ההם אושרו ונכנסו לסל – לא עוזרת לו. הסרטן לא מחכה שהתרופה תיכנס לסל, הוא מחלחל עוד ועוד לתוך הגוף שלך".

איך אתם מסתדרים כלכלית?
"עד היום הסתדרנו בעזרת משפחה וחברים שעזרו לנו, אבל את יודעת שרק נסיעה אחת שאני מובילה את לב באמבולנס עולה לי 3,000 שקל? לב חי מקצבה של ביטוח לאומי ואני חיה מאבטלה, אי אפשר לתפקד ככה. אין לנו מאיפה להביא סכומים כאלה, בטח לא באופן חודשי לתרופות".

לב ניסימוב עם ילדיו | צילום: באדיבות המרואיינת

לב אובחן בסרטן עקב שיעול פתאומי שתקף אותו ולא עזב. לאחר השיעולים, התחילו ירידות מסיביות ולא רצוניות במשקל, וכאבים עזים ברגל. זרעית התעקשה שלב יראה רופא, ובצדק: "דרשו ממנו לעשות צילום ריאות, ומשם היסטוריה", היא מוסיפה.

יש סיכוי שלב יחלים באופן מלא יום אחד?
"אף על שהוא במצב שכיבה באופן שוטף כי יש לו שברים וסדקים בעצמות, התרופות עוזרות לו. בבדיקה האחרונה ראינו שיש שיפור. הלוואי שהוא יוכל להבריא, אמן, אבל אם בעזרת השם התרופות יובילו לנסיגה, אפילו לא לריפוי, אלא לאיחוי העצמות והוא יוכל אפילו לחיות לצד המחלה, אני הכי רוצה את זה. אם תהיה נסיגה, יכול להיות שלא יהיה צורך בתרופות או שיורידו במינון, אי אפשר לדעת, במחלה הזו הכל יכול להשתנות".

מה אומרים לילדים במצב כזה?
"הילדים שלי עברו טלטלה רגשית קשה. נעלמתי להם כשלב היה בניתוחים והיה הרבה בכי בלילות, קיבלתי מהם טלפונים עם שאלות ששוברות הורה. 'אימא אני מתגעגע', 'אימא למה זה מגיע לנו' – אלה שיחות קשות להכלה".

>> אחרי שבזזו לה הכל, דלית מנסה להשתקם ומחכה לחברתה שירי ביבס שתחזור מהשבי

בשלב הזה של הריאיון זרעית משתנקת. "זה קשה מאוד להכיל, בתור אימא. איך ביום אחד הכל התהפך להם. אימא נעלמת, אבא נעלם, אימא תופסת פיקוד פתאום על הכל והבית נעול, כי אימא בבית חולים ולא תמיד יש לאן לחזור. זה היה מתסכל, שובר לב", היא אומרת בקול חנוק. "מעבר לקושי עם הילדים, הזוגיות שלנו התפוגגה. הפכתי להיות אחות, אבל הדבר הכי חשוב לי זה שאני יודעת שאני נלחמת על חייו, ואנחנו ננצח".

זרעית עם אריאל, בנה | צילום: באדיבות המרואיינת

בימים אלה זרעית מנהלת קמפיין גיוס המונים בשם "גיוס מהלב" המיועד למימון תרופותיו החודשיות של לב והבדיקות היקרות. אין יעד כספי מסוים, וזרעית יכולה למשוך כסף בכל עת כדי לממן את התרופות והבדיקות באופן שוטף. כאן אתן יכולות לעזור ולתרום גם