פגיעת הראש הרגה לו את הפנטזיה על האבא שיהיה, ואז הוא הצליח למצוא פרצה

לעיתונאי בן זילכה היו חיים מלאים, קריירה מפוארת, זוגיות מאושרת עם העיתונאית המוערכת לינוי בר גפן ובן בכור בדרך, עד שיום קודר אחד עולמו התהפך. ב-8 בנובמבר 2014 חייו השתנו מן הקצה אל הקצה, בעקבות כשל רפואי שהוביל לאירוע מוחי קשה, שלאחריו שקע בתרדמת ולבסוף כשהתעורר הפך לנכה סיעודי. מאז נמשך מסע השיקום המפרך ומעורר ההשראה שלו, אותו הוא עובר בעזרת צוות מטפלים, חברים טובים ובני משפחה מסורים – בראשם לינוי ובנם רנן בן ה-7. היום הוא כותב טור אישי ל״את״ ומשתף ברגעים הקטנים והגדולים מיומן השיקום שלו.

מדי פעם היו עולות לי מחשבות, איך אהיה בתור אבא? פינטזתי שאשחק עם הילד שלי כדורגל וכדורסל, ארכב איתו על אופניים (גם מתוך מחשבה על איכות הסביבה), כמובן שאלמד אותו מגיל קטן לגלוש גלים (נתחיל בבוגי ואחר-כך נתקדם לשורט-בורד), אכין לו מאכלים טעימים ואעזור לו בשיעורי הבית. בשבתות נלך יחד עם סבא שלו, אבא שלי, למשחקים של מכבי ת"א בכדורגל, למרות שהוא בכלל חובב איגרוף, כמו אמא שלו. אבל גם להחליף לו חיתול, כואב לי שלא הייתי מסוגל.

>> עשו אותי באצבע: לכל הטורים של בן זילכה

כשהשתחררתי מבית החולים, רנן היה בן קצת יותר משלושה חודשים. לינוי סיפרה לי, כשהייתה מותשת באחד הימים ורנן לא הפסיק לבכות, שהיא פשוט אספה אותו והניחה אותו על המיטה לידי. כעבור כמה רגעים, היא שמעה אותי מפזם לו את השיר "פזמון ליקינטון", ואת הבכי של רנן הולך ונרגע.

אני מרגיש אשמה גדולה, שמכאיבה לי מאוד, על כל תקופת הזמן שלא לקחתי חלק פעיל בגידול של הילד שלי, בעוד שכל המעמסה נופלת על אמא שלו. לכן, מרגע שגיליתי שיש לי אצבע אחת ביד שמאל שאני מסוגל להקליד איתה, התחלתי לכתוב לו שירים.

זה הזמן לספר על ניצן הרטל, מרפה בעיסוק, שעובדת איתי כחמש שנים. אנחנו מתרגלים מיומנויות מוטוריות (תפקודי ידיים, שיווי משקל, הליכה), מיומנויות קוגניטיביות (זיכרון, התמצאות, תכנון, פתרון בעיות), וכל זה על מנת לשפר את התפקוד היומיומי – לבוש, הכנת שתייה, שימוש במחשב ועוד.

ביום שישי, נחגוג לרנן יום הולדת 7. אני מאוד נרגש. יגיעו הוריי, אחותי ובן הזוג שלה, בתם הבכורה אביגייל ובנם הצעיר אביתר, יגיעו כמה חברים וחברות של רנן, וגם יהיה מפעיל, שיעזור להם לבנות דגמי לגו.

לינוי ארגנה ליום ההולדת טיול משותף של שניהם לחרמון. אני קיבצתי את כל השירים יחד כמו, שניצן לימדה אותי, לינוי ערכה אותם, וביום ההולדת הוא יקבל במתנה את הספר (השביעי במספר) "שירים לרנן 7". כל הזכויות שמורות לנו.

>> לינוי בר גפן: "נכים לא אמורים לספק את הצורך שלנו להרגיש טוב עם עצמנו"