9 סימנים לכך שאת בסטרס מתמשך

סטרס. אפשר להפחית אותו | צילום: Shutterstock
סטרס. אפשר להפחית אותו | צילום: Shutterstock

כאבי ראש, תחלואה תכופה, בעיות עיכול וחצ'קונים, אלה הם רק חלק קטן מתופעות הלוואי של לחץ מתמשך. הבשורה הטובה היא שאפשר להפחית את הסטרס

88 שיתופים | 132 צפיות

כולנו טרודות משגרת היום יום האפורה, קמות בבוקר, מתארגנות, מארגנות אחרים, עומדות בפקקים וצוללות לעבודה כמו רוטינה בלתי נגמרת. לא פעם ולא פעמיים במהלך היום רובנו נתעצבן לחינם ונבזבז אנרגיה מיותרת. אך האם עצרת פעם ושאלת את עצמך האם יכול להיות שאת מתרגזת לחינם? אם כן, סביר להניח שאת נמצאת במצב של סטרס מתמשך.סטרס מוגדר כמצב של מתח רגשי הנגרם כתוצאה מנסיבות לא רצויות. למעשה הוא התגובה של הגוף למצבים מזיקים – בין אם הם אמיתיים או שנתפסים בחוויה שלנו כאמיתיים. כשאנו מרגישים מאוימים, מתרחשת בגופנו תגובה כימית המאפשרת לנו לפעול למניעת פגיעה ממשית של הגוף. מדובר בסימן שנשלח על ידי הגוף על מנת לאותת לנו שמשהו אינו מתנהל כראוי. למשל: קצב הלב עולה, שרירי הגוף מתכווצים, הנשימה אינה מוסדרת ולחץ הדם עולה. 

הסטרס עלול לגבות מחיר בהיבטים רבים של בריאותנו, ויש לו מגוון רחב של תסמינים. לכן רצוי לזהות אותם ולפעול ביעילות לצורך הפחתתם. 

ליהיא גרשוביץ | צילום: יח"צ
ליהיא גרשוביץ | צילום: יח"צ

/

9 סימנים לכך שאת חווה סטרס

1. כאבי ראש: מחקרים רבים מצאו כי מתח מתמשך עלול לגרום לכאבים באזור הראש או הצוואר. נמצא כי עלייה בעוצמת הלחץ התקשרה באופן ישיר למספר ימי כאב הראש שדווחו בחודש מסוים. 

2. עייפות כרונית: מתח מתמשך המוביל לסטרס גורם לירידה משמעותית ברמות האנרגיה החיוניות של גופנו, כתוצאה מנדודי שינה ואי שקט בזמן השינה. 

3. דכדוך: לחץ כרוני עלול לגרום להתפתחות תחושת דכדוך. קיים קשר משמעותי בין אירועי חיים מלחיצים לאפיזודות דיכאוניות. כמובן שהסטרס לבדו אינו הגורם היחיד להתפתחות הדיכאון, שכן, קיימים תורמים פוטנציאליים נוספים כמו רמות הורמונליות, היסטוריה משפחתית, גורמים סביבתיים ואף נטילת תרופות מסוימות. עם זאת, נמצא כי שהייה במתח גבוה שהוביל לסטרס הגביר את רמת הדיכאון. 

4. הפרעות במערכת העיכול: בעיות עיכול כגון שלשולים או עצירויות עלולות להיגרם כתוצאה מרמות גבוהות של לחץ וסטרס, וגם כאבי בטן, נפיחות, ותחושת אי נוחות. במקרים קיצוניים יותר קיים סיכוי לחלות במחלות מעי דלקתיות. בנוסף, התופעה לעיתים גורמת לשינויים בתיאבון ולעלייה או ירידה גדולה במשקל. 

5. הזעה: חשיפה מוגברת למתח מתמשך יוצרת לעיתים תגובה פיזית של הזעת יתר. הזעה עודפת עלולה להיגרם גם מחרדה, תשישות, חום ועוד. 

6. דפיקות לב מהירות: קצב לב מוגבר מהווה עבורנו לעיתים סימפטום לרמות מתח גבוהות המובילות אותנו לסטרס ואף לעליה בלחץ הדם. מחקר שמדד את תגובת הדופק לאירועים מלחיצים לעומת אירועים שאינם מלחיצים, מצא כי קצב הלב היה גבוה באופן משמעותי במצבי לחץ. דפיקות הלב, וגם ההזעה מהסעיף הקודם והעליה בלחץ הדם הם מסימני ההיכר של אדרנלין, שמופרש מבלוטת יותרת הכליה כשאנחנו נמצאים במצב של סכנה מיידית. כשהאדרנלין מופרש באופן קבוע גם בלי שקיימת סכנה מוחשית לחיינו, הוא מתיש את הגוף.

7. אקנה: אחת הדרכים הבולטות ביותר המבטאות סטרס באופן גלוי לעין. ידוע שרמות מתח גבוהות עלולות ליצור אקנה קשה. ניתן לקחת בחשבון גם גורמים אחרים שמוסיפים לתופעה – למשל, קיימת נטייה לגעת יותר בפנים ברגעי לחץ, פעולה זו מפיצה את החיידקים ותורמת להתפתחות האקנה. 

8. כאב כרוני: כאבים הם תלונה נפוצה שיכולה לנבוע מעליה ברמות הלחץ. הדבר נובע מעליה ברמות הורמון הלחץ קורטיזול, המקושר לעיתים תחושת כאב כרוני. 

9. תחלואה תכופה: ידוע כי לחץ מתמשך עלול להחליש את המערכת החיסונית שלנו ולגרום לרגישות מוגברת לזיהומים. כמובן שמערכת חיסונית מוחלשת יכולה להיות גם תוצאה של תזונה לקויה, הפרעות שינה, ירידה באנרגיה ושאר גורמים (שצוינו גם הם כתסמיני סטרס). 

אם זיהית כי את סובלת מסטרס, להלן 3 שיטות שיעזרו לך להפחיתו: 

>> הצמחים שיהפכו אותך למאושרת ורגועה יותר

1. הרפיה ודמיון מודרך: בשיטה זו משתמשים מאמני NLP. אחת הדרכים הפשוטות והנפוצות ביותר היא להכניס את עצמנו להרפיה בשיטת הנשימות. פעולת הנשימות מאטה את פעילות הגלים במוח ופותחת ומנגישה בפנינו את התת מודע. מדובר בכלי רב עוצמה המאפשר ליצור שינוי, להירגע ולהפחית את רמת המתח והסטרס. 

2. פעילות גופנית: בזמן פעילות גופנית הגוף מפריש אנדורפינים, שהם חומרים שמשפיעים על ההרגשה הטובה וגם מפחיתים את תחושת הלחץ והחרדה. 

3. שיתוף התחושות עם איש מקצוע, בן משפחה או חבר: שיח פתוח ואותנטי אודות התחושות שמלוות אותך ישחרר אותך במידה מסוימת מהרגשת הלחץ על כתפייך. לעיתים עצם השיחה שמתנהלת בקול רם מול אדם קרוב או בן משפחה עשויה לעזור מאוד ולהפיג את רמת הלחץ. עזרה של איש מקצוע תנחה אותך באופן מקצועי יותר כיצד להשתחרר ממצב של תקיעות, ותאפשר לך לצאת לדרך חדשה וטובה יותר. 

* ליהיא גרשוביץ היא מאסטר NLP, מאמנת רגשית והתנהגותית.

>> איך להתגבר על התקף חרדה?
>> דיכאון וחרדה אחרי לידה – יותר נפוץ ממה שאתן חושבות