ג'סטין טימברלייק התנצל בפוסט, וזה רק מוכיח שהוא דביל
גברים, אם נראה לכם שהתנצלות עלובה על התנהגות מעליבה זה מספיק לנו - אתם טועים בענק. לירון שמם משתוממת וממליצה לג'סיקה בייל לא למהר לסלוח
שנתיים להתפרצות מחאת Me Too ואפשר להגיד שההישג הכי גדול שלה הוא שאס-הולים למדו להתנצל, גם בפרהסיה. "סליחה, זאת הייתה טעות בשיקול דעת", כתב הבוקר (חמישי), שעון ישראל, ג'סטין טימברלייק בפוסט שהעלה בחשבון האינסטגרם שלו, "שתיתי יותר מדי. זאת לא הדוגמה שאני צריך לתת לבן שלי, למרות ששום דבר לא קרה בינינו, פגעתי באנשים שאני אוהב". כן, כך הגיב טימברלייק למבוכה הגדולה שנוצרה לאחר שהתפרסמו תמונות פפראצי שלו ושל השחקנית אלישה ויינרייט, הוא נטול טבעת נישואין, היא מחליקה את ידה על רגלו ובשלב מסוים הם אפילו אוחזים ידיים, ממש כמו זוג מאוהב בראשית ימיו, לפני שבאו הילדים והחיים והפכו את התשוקה לעיסה יומיומית של עייפות וכעס.
>> קנאה בזוגיות: מתי היא דווקא טובה לנו?
ההצהרה הפומבית הזאת חריגה עבור טימברלייק, שממעיט להתראיין ולא נוהג להגיב לרכילות, ועל כן, אני כמעט יכולה להרגיש בעצמי את הכעס של ג'סיקה בייל, אשתו ואם בנו, מטפטף מבין המילים. אני יכולה לשמוע את הלב החבוט שלה, את הבכי על ההשפלה הפומבית בעקבות השמועות על כך שבן הזוג שלה התמזמז עם מישהי אחרת בזמן שהיא טיפלה בבן שלהם ומילאה את כל צרכיו.
אגב, התוצאה הישירה של ההתנצלות העקומה הזאת היא הצפה מחודשת של תמונות הפפראצי האלו. כך שאם מישהו פספס, הנה שוב התמונות שלהם מתלטפים בבר בניו אורלינס. אז הנה טיפ ראשון בניהול משברים לדבילים – את הטינופת מכבסים בתוך הבית. כמו כן, אני מוכנה להתערב על שחלה שהפוסט הזה באינסטגרם הוא לא מה שיחזיר את טימברלייק מהספה לחדר השינה בבית. אישית, לו הייתי ג'סיקה בייל, אחרי התנצלות כזאת הייתי בועטת אותו מהספה בסלון רחוק יותר, אם אפשר לכיסא פלסטיק במרפסת.
גם כאן בלבנט הגברים אינם מתנצלים טוב יותר, אולי אפילו פחות. עוד לא מצאתי פיצוח הולם לתגובתו של אקי אבני לשמועות על הרומן שהיה-לא היה עם ידידתו משכבר הימים ניקול ראידמן. השמועות הפציעו סביב הפרידה של ראידמן ומיכאל צ'רנוי בואכה שיתוף הפעולה הצמוד שלה ושל אבני בקליפ שהוציאה. "ביני ובין ניקול אין יחסים אינטימיים! יש לנו משפחות וחשוב לי להבהיר את זה למען השקט של כולנו", כתב אבני בחשבון האינסטגרם שלו (והסיר זאת מאוחר יותר), ובאחת חתך מחייה של ראידמן. אז תגיד לי אקי, אם אתם ידידי נפש כאלו טובים, אז איך זה שדווקא ברגע קשה כמו פרידה בחרת להיעלם מחייה?
ההתנהגות הפחדנית הזאת מזכירה לי סטיקר שלאחרונה שאני מקבלת תדיר מבנזוגי בשיחות הזועמות שלנו בווטסאפ – "את גם חכמה וגם צודקת". זה נכון כמובן, אבל איכשהו, אף פעם לא מוביל את הויכוחים שלנו לקתרזיס. אולי זו רק אני, אבל למשל מייק-אפ סקס זה משהו שאף פעם לא התחברתי אליו. התנצלות עלובה לא מפצה על כאב לב אמיתי, ובטח שלא גורמת לליבידו שלי להתעורר לחיים ולרצות להתעלס עד יעבור זעם.
גברים מתגאים בכינוי שנתנו לבת הזוג "הצודקת". "אחי, תמיד תגיד לה שהיא צודקת", הם אומרים זה לזה, בתקווה שמילה אחת תמחק התנהגות פוגענית, מזלזלת ובלתי הולמת. ואם זה לא מספיק פנים מול פנים, אז אולי אם נכתוב גם לעוקבים שלנו שאנחנו מצטערים, ועכשיו הכל יהיה בסדר.
בסך הכל זה עניין מאוד גברי – לחשוב לאחר מעשה, לעגל פינות, איכשהו לחשוב שתמיד יהיה בסדר. עוד לא מצאתי מחקר מדעי שיבסס את תחושותיי, אבל לפחות מהניסיון הפרטי שלי, הכולל כמה וכמה מערכות יחסים – בהן נישואים כושלים וצודק אחד שעשה איתי שני ילדים לאחרונה – נשים נוטות לחשוב יותר לפני מעשה, להעמיד את צרכי הצאצאים שלהם לפני צרכיהן הפרטיים, ובאופן כללי, להתאפק טוב יותר.
אנחנו לא צודקות יותר, אנחנו פשוט טועות פחות. וכשאנחנו טועות, בצורה כזו או אחרת, אנחנו מוצאות דרך טובה יותר לכפר על מעשינו מאשר באמצעות פוסט מפגר באינסטגרם. הנה רעיון מעניין – טימברלייק, תמצא סידור לילד שלכם, וקח את גברת בייל היפה לסוף שבוע מפנק איפשהו. תקדיש לה זמן, תזכיר לה למה היא התאהבה בך ובאותה הזדמנות תזכיר לעצמך למה אתה לא רוצה לפגוע בה. תזכיר גם לפאקינג שטרונגול שלך, שכל מה שצריך בשביל לעורר תשוקה רדומה זה תשומת לב, זמן איכות, בקבוק יין טוב ואולי, אם ממש תרצה, אתה יכול לנגן את Sorry של ג'סטין ביבר ברקע.