"אחרי שגנבו ממני הכל וניסו לרצוח אותי, הבנתי שעליי לשנות את חיי"

מ', בת 40 מהצפון, ידעה חיים מורכבים מאוד. עוד מילדות סבלה מאלימות בבית, אמה סבלה מאלימות וכך גם כל הנשים במשפחתה. "ככה זה בעדה שלנו", היא מספרת. לפני כחמש שנים יצאה סוף סוף מנישואים מרירים של כעשור, במהלכן הייתה נשואה לבן דודה, איתו התחתנה בשידוך. לאחר שחוותה ניסיון רצח, גניבות מהגרוש ומה לא – היא מנסה בכל כוחה לשקם את חייה, ולהחזיר אליה את ילדיה בתהליך משפטי שעדיין מתנהל.

>> הרצח של שרית אחמד הוא חלק ממפלצת האלימות הגדלה

"הרבה נשים מהעדה מתחתנות בכפייה עם בן משפחתן", היא מספרת וחוששת להסגיר את העדה אליה היא משתייכת, "רק בשנה-שנתיים האחרונות הקהילה שלנו פתוחה לנישואים שהם מחוץ למשפחה". במהלך נישואיה ילדה מ' שלוש בנות, שגם בהן התעלל. היא מספרת שבעדה שלהם, לאישה אין סיי על דבר, הגבר הוא זה שמחליט וזה שיוצא לעבוד והאישה כמובן מגדלת את הילדים.

"אצלנו בעדה את לא יכולה ללכת נגד בעלך – לא בנישואים ולא בגירושים ממנו. ידעתי שאני חותמת על חוזה שבמסגרתו אני אוותר על הכל – על הרכוש שלי ועל הכסף, אבל בתמורה אני אראה את בנותיי יום אחד בשבוע"

"הוא היה בחור מאוד אלים והוא גם שותה המון אלכוהול", היא מספרת לנו בריאיון. "מתחילת הנישואים הוא נהג כלפיי באלימות והכה אותי. הוא תמיד היה מאיים ומציג את עצמו כעבריין כדי שאפחד ממנו. בשלב מסוים הגעתי למסקנה שאני לא יכולה לחיות איתו יותר, ושאני משלמת בחיי שלי ובחיי הבנות שלי", היא מוסיפה. "את צריכה לראות אותי, סימנים כחולים וצלקות בכל הגוף".

אני מתארת לעצמי שגם הליך הגירושים ממנו היה לא פשוט.
"נכון. אצלנו בעדה את לא יכולה ללכת נגד בעלך – לא בנישואים ולא בגירושים ממנו. יש לי שלוש בנות ממנו, בתהליך הגירושים ידעתי שאני חותמת על חוזה שבמסגרתו אני אוותר על הכל – על הרכוש שלי ועל הכסף, אבל בתמורה אני אראה את בנותיי יום אחד בשבוע. גם אבא שלי קרא את החוזה והחליט כך, שאם אני רוצה לראות את הבנות שלי אני חייבת לחתום, ואותי זה כל מה שעניין".

"בשלב מסוים הגעתי למסקנה שאני לא יכולה לחיות איתו יותר, ושאני משלמת בחיי שלי ובחיי הבנות שלי. את צריכה לראות אותי, סימנים כחולים וצלקות בכל הגוף"

לא נתנו לך להיות מעורבת בהליך הגירושים של עצמך?
"ממש ככה. אף אחד לא תומך בנשים אצלנו. לא עבדתי, לא היו לי חברות – זה היה הסכם שיצר עורך הדין של הגרוש שלי. גם ביום הגירושים בבית המשפט השופט התחיל לקרוא מה מגיע לי, וידא שאני מבינה שוויתרתי על הכל. על כל הזכויות שלי".

>> "מאיה רק התחילה להגשים את החלום, ומישהו לקח לה את זה"

במשך שלושה חודשים לאחר הגירושים מ' קיבלה דמי אבטלה זעומים שלא הספיקו לה, 1,600 שקלים בחודש. במקביל, חזרה להוריה, ולא יכלה להיות עצמאית כפי שכל כך רצתה: "הציק לי לבקש כסף מאבא שלי כל הזמן, ובו בעת לא היה לי אומץ להגיד שאני צריכה משהו. ככה גם גידלתי את בנותיי – מה שאנחנו רוצות – נצטרך להילחם כדי להשיג. ביקשתי מאבא שלי ללמוד, לעבוד, הוא נתן לי את האוטו שלו כדי ללכת לעבוד. תחילה עבדתי במפעל ואז בסופר, ושם קידמו אותי לאחראית משמרת. התחלתי לקרוא, לחשוב איך אני יכולה להצליח ולהרוויח יותר כסף, והבנתי שאני חייבת לעשות משהו שישנה את חיי".

"הבנתי שעליי לשנות את חיי". אילוסטרציה | צילום: shutterstock

"אחרי שהגרוש שלי גנב ממני כל מה שהיה לי – וגם היה ניסיון לרצוח אותי – הבנתי שאני לא בטוחה", היא מוסיפה, בלי להסגיר פרטים נוספים מחשש לחייה. "שמעתי מחברה שיש מקלט לנשים מוכות והלכתי אליו עם חולצה, מכנסיים ונעליים, וזהו. ידעתי שאני חייבת למצוא את הבנות שלי, ובזכות הצוות במקלט פניתי לעובדת סוציאלית, לעורך דין חדש, שלא מהאזור שלי ולא מכיר את המשפחה שלי  וסוף סוף, הרגשתי שאני מקבלת מעט חיזוק".

"התחלתי להבין שאני חייבת מטרות – שמתי בלוח תמונות שלי ושל הבנות שלי, שמתי מטרה ללוות נשים אחרות במצבי בעתיד, ולהיות האישה הכי חזקה שאוכל כדי לנצח במאבק המשמורת עם הגרוש שלי שעדיין מתנהל"

"נשארתי במקלט ארבעה חודשים", היא ממשיכה. "הייתי מוקפת במקלט בנשים עם ילדים, וכאב לי שאני לא יכולה להיות עם הבנות שלי, אז לפחות חשבתי שאמשיך להרוויח כסף שישמש בעתיד גם אותן. יצאתי מהמקלט ונכנסתי עם חברה לדירה בצפון, ומפה – התחלתי סוף סוף לפתח את עצמי. עבדתי בסופר, קיבלתי סיוע מארגון 'הדף החדש' המלווה נשים שיוצאות ממקלט לשנה, ואז אחרי ששוב נפלתי לדיכאון, חברה שלי קישרה אותי לתנועת ויצו".

נוכח התקופה הקשה, ויצו יצאה במיזם חשוב ומבורך, במסגרתו היא מסייעת לנשים שרוצות לצאת ממעגל האלימות להיכנס לשוק התעסוקה במגוון תחומים. התוכנית כוללת ליווי פרטני של מנטורית, הכשרה תעסוקתית מואצת, קורס מקצועי של המקצוע שנבחר, הכנה לכתיבת קו"ח ולראיונות, מתן כלים לחיפוש עבודה, העצמה במטרה לבנות חוסן ועצמאות כלכלית, ועוד ועוד.

>> זהבה דמרי רצתה להיפרד מבן זוגה ועל פי החשד נרצחה על ידו

"בהתחלה התביישתי, אבל במהרה הבנתי שזו הייתה הבחירה הכי טובה שיכולתי לעשות בשביל עצמי", מספרת מ' בהתרגשות. מ' היא אחת ממשתתפות התוכנית, והיא החלה אותה ביצירת לוח חזון: "התחלתי להבין שאני חייבת מטרות – שמתי בלוח תמונות שלי ושל הבנות שלי, שמתי לעצמי כמטרה ללוות נשים אחרות במצבי בעתיד – ולהיות האישה הכי חזקה שאוכל, כדי לנצח במאבק המשמורת עם הגרוש שלי שעדיין מתנהל".

"אני מקבלת מויצו עזרה כספית ותווים לקניות, הם משקמים אותי לגמרי. שם עודדו אותי להתחיל ללמוד. החלטתי להתחיל ללמוד עיצוב שיער כי הבת שלי אוהבת את התחום, אנחנו מקבלות מדריכה אישית וכל יום רביעי אני מחכה לשיעור שלי מחדש. בעיקר הבנתי שכשאני בלי משפחה שתומכת בי – אפשר למצוא אותה בוויצו".

מ' היא אישה חרוצה, ובמקביל היא גם עובדת בגן בצפון. היא מתעוררת מדי יום בחמש וחצי בבוקר ומתארגנת לעבודתה בגן, היא מסיימת בצהריים וממשיכה משם למשמרת בסופר. בימים בהם היא עובדת רק בעבודה אחת, היא מקדישה את אחר הצהריים ללימודי עיצוב גבות ועיצוב שיער. פעם בשבוע היא גם עוברת הדרכה של ויצו. בנוסף, היא מלווה נשים מהעדה שלה, אותן הכירה בויצו, ועוזרת להן לשפר את העברית שלהן. היא מאמינה שבזכות החיים החדשים והמקצועות החדשים שהיא מפתחת, היא מתקרבת עוד ועוד ליום בו היא ושלוש בנותיה – שלא ראתה כבר כשלוש שנים מכיוון שהגרוש שלה לא עומד בהסכם ולא נותן לה לראותן – יאחדו.

>> למענה: המשאלה האחרונה של ליבנת קוץ ז"ל לפני שנרצחה

"ויצו שינו את החיים שלי, נתנו לי לראות כמה אני חזקה, כמה אני כאישה יכולה לעשות", אומרת מ', "אף אחד לא מבין נשים כמו נשים, ואני מוקפת נשים. אני אעשה הכל כדי לראות את הבנות שלי, כדי להחזיר אותן אליי".

הדס דגן בלום, מנהלת תוכנית "צומחות יחד בראש מורם" של האגף לקידום מעמד האישה בויצו, התוכנית בה מ' משתתפת, מוסיפה: "עם פרוץ המלחמה הבנו ונחשפנו למצוקה חוזרת שהתעוררה אצל הנשים והילדים בקהילות שלנו. אלימות במשפחה מייצרת חוויות של פחד, חרדה, חוסר אונים, אי ודאות ולחץ. מה שקרה עם פרוץ המלחמה בעצם גרם לטראומה על טראומה, וכל אותם סימפטומים נחשפו בעוצמה. הדבר הראשון שנתן מענה הוא העובדה שהנשים הן חלק מקהילה, ומעטפת המתנדבות תמכה וליוותה מרחוק, דבר שסייע לנשים להתמודד ולחוש שהן לא לבד".

אם אתן מרגישות שאתן בסכנה ונמצאות במעגל האלימות במשפחה – פנו לקו הסיוע והייעוץ של 'ויצו' לנשים במשבר ונפגעות אלימות – 3980*