פסקת ההתגברות אושרה לקריאה ראשונה. כך היא תפגע בנו
פסקת ההתגברות שמקדם שר המשפטים יריב לוין במסגרת הרפורמה המשפטית, עלולה לפגוע בנשים במיוחד. מיכל גרא מרגליות מפחדת מהרגע שבו נמצא את עצמנו מופרדות מילדינו במרחב הציבורי בחסות החוק
מאז הקמת הממשלה ה-37, החדשות סוערות מדי יום סביב הרפורמה המשפטית שמקדם שר המשפטים החדש, יריב לוין. התרגלנו לשמוע ביטויים כמו ביטול עילת הסבירות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הפיכת יועצים משפטיים למשרות אמון וחקיקת פסקת ההתגברות. חזינו גם בהפגנת ענק ובהתייצבות משפטנים בכירים, דוגמת נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, שקרא להפיכה הזאת "שרשרת חרוזים רעילים", ודינה זילבר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שקראה לה "פוגרום בשיטת המשטר".
סביב כל המלל החדשותי, קשה להבין מה בעצם יהיו ההשפעות של המהלכים האלה, ואיך הם ישפיעו על החיים שלנו ועל מעמדן וזכויות נשים בישראל.
לא בכדי התייחס אהרון ברק לשורת השינויים האלה כשרשרת. ההשפעה החריפה ביותר שלהן היא לא מקומית, אלא הצטברות שתביא להחלשה של מערכת המשפט בישראל, ובפרט של בית המשפט העליון. זה נשמע אקדמי ורחוק מהחיים שלנו, אבל למעשה המערכת המשפטית ובית המשפט העליון באופן ספציפי, אחראים על לא מעט מהאפשרויות שעומדות בפנינו כאזרחיות במדינה. בשונה מרוב המדינות המפותחות בעולם, בישראל אין חוקה. יש שורה של חוקי יסוד, שאמורים להיות התשתית החוקתית של מדינת ישראל. בפועל, חלק ניכר מהזכויות הכי בסיסיות שלנו פותחו על ידי בית המשפט. בית המשפט העליון הוא זה שמנע שימוש בדין הדתי בחלוקת רכוש בגירושין (למשל, לשלול רכוש מאישה בגלל בגידה), הוא זה שפתח את קורס טיס בפני נשים ושירטט את גבולות ההעדפה המתקנת לנשים בדירקטריונים. ואלה רק דוגמאות ספורות.
>> "אני הולכת לישון אחרי שסיימתי לסקר רצח, וקמה בבוקר לרצח אחר"
מבין החלקים השונים של הרפורמה, בולט הדיון על פסקת ההגבלה. חקיקה שלה תוביל למצב שבו במקרה שבית המשפט העליון יבטל חקיקה של הכנסת בגלל שהיא לא חוקתית (והוא יידרש לרוב עצום לשם כך) רוב קואליציוני מינימלי – 61 חברי כנסת – יספיקו כדי להתגבר על בית המשפט והחוק יישאר בתוקף. זה לא דיון תיאורטי: אחד הסעיפים שנחתמו במסגרת ההסכמים הקואליציונים הוא תיקון החוק הקיים כך שהפרדה מגדרית לא תיחשב כאפליה בחוק.
>> גם לנו יש קואליציה: בזמן השבעת הממשלה קמה קואליציית ארגוני נשים חדשה
בתיקים שהתנהלו בשנים האחרונות, שדולת הנשים הובילה וניצחה בתביעות לפי חוק איסור אפליה במקרים של הפרדה מגדרית בקורס נהיגה מונעת, בתיק בו נהג אוטובוס אסר על נוסעת לעלות מטעמי צניעות ומקרה של סדרן שהזיז אישה מקרון רכבת בטענה שגברים מעוניינים להתפלל בו תפילת שחרית. והיו פניות נוספות, למשל מאישה חרדית גרושה, שלא יכלה לקחת את הבן שלה לספריה מכיוון שהייתה בה הפרדה מגדרית. אם ההסכם הקואליציוני יהפוך לחוק – כל אלה יהיו מותרים. החוק יקבע שאפליה ודחיקה של נשים ממרחבים ציבוריים רק בגלל שהן נשים היא חוקית. אם תוגש עתירה לבית המשפט העליון לגבי החוק החדש – גם אם העתירה תתקבל והחוק יבוטל, במקרה של הפעלת פסקת התגברות, החוק יישאר, ואין דרך לתקוף אותו.
דוגמה נוספת נמצאת גם ברפורמה של שר המשפטים החדש. במסגרת השינויים פורסם שהבטחת הייצוג של נשים בוועדה למינוי שופטים תרד ממצב של לפחות 4 נשים מתוך 9 חברים, ל-3 מתוך 11. אם לפני הרפורמה אפשר היה להגיש עתירה בעניין ולטעון, בין היתר, לחוסר סבירות – אחרי ההפיכה המשפטית המתוכננת, אין כלים למנוע את החרפת המצב.
>>ה אקדמיה להסגברה עברית: העברית שייכת לכולנו
יש הרבה סיבות לתסכול ממערכת המשפט הישראלית: הימשכות הליכים למשך שנים, ענישה ברף נמוך מאוד והעדר הרתעה הם חלק מהסיבות. אלא שהרפורמה של יריב לוין לא נועדה לתקן את מערכת המשפט כדי להיטיב עם האזרחיות והאזרחים. היא נועדה לחבל בה, כדי לאפשר לממשלה לשלוט ללא מעצורים. מי שייהנו מכך הם המקורבים והעסקנים. אזרחיות ישראל ידורדרו לאחור.
הכותבת היא משפטנית ופעילה חברתית, יועצת ומרצה בתחומי מדיניות ומגדר, מנכ"לית שדולת הנשים לשעבר