הילדים עדיין בחרדה מהמלחמה? השיטות שיעזרו להם – ולך

איך להפחית את החרדה של הילדים מהמלחמה? |צילום: Shutterstock
איך להפחית את החרדה של הילדים מהמלחמה? |צילום: Shutterstock

הידיעות הקשות לא מפסיקות להציף את הרשת והמסכים מלאים בתכני מלחמה - והנפש נאלצת להמשיך להתמודד. ד"ר שירלי הרשקו עם עצות להפחתת חרדה בקרב ילדים וילדות, שיעזרו גם לנו, הגדולות

88 שיתופים | 132 צפיות

מלחמת חרבות ברזל בעיצומה, והמצב בארץ קשה, מאתגר ומורכב. כולנו לחוצים – הורים, ילדות ומבוגרים, ואף חווים תסמיני חרדה מתבקשים. עבור אוכלוסיית המתמודדים עם הפרעות הקשב, מדובר באתגר משמעותי: מחקרים מראים כי אחוזים גבוהים (50-70%) מהמתמודדים עם תסמיני קשב שונים נוטים ללקות גם בחרדה ועל כן חשוב לשים לב וללמוד כיצד לצמצם את הסיכון. אספנו כמה טיפים באדיבות ד"ר שירלי הרשקו, מומחית ומטפלת בהפרעות קשב.

>> דעה לא פופולרית: מותר להסיט את המבט מהחדשות לרגע

לפני הכל – אתן

אימהות ואבות יקרים, לפני שאתם ניגשים לטפל בילדים שלכם, בבקשה אל תשכחו את עצמכם. כדי שיהיה לכם את הכוח לתמוך בקטנטנים, אתם חייבים להתייחס לעצמכם ולצרכים שלכם. לכן, שמרו על הפוגות ממסך הטלוויזיה ומהרשתות החברתיות. אל תישאבו כל היום לחדשות, ונצלו את הזמן מדי פעם לספורט, מדיטציה, אכילה או משחק משותף. שתפו מה אתם מרגישים עם אנשים שיקרים לכם. ניתן לקבוע זמנים קבועים לבדיקת החדשות, בטלוויזיה או ברשתות, שלוש פעמים ביום: בוקר, צהריים, ערב. הגבילו את זמן הצפייה עם טיימר.

ילד עושה מדיטציה | צילום: shutterstock
ילד עושה מדיטציה | צילום: shutterstock

אפשר למנוע חרדה בקרב ילדים וילדות בכמה צעדים:

להיות נוכחים – לשמור על קרבה פיזית, לשבת קרוב, להסתכל בעיניים, לגעת, לחבק וללטף.

לשדר ביטחון – אפשר להסביר לילדים ולילדות בקצרה ובכנות מה קורה, כולל כיצד נשמור עליהם.

להימנע מצפייה בחדשות – למרות הרצון שלנו להיות מעודכנים, הישיבה מול מסך החדשות מגבירה את החרדה.

לדאוג להסחת דעת – שיטה יעילה להתמודד עם הפרעת קשב במצב הזה – פעולות פשוטות כמו משחק או הכנת ארוחה יעשו את העבודה.

לא לשתף את הילדים בזוועות – הם לא יכולים להכיל את מה שרואים בחדשות וברשתות.

ד"ר שירלי הרשקו | צילום: אינגה אבשלום שיליאן
ד"ר שירלי הרשקו | צילום: אינגה אבשלום שיליאן

מה לעשות כשהחרדה מופיעה?

לא לפחד מהפחד – תנו לגיטימציה לתחושות והרגשות של הילדים והילדות, וגם לאלה שלכם. ספקו מידע והוראות כמו למשל: "זה בסדר להרגיש או להגיב כך, זה נורמלי, ואנחנו פה ביחד, הצבא שומר עלינו ויש לנו ממ"ד". כמובן שיש להתאים את המידע לגיל הילד או הילדה, אבל הנחיות בסיסיות יפזרו את אי הודאות ויעניקו יותר בטחון.

נשימה בתשומת לב – נשימה הוכחה כמפיגה חרדה במוח, בעיקר הוצאת האוויר. אפשר לדמיין נחש וללחוש "סססססס", או להדליק נר ולהרקיד את הלהבה שלו בנשיפה.

קרקוע – תשומת לב למה שקורה כאן ועכשיו, בכל התחומים. נוכל לשים לב ולהתייחס ל-5 דברים מסביבנו על פי החושים: משהו שרואים, משהו ששומעים, משהו שמריחים וכו'.

היצמדות לפעולות רוטינה יומיומיות – נסו להיצמד לפעולות שקשורות בשגרה היומיומית, אפילו פעולות קטנות של סידור מיטה, הקראת ספר לפני שינה, כל מה שמהווה חלק מהיומיום שלכם ושל הילדים והילדות – זה יספק הרגשת יציבות ובטחון.