המתחזים: התסמונת שהורסת לכל כך הרבה אנשים את החיים

הלו, למי קראת מתחזה. בילי אייליש | צילום: ANGELA WEISS/AFP via Getty Images
הלו, למי קראת מתחזה. בילי אייליש | צילום: ANGELA WEISS/AFP via Getty Images

בילי אייליש, מישל אובמה ואפילו שריל סנדברג סבלו מתסמונת המתחזה. מה הסיפור של התופעה הנפוצה הזו ואיך מתמודדים איתה?

88 שיתופים | 132 צפיות

ניצני התסמונת הופיעו אצלה לראשונה כשלמדה באוניברסיטה. נעמה (שם בדוי) הייתה אחת משלוש נשים יחידות בין עשרות גברים בלימודי הנדסת תוכנה, וכבר אז הרגישה לא שייכת ולא מוכשרת כמו רובם, למרות שההישגים הגבוהים שלה סיפרו סיפור אחר. לאחר שסיימה את התואר החלה לחפש עבודה בתחום אבל נמנעה מללכת להתראיין אצל חברות מובילות – אפילו שהן אלה שאיתרו וזימנו אותה. גם אחרי שמצאה עבודה, ואפילו הצטיינה בה וזכתה להערכה רבה מהסובבים אותה, המשיכה להימנע – הפעם מקידום. בעל כורחה כמעט, נעמה התקדמה כל כך עד שקיבלה הצעה לקידום דרמטי.

>> יכול להיות שהשמיכה הזאת היא תחליף לטיפול פסיכולוגי?

"כשנעמה שקלה את ההצעה, הפחד מגודל הזיוף שעלול להתגלות, לצד ההרגשה שאינה ראויה, גרמו למשבר ששיתק אותה לגמרי", מגלה עומרי שדה, פסיכולוג קליני, את סוף הסיפור. נעמה אינה חריגה בנוף, לפחות לא בזה הנשקף מכורסת הפסיכולוג. גם היא, כמו רבים לפניה, פנתה לטיפול בעקבות טלטלה בחייה האישיים, ששיתקה אותה לחלוטין. אולם בשונה מרוב המטופלים, נעמה לא פנתה לעזרה בעקבות גירושין או אובדן, אלא דווקא בתגובה להצעת עבודה מעוררת קנאה בתפקיד ניהולי בכיר בחברה מובילה. הסיפור של נעמה מהווה דוגמה קלאסית לתסמונת המתחזה והיא ממש לא לבד.

גם סמנכ"לית מטא (פייסבוק) לשעבר שריל סנדברג, הזמרת בילי אייליש, הקומיקאית והשחקנית טינה פיי, השחקן טום הנקס, האסטרונאוט ניל ארמסטרונג, מישל אובמה ואפילו אלברט אינשטיין סבלו מהתופעה הזו בשלב כלשהו בחייהם, מגלה שדה. "אנשים שסובלים מהתופעה הזו מרגישים שהם מתחזים, שלא באמת מגיעה להם ההערכה שהם מקבלים, שהם לא שייכים למקום, לסטטוס או לתפקיד שבו הם נמצאים, שהם הגיעו לשם במזל או בטעות, ושבכל רגע מישהו יחשוף את השקר שלהם", הוא מפרט. נשמע מוכר? ובכן, לפי המחקרים מהעשור האחרון התופעה הפסיכולוגית המעיקה הזאת נחווית על ידי 70 עד 85 אחוז מהאוכלוסיה. "התופעה מתייחסת לחוויה הפנימית ולאמונה שאת לא מוצלחת כמו שאחרים תופסים אותך. בעצם, זה מעין ספק כרוני לגבי היכולות וההישגים שלך".

גם היא מתחזה. מישל אובמה | צילום: Mark Wilson / GettyImages
גם היא מתחזה. מישל אובמה | צילום: Mark Wilson / GettyImages

מה מאפיין את מי שסובל מהתסמונת הזאת?
"קודם כל, קושי גדול לקבל הערכה ושבחים, בייחוד כשמדובר בתארים רשמיים ופומביים. בגלל שאנשים עם התסמונת מתקשים להפנים את ההצלחה שלהם, הערכה חיצונית נתפסת כשקרית, ורק מגבירה אצלם את תחושת הזיוף. סימן אחר הוא פחד מהצלחה. סימנים נוספים הם הימנעות מהפגנת ביטחון ושימוש בהסברים חלופיים להצלחה כמו 'היה לי מזל', 'הייתה טעות', 'הם סתם נחמדים', 'עשו לי טובה' וכו'. אנשים עם הסינדרום מרגישים צורך לעבוד קשה מאוד כדי 'להצדיק' את התארים או הסטטוס שאליו הגיעו, כדי שחלילה לא יגלו שהם 'לא באמת' ראויים להם. הלחץ העצום שזה שם עליהם מוביל פעמים רבות לחרדה תמידית, שבתורה משפיעה על התפקוד והבריאות. בנוסף, תחושת האשמה על ה'התחזות' עלולה להוביל לדיכאון ולפגיעה בתחושת הערך העצמי".

התסמונת הזאת מתרחשת רק כשזה קשור להישגים מקצועיים?
"לרוב מזכירים את התסמונת הזו בהקשר של מקצוע ולימודים, אבל זה קורה גם בהקשר של מערכות יחסים, למשל, המחשבה יכולה להיות 'הוא אוהב אותי רק כי הערמתי עליו, ולא באמת בגלל מי שאני'".

>> גם האישה הזאת, שהיא רופאה מצליחה, סובלת מתסמונת המתחזה

זוהי כבר דוגמת ה'התחזות' הנשית השנייה ששדה נותן לנו, אבל לדבריו, אם פעם חשבו שהתופעה שכיחה בעיקר בקרב נשים הישגיות, היום נראה שגברים ונשים סובלים ממנה באופן זהה. "ועדיין, מחקרים מראים שנשים בראיונות עבודה מבקשות שכר נמוך יותר מאשר גברים, ונוטות לבקש העלאות בשכר לעיתים רחוקות יותר", הוא אומר. "זה בהחלט קשור לתסמונת המתחזה".

איך מתמודדים עם התסמונת הזאת?
"קודם כל צריך להיות מודעים לקיומה, ולכמה שהיא אוניברסלית ונפוצה. אחת המסקנות העיקריות ממחקרים על התסמונת היא שכדי להפחית או למנוע אותה, צריך לדבר עליה. לשמוע מאחרים שגם הם חווים את הפחדים האלו. עם זאת, מחקרים מצאו שאנשים ששיתפו את ההרגשה עם חבריהם לקבוצה הספציפית (בלימודים/בעבודה) הרגישו דווקא החרפה של התסמונת, בעוד שאלו שבחרו לשתף גורמי תמיכה שאינם קשורים לאותה קבוצה (למשל משפחה או חברים קרובים) הרגישו שיפור והקלה. אז דברו על זה עם האנשים הנכונים".

ומה לגבי טיפול פסיכולוגי?
"אפשר להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) כדי לזהות ולשנות את דפוסי החשיבה שמניעים את התסמונת. השלב הראשון בטיפול הוא פיתוח מודעות לתופעה ומיפוי של התחומים השונים בהם היא משפיעה ואת ההשלכות שלה על החיים, למשל, חרדה או הימנעות מדברים מסוימים. בהמשך אפשר לטפל בחרדה או בהימנעות בפן ההתנהגותי, להפחית התנהגויות של השקעת מאמץ לא ריאלי ולהתמודד בהדרגה עם הדברים שאני נמנע מהם".