"מדמיינת את רגע החיבוק": עמית סוסנה שוחררה מעזה

ב-30.10 פרסמנו ריאיון עם שירה סוסנה, אחותה של עמית סוסנה, שנחטפה לעזה בשבעה באוקטובר. בריאיון משותף עם בן זוגה אביחי אוחנה (זוכה "האח הגדול"), הם סיפרו לנו על התלאות, החרדות לשלומה והגעגועים העזים לעמית. הערב, ב-30.11 בדיוק חודש אחרי מועד פרסום הריאיון וכמעט אחרי חודשיים בשבי, עמית שבה ארצה. זה מה ששירה ואביחי סיפרו לנו בזמנו:

מאז פרוץ המלחמה, משפחת סוסנה לא קיבלה שום מידע על הבת עמית בת ה-40 שהתגוררה בכפר עזה ומאז אותה שבת ארורה של השביעי באוקטובר, נעלמה. במשך שלושה שבועות כמעט שמה גם לא הוזכר ברשימת החטופים ומשפחתה לא ידעה מה עלה בגורלה. ביום שישי האחרון, התגלתה התשובה סופסוף – עמית נחטפה לעזה מביתה, ומשפחתה מתקשה להתמודד עם הבשורה המטלטלת.

>> הרצח של שני לוק מחורר את הלב שבא לצרוח

"רק ביום שישי האחרון, שלושה שבועות פחות יום, הגיע אליי מסמך מפורט עם כל רשימת החטופים, וגיליתי את שמה של עמית שם", אומרת אחותה של עמית, שירה סוסנה (44). "כשהודעתי לשאר המשפחה, התברר כי ממש באותו היום הודיעו להם בפעם הראשונה שהיא חטופה. במציאות המטורללת וההזויה, והבלתי נתפסת שלנו כאן, זה היה סוג של נס קטן ורגע מעצים של אנחת רווחה", היא מספרת.

"איפה הייתה הממשלה? איפה היה הצבא? 239 משפחות של חטופים מחכות ליקיריהן וכבר 24 יום שהן חיות באי ודאות וזה בלתי נסבל. שיתנו להם את כל האסירים שאצלנו ויגמרו עם הסיפור הזה"

יש בכם כעס? שרק עכשיו גיליתם?
"ברור שיש כעס. למי אין", אומר אביחי אוחנה (35), בן זוגה של שירה, זוכה העונה השמינית של "האח הגדול", "מה גם שהמערכת סופרת רק את עצמה, אבל אני אומר כל הזמן לשירה שעדיף שנתרכז עכשיו באנרגיות טובות ובתקווה, ונחכה לשובה של עמית".

>> ענבר הימן נחטפה לעזה. "ראינו את הסרטון, הוא קשה לצפייה", אומרת משפחתה

"ועדיין אביחי, אי אפשר להימנע מהשאלות", אומרת שירה בתגובה, "איפה הייתה הממשלה? איפה היה הצבא? 239 משפחות של חטופים, מספר בלתי נתפס, מחכות ליקיריהן וכבר 24 יום שהן חיות באי ודאות וזה בלתי נסבל. שיתנו להם את כל האסירים שאצלנו ויגמרו עם הסיפור הזה".

עמית סוסנה | צילום: באדיבות המשפחה

עמית סוסנה, רווקה ועורכת דין במקצועה, לא ציפתה ל"קבלת פנים" מזוויעה כזאת, כשעברה להתגורר לאחרונה בקיבוץ כפר עזה. קודם לכן התגוררה במושב בסביבה ובמקור היא תושבת שדרות, שם עברו עליה שנות ילדותה ובגרותה. לכן, צבע אדום לא ממש היה זר לה. המפץ הגדול של השבעה באוקטובר טרף הכול ומאז אותה שבת ארורה, המשפחה לא קיבלה שום מידע עליה, עד כאמור, סוף השבוע האחרון. עמית נחטפה מביתה והאיכון האחרון של הסלולרי שלה היה בכפר עזה. ביתה נשרף כליל, ובמדרגות הכניסה לבית נמצאה גופה של מחבל.

"לא קיבלנו שום מידע, גם לא אמרו לנו לאורך כל הימים שהיא חטופה", מתרעמת שירה. "יש חוקר במוקד 105 שהצמידו לכל נעדר, אבל זה לא באמת משהו רציני. זו שדיברה איתנו סיפרה שהיא בכלל מורה במקצועה, וממילא לא היה לה מה להגיד. תחושה שאין כתובת".

>> אמו נרצחה, אביו נחטף ואלמוג בן השנתיים עדיין קורא להוריו

שירה, אחותה של עמית, מתגוררת באילת עם בן זוגה. היא מנהלת אירועים וקהילה ברשת "אברהם הוסטל", אמצעית משלוש בנות. בינה לבין אחותה הקטנה עמית יש קרבת נפש עצומה, ולדבריה היא החברה הכי טובה שלה בעולם. "יש לנו תחביבים משותפים כמו הופעות, מוזיקה, ים וטניס. היינו צופות יחד במשחקים. קשה לי בכלל לתאר במילים עד כמה אני מתגעגעת אליה", היא מספרת.

"עמית שמעה יריות, פחדה והתחבאה בארון ושוב היו יריות. היא הייתה בטוחה שיש כוננות באזור ושתיכף יגיעו חיילים וישתלטו על המחבלים, אף אחד לא דמיין שאין שם צבא ושבמשך שעות ארוכות לא יחלצו אותם"

האחות הבכורה, ליאת (47), מתגוררת עם בן זוגה בפורטוגל. האם מירה, גידלה את בנותיה כל השנים בשדרות, ושום צבע אדום ואף רקטה לא שכנעו אותה לעזוב. לאחרונה היא פונתה מביתה כמו יתר תושבי שדרות והועברה לתל אביב. שירה ואביחי נמצאים לידה כל הזמן. "היא שבורה, קשה לה, בקושי מתפקדת", אומרת שירה בכאב.

מתי היה הקשר האחרון שלכם עם עמית?
"בשבת בשמונה בבוקר התכתבנו בווטסאפ המשפחתי", אומרת שירה, "היא לא הרגישה טוב כבר כמה ימים, הפה שלה היה יבש והיא הייתה חלשה. במקביל דיברנו עם אימא, כי הייתה חדירת מחבלים גם לשדרות ועמית דאגה לה שתיכנס לממ"ד. פתאום עמית שמעה יריות, פחדה והתחבאה בארון ושוב היו יריות. היא הייתה בטוחה שיש כוננות באזור ושתיכף יגיעו חיילים וישתלטו על המחבלים, אף אחד לא דמיין שאין שם צבא ושבמשך שעות ארוכות לא יחלצו אותם. בשעה 10:07 בבוקר הקשר איתה נותק ומאז לא שמענו דבר, כאילו נגמרה לה הסוללה. זה היה מוזר. עמית נחשבה נעדרת יחידה בשכונה, ובקיבוץ היו עוד שלושה נעדרים. באותו זמן היה נדמה שיש כאוס עצום".

"כשראינו שאנחנו לא מקבלים מידע קונקרטי, החלטנו להביא אותו בעצמנו, חסכנו כנראה עבודה לשב"כ", מספר אביחי. "עשינו תרשים של הגגות, גבינו עדויות משכנים כדי לחבר את הפזל. לפני כמה ימים הגיעו להראות לנו סרטון מזעזע של מישהי שנחטפה אל מחוץ לקיבוץ אבל הסרטון מטושטש. רואים חמישה מחבלים גוררים מישהי, לרגע חשבנו שזו היא אבל ההליכה שלה קצת אחרת אז אנחנו לא יודעים".

מימין לשמאל: אביחי אוחנה, בת זוגו שירה סוסנה, אחותה עמית סוסנה ואימן | צילום: באדיבות המשפחה

>> בר קופרשטיין נחטף לעזה ומאז משפחתו קורסת נפשית וכלכלית

"האמנו מהרגע הראשון שהיא חטופה", אביחי מוסיף. "המחלץ שהגיע לדירה באותו יום אמר שהיא לא שם, ובמבנה שהיא גרה בו גרים אנשים נוספים. זוג אחד שגר בחלק הקיצוני של המבנה נרצח. מישהי שגרה בטור של עמית הקליטה הודעה 'אני מתחת למיטה, עכשיו חוטפים אותי'. זוג אחר החזיק חזק את דלת ידית הממ"ד והמחבלים התייאשו ועזבו. חבר קרוב של עמית הגיע למקום, כמעט ירו עליו אבל הוא צילם לנו את הבית השרוף, ולא נשאר שום דבר. התיק האישי שלה היה שרוף לגמרי והממ"ד חצי שרוף. הרכב שלה והמפתחות לא נמצאו, אבל זה לא הרכב היחיד שנגנב".

"מהרגע הראשון שפתחו את הארון, חשבתי שגילו אותה וחטפו אותה איתם לעזה", אומרת שירה.

יש לכם תוכניות לעבור למקום אחר בדרום? לגדל ילדים במציאות הזו?
"חשבתי על זה אבל אחרי כל מה שקרה, אני בכלל תוהה אם אני רוצה ילדים במדינה הזאת", אומרת שירה, "עכשיו כל מה שמעניין אותנו הוא עניין החטופים. אנחנו לא מתייאשים ואני כבר מדמיינת את רגע החיבוק עם עמית שלנו".

"אין מצב שהיא לא תחזור אלינו וחשוב לי שהיא תדע שאנחנו עושים ונעשה הכול שזה יקרה וכמה שיותר מהר", היא מדגישה. "הממשלה צריכה להבין שהחטופים תחילה ואז כל השאר. המטרה הראשונה של המלחמה היא החזרת השבויים ושלא יבלבלו את המוח עם דברים אחרים. אחר כך שיעשו את השאר וימחקו את עזה".