סובלת מהפרעות קשב? כך תמנעי מהן לפגוע לך בקריירה
הפרעות קשב אצל נשים נראות אחרת מאצל גברים, והרבה פעמים קל לפספס אותן ולטפל בהן כמו שצריך. איך תזהי אותן ואיך תמנעי מהן לחבל לך בעבודה?
הפרעת קשב (ADHD) אצל נשים היא עובדתית שונה בנראותה מאשר אצל גברים. באופן כללי, הפרעת קשב היא מצב נוירו-התפתחותי המשפיע על היכולת להתמקד, לווסת רגשות ולשלוט בהתנהגות. השכיחות באוכלוסייה נעה בין 5 ל-10 אחוזים, כאשר גברים מאובחנים פי ארבע מנשים, אך לא בגלל שהשכיחות של הפרעת הקשב אצלם גבוהה יותר, אלא בגלל שנוטים לפספס את הנשים.
>> 5 החלטות שיעזרו לנו להשיג תחושת שליטה ואופטימיות
למעשה, הפרעת קשב אצל נשים מופיעה לרב באופן קצת פחות בולט ומוחצן, הן גם נוטות להסתיר את הקשיים ומאשימות את עצמן ("עצלנית"), ומנסות לרצות את הסביבה ("ילדה טובה"). על כן, לאורך שנים לקח זמן לתפוס את הבעיה בזמן, להכיר אותה ולטפל בה נכונה.
אם תסמיני הקשב המוכרים והנראים לעין הם היפראקטיביות ואימפולסיביות, בקרב נשים נראה יותר חוסר קשב, חולמנות בהקיץ, קשיי ארגון וניהול זמן, קושי בהתחלת ובהשלמת משימות, רגישות יתר וגם סממנים לחרדות ודיכאון תדירים יותר. אלו עלולים להשפיע לא מעט על אופי חיי הנשים, כאימהות ובכלל כנשות קריירה, השואפות להגשים את עצמן במישור המקצועי.
האם לספר למעסיק על הפרעת הקשב?
שקיפות זה כאן – חשוב ומומלץ לספר על הפרעת הקשב, כי אם מנסים להסתיר אותה ובפועל צופים מהצד יראו את ההתנהגות חסרת הקשב, היא עלולה להתפרש כמשהו אחר, כמו: עצלנות, אגואיסטיות, חוסר אכפתיות, זלזול וכו'. וחבל. ברגע שמניחים אותה על השולחן, היא שם, בשמה, מוכרת ונמצאת במודעות של כל באי המשרד, וזה הופך את העניין לנוח יותר.
איך לספר למעסיק בצורה נכונה?
באופן כללי, כמו שלא היינו נעדרות מהעבודה בשל מחלה ללא אישור רופא, גם כאן מדובר במצב שדורש אבחון, ומהרגע שעושים אותו ניתן ומומלץ גם להציג אותו בפני המעסיק. כך נוצר הרושם שאכן העניין נלקח ברצינות והוא מטופל, והנושא לא מוזנח. לצד האבחון, חשוב לציין איך הפרעת הקשב באה לידי ביטוי ביום העבודה, לדוגמה: הקושי לשבת בחלל פתוח, הקושי לעמוד בדדליינים, הקושי להתחיל משימות בזמן או להגיע בזמן לעבודה.
אבל לצד כל הקשיים שנמנים, חשוב לתת באותה נשימה גם את הפתרון והעזרה שנשמח לקבל, למשל, מודל היברידי בו עובדים מהבית או מבית קפה עם אוזניות, שיתוף האחראיים על הלו"ז על מנת שההתמסרות תביא לתוצאה אופטימלית יותר, הצבת דד ליינים קטנים ושיהיו במעקב של אנשים נוספים במשרד. לצד כל אלו, אפשר לציין כיצד הפרעת הקשב תורמת במישורים אחרים, כמו למשל ביחסי אנוש מעולים וזו הסיבה לאינטראקציה המעולה עם כולם, או אינסוף יצירתיות אשר משם גם מגיעים רוב הפיצוחים לרעיונות מוצלחים.
איך להגדיל את הסיכוי להתקבל לעבודה?
ההמלצה היא להתכונן לריאיון העבודה, אפילו עם איש מקצוע, עם חברים או בני משפחה. חשוב לעשות סימולציות בהן נשנן את החוזקות והתועלות, ויתרה מכך, לדעת להסביר איך זה יועיל לתפקיד הספציפי הזה? במקרים מסוימים ונוחים יותר, ניתן אפילו לשקף ולומר את כל הדברים החיוביים סביב הפרעת הקשב, וממש להצהיר עליה.
סביבת עבודה מותאמת – יש דבר כזה?
נשות הקשב צריכות לעבוד במה שהן אוהבות. הן זקוקות לחיבור הזה ולתשוקה הזאת כדי לצלוח את משימת ה"משרה מלאה". ברגע שאשת קשב נמצאת בתחום האהוב עליה והמתאים לה ביותר, היא תפרח בו! הדופמין ממש יתגמל את האזורים במוח בהם הוא חסר, והתפוקה לא תאחר לבוא, כי נשים פורחות וממקסמות את עצמן היכן שטוב ומעניין להן.
שוב, מומלץ לחסום נראש את האופציה של חלל עבודה פתוח, כי זה בהחלט עלול להוות מקום פחות מתאים (כאמור, חלק מתגברות על זה עם אוזניות ומוזיקה מרגיעה). כמובן שגם האופי והרגישות של המנהל/ת משחקים כאן תפקיד, מכיוון שברגע שניתנת האפשרות לבנות מודל עבודה גמיש, רך, היברידי יותר, מכיל, כבר ברור שיש הבנה בהנהלה. זה משפיע באופן ישיר ולטובה על אופי העבודה והתפוקה.
האם יש תפקידים או תחומים מותאמים יותר לנשות הקשב?
התשובה היא שיש, אם כי לא באופן אבסולוטי. בכל זאת, יש נשים יותר אנליטיות שבוחרות את מה שהן אוהבות לצד התמודדות עם קשיי הקשב שלהן. אבל כן! לרוב המקצועות המותאמים יהיו מתחום האומנות והיצירה, תחום התקשורת, סטארטאפיסטיות, ומקצועות דינאמיים כמו רפואה, הייטק ושיווק.
אז איך תגלו את הפרעת הקשב שלכן? הנה מה שאתן יכולות לשאול את עצמכן:
1. האם את נאבקת עם התכנון היומיומי, ניהול פרויקטים ומעקב?
2. האם חסרים לך המיקוד והמשמעת הדרושים לביצוע עבודתך?
3. האם את דוחה מטלות ומתקשה להביא להשלמתן?
4. האם את חשה פחות יעילה ופורייה משהייתם רוצים להיות?
5. האם דעתך מוסחת בקלות?
>> כולם זקוקים לאמפתיה, אבל מה עושות כשכבר אין מאיפה לתת?
איך תתמודדי עם הפרעת הקשב במקום עבודתך?
1. פירוק משימות: נשות הקשב יכולות להתקשות לא מעט בגיוס הקשב שלהן על מנת להתחיל לטפל בפרויקט גדול. לכן, תפרקי לך משימות גדולות לתתי משימות ותשזרי אותן לאורך ימות השבוע.
2. מולטי טאסקינג: היכולת הזו יכולה גם לפגוע בעסק, משום שבניסיון לקדם מספר רב של משימות בו זמנית נוצר אי סדר וכיבוי שריפות שגורם ללחץ. המלצה שלי: לכתוב בכל בוקר את המשימות החשובות ביותר שאותן תרצי לסיים באותו יום, ולהתחיל בהן.
3. מנעי התפזרות: המוח היצירתי של הפרעת הקשב גם גורם ליותר התפזרות ויצירה של הרבה רעיונות, שלא יוצאים אל הפועל בסופו של דבר. כתבי לך את הרעיונות החדשים ואחסני אותם במקום בטוח להמשך טיפול. רישום כזה יפנה מקום לחשיבה ממוקדת מטרות.
4. תכנון קדימה: קשיי הריכוז והמוסחות מקשים להביט אל האופק, לתכנן קדימה ולפתח את העסק, וגורמים לתחושה של מלחמת הישרדות ופספוס של הזדמנויות. לכן, שרייני מספר שעות שבועיות ביומן שיוקדשו לתכנון וחשיבה לטווח בינוני וארוך. מומלץ לצאת מהעסק ולכבות את הטלפון בזמן הזה.
5. נטרלי את הסחות הדעת: מוח קשב הוא מוח מוסח – מרעשים חיצוניים ופנימיים – והסביבה משפיעה על כך מאוד. לאחר שעברת אבחון, בדקי לעומק את נושא הטיפול התרופתי שעוזר מאוד למיקוד ולביצוע משימות בזמן קצר. בנוסף, כדאי להשתמש באפליקציות מגבילות זמן מסך ברשתות חברתיות כמו FOREST .
6. אאוטסורסינג: הפרעת קשב היא גם מתנה וגם הפרעה, וצריך להכיר בכך שיש צורך בעזרה נוספת במקומות החלשים. בקשי עזרה, מכל מי שאפשר, בין אם זו אימא שמכינה אוכל לשבוע הקרוב, או מזכירה לפי שעה שמתאמת פגישות. זה ישאיר זמן לעשות את הדברים החשובים באמת ולהקפיץ את העסק למעלה.
7. חוסן אישי: יש נטייה לוורקוהוליות בהפרעת קשב, ובשילוב של הקושי בניהול זמן נשכחים החיים האישיים, מערכות יחסים, הפסקות ותגמולים. חשוב להפנים כי אי אפשר להחזיק מעמד ככה לאורך זמן, ולכן מאוד חשוב למצוא זמן גם לכל אלו ולשלב בצורה ממוקדת ביומן (לדוגמה: דייט שבועי, חדר כושר או פילאטיס).
ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בהפרעות קשב וריכוז, מאבחנת, מטפלת ומרצה, מחברת רב המכר "אנשי הקשב"