לא נסלח: הסיפור האמיתי מאחורי ההפרדה המגדרית בכיכר דיזנגוף
אירועי יום כיפור 2023 ככל הנראה יזכרו במשך שנים. יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 הפועל לשוויון מגדרי, מסבירה למה אסור לנו לחזור אחורה מכאן ואיך כל זה קשור לבחירות המקומיות
יום הכיפורים 2023 עבר על רוב אזרחי ואזרחיות ישראל בדיוק כמו יום הכיפורים 2022: חלק גדול מהציבור בחר להתנתק מהחדשות, ולהתמסר ליום של שקט, משפחה וגם תפילה. רק כאשר הסתיים הצום ויצא החג נחשפנו למהומות שהיו בכיכר דיזנגוף בתל אביב, אך אי אפשר לומר שזו הייתה הפתעה. לא היה צורך להיות נביא בשביל לחזות זאת.
>> שילוב נשים בצה"ל לא יהרוס את המשפחה הישראלית. בואו נתקדם
ברגע שבית המשפט הודיע כי במדינה דמוקרטית אסור לשים מחיצה במרחב הציבורי, הייתה למארגנים מטעם עמותת "ראש יהודי" שתי אפשרויות – להתפלל בלי מחיצה בכיכר, או להתפלל עם מחיצה בבית כנסת. היה ברור שכל סוג של מחיצה לא תעבור בשתיקה, אחרי פסיקת בית המשפט שעתיים לפני החג. ב"ראש יהודי" בחרו להמשיך כרגיל כאילו כלום לא קרה. אבל משהו קרה, משהו השתנה מיום כיפורים שעבר ליום כיפורים זה. מה השתנה? "ראש יהודי" לא השתנו, הם ממשיכים בכל הכוח להנכיח את היהדות האורתודוקסית עם מחיצות והדרות בכל מרחב ציבורי, כולל כיכר דיזנגוף. מי שכן השתנה זה הציבור הליברלי. תושבות ותושבי תל אביב הבינו שאם לא יצאו להיאבק על המרחב הציבורי הוא עלול להפוך לבית כנסת, לא רק ביום הכיפורים. זה קרה בהמשך לקיץ בו השרה לאיכות הסביבה ביקשה לעשות "פיילוט" של שעות נפרדות במעיינות בשמורות הטבע, עוד מהלך שהופסק על ידי בית המשפט ולחץ ציבורי.
תושבות ותושבי תל אביב הבינו שאם לא יצאו להיאבק על המרחב הציבורי הוא עלול להפוך לבית כנסת, לא רק ביום הכיפורים
אנחנו בתוך אירוע מתגלגל, עם ממשלה שמורכבת משרים גברים דתיים וחרדים. בשולחנות של קבלת ההחלטות, כמעט בכל המשרדים, ניתן לראות גברים בלבד. נכון שכך היה גם בעבר – כי מעולם במדינת ישראל לא היה שוויון לנשים – אך היינו במגמת שיפור ועלייה. אבל הממשלה הזו לוקחת אותנו למטה, למקום 83 בשוויון מגדרי בדוח האחרון של הפורום הכלכלי העולמי. מה שעוד השתנה בין יום כיפורים הקודם ליום כיפורים הזה זו הממשלה, ויחד איתה הנחישות והרגישות של הציבור הליברלי וההבנה שהדרת הנשים זו לא טעות – אלא מדיניות.
>> ליטל שמש: "ישראל היא אחת המדינות הבטוחות ביותר לנשים"
לא בכדי המאבק עבר מהכנסת לרשויות המקומיות. מאז הקמת הממשלה האחרונה וקידום המהפכה המשפטית, השלטון המקומי מוביל מהלך הגנה מפני הממשלה מתוך מחוייבות לציבור התושבים והתושבות בערים אלו. כך למשל, כאשר אבי מעוז הודיע על כניסה לבתי הספר הממלכתיים, קמו ראשי הרשויות הליבליות והודיעו שלא יתנו לו להיכנס בשטחם. כך גם כאשר נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, ביטל את הפנייה הרב מגדרית במכרזים – הודיעו ראשי הרשויות כי אצלם ימשיכו לפנות לנשים וגברים בשפה הרב מגדרית. גם בסוגיות אלו הלחץ של התושבות והתושבים השפיע.
בעוד כחודש יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. בדרך כלל מדובר במערכת בחירות רדומה, אך נראה שבשנת 2023 המאבק הציבורי יגיע גם לשם: לא עוד בחירות על ניקיון הרחובות, או מגרשי הספורט ותקציב החינוך. הפעם זו מערכת בחירות על אופי העיר שלנו.
>> ירקו עליי ודחפו אותי בפראות. מלחמת האחים כבר כאן
כבר חודשים שמיזם 5050 פועל בעשרות ערים על מנת להעלות את סוגיית השוויון המגדרי לסדר היום של הבחירות המקומיות, ונראה כי מאורעות יום כיפור 2023 יתנו את אותותיהן גם כאן. רשות מקומית יכולה לקבוע כללים וחוקי עזר לטובת תושבי ותושבות העיר. כיום, מאבק בהפרדה במרחב הציבורי היא דרישה לגיטימית מנבחרי ונבחרות הציבור. על כן, בחודש הקרוב נדרוש מכל מועמד ומועמדת להתחייב לקדם שוויון מגדרי ברשות המקומית, להיאבק בהדרת נשים ולדאוג שהמרחב הציבורי ישאר של כולנו. יום כיפורים 2023 יהיה קו פרשת המים במאבק על המרחב הציבורי. זאת המשמרת שלנו.
הכותבת היא מייסדת מיזם 5050 הפועל לשוויון מגדרי ברשויות המקומיות ובמרחב הציבורי
