המו"לית מבני ברק שהפכה לגורו הנשים החרדיות בנושא בריאות האישה

בתחילת שנת 2020, בראשית התפרצות מגפת הקורונה בבני ברק, הייתה נעמה עידן, אשת עסקים ותקשורת חרדית ואז אם ל-6 ילדים, בתחילתו של הריונה השביעי. "גם ככה הגעתי להיריון הזה עם המון חשש, כבר הייתי מעל גיל 35 ובהיריונות הקודמים הייתי בת פחות מ-30", היא משתפת, "ואז הגיעה הקורונה והכל עוד יותר השתבש".

>> "במקום לעבוד בחברה נחמדה עם 'תן ביס', אני גוללת ימים שלמים בקבוצות פורנו קטינות"

"ביררתי עם כמה חברים רופאים והם רמזו לי שקורונה לא ממש עובדת טוב עם היריון, אז ביקשתי מהילדים להישאר בבית, לא להסתובב ולא להיפגש עם חברים", היא משחזרת, "אבל אז הגיעו הסגרים, ועם הסגרים הגיעו ההנחיות. כל מי שגר בבני ברק התחיל לקבל ביטולי תורים בקופות החולים, ופתאום לא היו יותר מעקבי היריון. המזכירה בקופת החולים שלי אמרה לי שיעשו לי מעקב היריון בטלפון. איך? אקו לב בטלפון? מוניטור בטלפון? סבלנו מזה מאוד – כל מי שגר במרכזי הערים החרדיות. ספה לא היו מוכנים לסחוב אליי לתוך בני ברק, אז שאני אכנס לתוך קופת חולים? זה היה נורא".

"המילה היריון היא לא מילה מספיק צנועה או כשרה, המילה שד היא לא כשרה, אז סרטן שד נקרא 'סרטן נשים'. לכן, אף אחד לא יבוא ויסביר בתקשורת החרדית למשל למה בדיקת פאפ היא חשובה, וכמה חיים היא יכולה להציל אם יגלו משהו"

"זרקו אותנו לעזאזל עם כל מה שקשור לבדיקות. אישה בהיריון היא אמנם לא חולה, אבל אנחנו רוצות לדעת שהעובר בסדר וצריכות להגיע לבית חולים בגלל המון סיבות. חברה סיפרה לי שהיא הגיעה לקופת החולים עם חוסר תנועות של העובר, בסוף חודש תשיעי. שלחו אותה מיד לבית החולים, ובבית החולים השאירו אותה לעמוד שלוש שעות ליד השומר בכניסה. העובר שלה היה יכול למות באותן שעות בחוץ, אף אחד לא קיבל אותה. הרגשתי תחושה נוראית של נפילה בין הכיסאות של נשות הערים החרדיות".

>> "החלום שלי הוא להיות עם שתי רגליים": המסע הבלתי נתפס של אסתי סגל

ואז הגיע הטוויסט בעלילה. "בשלב מסוים, בפסח, בעלי אמר לי 'אני לא יכול לסבול אותך ככה, אני פותח לך קבוצת ווטסאפ, כשתרצי תיכנסי ותעשי שינוי מבפנים'. ידענו שזה נכון שיש קורונה ואף אחד לא יכול להילחם בזה, כולנו רוצים להישמר, אבל לא צריך להיות בתחושת חוסר אונים. הצטרפתי לקבוצה במהלך הלילה, קראתי לה 'לידה בקורונה', ובבוקר היא כבר הייתה מלאה".

עידן הייתה אז בעומק עולם התקשורת החרדית. היא זכתה לטייטל המו"לית החרדית הראשונה, כששימשה כמנכ"לית והבעלים של השבועון החרדי "יום ליום", וכיום היא משמשת כסמנכ"לית הסחר של העיתון.

"החלטתי לנצל את כישוריי מעולם התקשורת וכבר באותו בוקר התחלתי לראיין את בכירי רפואת הנשים בארץ. רציתי לשמוע מה קורה בצד של בתי החולים. ידעתי שאני רוצה לתקן משהו נקודתי, לא את כל עולם הבריאות. כולן היו מפוחדות מאוד. במהלך הפסח ראיינתי כל יום שניים או שלושה בתי חולים, מנהלי אגף נשים של הדסה, של איכילוב, של שיבא ועוד. קיבלתי מהם תשובות על נושאים שהרגשתי שבוערים אצלנו, וכך יכולתי להעביר את המידע לקבוצה. כשאישה מהקבוצה ילדה, עודדתי אותה לצאת מהקבוצה כדי שמישהי אחרת תוכל להיכנס, היא הייתה מפוצצת".

"כולן היו מפוחדות מאוד מללדת בזמן הקורונה" | צילום: shutterstock

זה גרם להקלה בקרב הנשים בקהילה על אף שמצב הבדיקות לא השתנה?
"בנושאים מסוימים שבהם יכולתי להשפיע, השפעתי. ראיינתי למשל את פרופסור שמחה יגל, מנהל אגף נשים בהדסה, והעליתי בפניו סוגייה: במהלך הקורונה ליולדת היה מותר להכניס איתה מלווה אחד בלבד. נשים חרדיות רבות צריכות שתהיה איתן מלווה אישה במהלך הלידה, ואחרי הלידה הבעל רוצה לראות את הילד, אבל בגלל הנוהל הזה בעלים לא יכלו לבוא לראות את התינוקות. זה יצר הרבה מרירות בתוך הציבור החרדי, והצוותים לא הבינו למה לנשים החרדיות כל כך קשה עם הנוהל הזה".

מה עשית?
"ניסיתי להציע פתרון: למה שלא תהיה מלווה אחת בחדר הלידה ומלווה אחר במחלקה, אם מדובר באיזורים אחרים? תוך שעה זה אושר בהדסה, ומיד לאחר מכן איכילוב, תל השומר ועוד בתי חולים רבים הוציאו הודעות דומות. זה היה פתרון מהשטח ששינה לכל כך הרבה נשים חרדיות את חוויית הלידה בקורונה. אחרי האירוע הזה הבנתי שהתפקיד שלי הוא להיות הגורם שנמצא באמצע – שמסביר לצוותים הרפואיים מה נשים חרדיות צריכות, ומנגישה באותה מידה לנשים החרדיות מידע מעולם רפואת הנשים".

בסוף את רק אחת על המון מידע רפואי.
"התחלנו עם קבוצה אחת, והיום יש כבר תשע קבוצות ווטסאפ שבהן נשים יכולות להעלות שאלות ולקבל תשובה ממני או מנשים אחרות. הבנו שמשרד הבריאות שם דגש על עולם בריאות האישה, מקדם ממוגרפיות ובדיקות שונות ומגוונות, אבל בציבור החרדי המספרים של הנבדקות לא טובים, ורציתי לשנות את זה. באמצעות הקבוצות הנשים החרדיות יכלו לראשונה לשאול שאלות קשות ולקבל תשובות מנשים שיש להן ידע קודם. עבור אישה חרדית מרכז המידע הוא השכנה, הגיסה והאמא, ויש שאלות שפחות נעים לשאול, כמו שאלות על אמצעי מניעה למשל. זה לא פופולרי בציבור שלנו, הרבה נשים חרדיות למשל לא יודעות מה זה פאפ ולא עשו בדיקת פאפ".

"מקורות המידע בנושאים הרפואיים בציבור החרדי מבוססים על עסקנים רפואיים, כמו עזר מציון או הרב פירר. בעצם הפכתי להיות סוג של משהו כזה, רק בנושא בריאות האישה"

מאיפה נובע הפער הגדול כל כך הזה בנגישות המידע על רפואת נשים?
"יש לזה הרבה סיבות. קודם כל, בגופי התקשורת החרדיים, שהם כלי מרכזי להפצת מידע, הרבה מהמונחים של רפואת נשים לא יכנסו. המילה היריון היא לא מילה מספיק צנועה או כשרה, המילה שד היא לא כשרה, אז סרטן שד נקרא 'סרטן נשים'. לכן, אף אחד לא יבוא ויסביר בתקשורת החרדית למשל למה בדיקת פאפ היא חשובה, וכמה חיים היא יכולה להציל אם יגלו משהו. זה גרם לנשים חרדיות להעדיף לא לומר, וגם כשהן מתכתבות בקבוצה יש נושאים ומונחים שלא נכתבים. כשאני התחתנתי ואמרתי לחמותי ולגיסות שלי את המילה 'היריון', הן פתחו עליי עיניים, 'לא אומרים היריון, אומרים מצב'. אז אני החלטתי שיש מונחים שאני רוצה שכן ייכתבו, אני לא חוששת לכתוב את המילה 'נרתיק' או 'ולדנית', אלה מונחים רפואיים, אמיתיים ומדויקים".

>> "החומר הגנטי שלנו הוא הפקר. אין אף אחד שמגן עליו"

כי אצלנו אין

הרתיעה ממונחים רפואיים מקובלים מובילה לפגיעה ממשית בבריאותן של הנשים החרדיות. "יש טענה רווחת במגזר ש'אצלנו אין'. לא עושים חיסון פפילומה, למשל", אומרת עידן, "מאז פתיחת הקבוצות גיליתי שיש ארבע נשים חרדיות עם סרטן צוואר הרחם בשלבים שונים, והמשמעות היא שזה לא נכון לחשוב שאין אצלנו. עדיף לגלות את זה, מוקדם מאשר מאוחר, ולטפל. כשלמדתי ייעוץ חינוכי לפני 16 שנה, סגרו את הלימודים באמצע בגלל שהביאו לנו קורס על זיהוי הטרדות מיניות. למה? 'כי אצלנו אין'. ברור שיש, אבל מעדיפים לא לדעת".

"ספה לא היו מוכנים לסחוב אליי לתוך בני ברק, אז שאני אכנס לתוך קופת חולים?" נעמה עידן | צילום: באדיבות המצולמת

אז את בעצם ממלאת חור עצום.
"מקורות המידע בנושאים הרפואיים בציבור החרדי מבוססים על עסקנים רפואיים, אלו שמקבלים שאלות רפואיות ומתווכים את האנשים למרפאות או המומחים הנכונים, כמו עזר מציון או הרב פירר. בעצם הפכתי להיות סוג של משהו כזה, רק שהשאלות שאני מקבלת הן בתחום בריאות האישה. מלבד הקבוצות, אני מקבלת 3-4 פניות באופן אישי כל יום, גם מנשים וגם מהבעלים שלהן, זו מסה מאוד גבוהה. לרוב גברים הם אלה שמתווכים את המידע הזה, או לחילופין רופאים שלא מכירים את עולם האישה החרדית. לאישה שמגיעה לשאול אישה מאוד קל לשמוע את התשובות. אם היא תשלח את בעלה לרב פירר – מה היא תוכל לקבל ממנו? גיליתי שאני האישה היחידה בעולם החרדי שמנגישה מידע רפואי בנושאים האלה".

>> כך נכנסתי להריון מתרומת ביצית בגיל 42

מתוך זה הצלחת לייצר שיתופי פעולה חשובים.
"זה גרם למכון מור לפנות אליי, והיום אנחנו מוציאים בשיתוף פעולה חוברת הסבר בנושא ממוגרפיה לאישה החרדית. תחום הרפואה בארץ, מדהים ככל שיהיה, מדלג מעל לראש של האישה החרדית. פניתי לאגודה למלחמה בסרטן, ביקשתי מהם לתת לי חומר שהכינו לנשים חרדיות ולא היה להם כלום. עבדתי בבית חולים וולפסון תחת פרויקט של ההנהלה שניסה להנגיש מידע. ביקשתי לבדוק אילו מחקרים יש בעולם הבריאות של האישה החרדית – היו דברים ממש קטנים ונקודתיים שלא משקפים כלום. הרחם של האישה החרדית כמובן לא שונה מהרחם של האישה החילונית, אבל אולי יש השלכות לזה שאישה חרדית יולדת בתדירות מאוד גבוהה? אולי לנידה יש השלכות רפואיות על האישה? המידע הזה פשוט לא קיים, ואני חושבת שראוי וחשוב שאנשים יחקרו אותו. יש אצלי המון מידע, אני כמהה מאוד לשיתופי פעולה עם אנשים שרק רוצים להתעסק בתחום הזה ולהבין אותו".

"אולי יש השלכות לזה שאישה חרדית יולדת בתדירות מאוד גבוהה?" צילום: shutterstock

מתי הבנת שזה יכול ללכת עוד צעד אחד קדימה?
"בחופשת הלידה שלי בשנת 2020 גיליתי שאני עונה את אותן תשובות כל הזמן. למשל, נשים חרדיות מאוד התעצבנו שלא היו תינוקיות באותה תקופה, כי הן רצו לנוח אחרי הלידה ולפני שחזרו לבית ולילדים. הייתי צריכה להסביר הרבה פעמים שמאוד חשוב שהתינוק לא יחלה בקורונה ולא ידביק אותה ואת שאר בני הבית. הבנתי שאתר יכול להיות יעיל יותר, אז פתחתי אתר כשר למהדרין, שכל אישה חרדית יכלה להיות חשופה אליו, ובו היו סיכומי הראיונות עם כל הגורמים הרפואיים שראיינתי, בכל בית חולים, מסוכמים במונחים רפואיים מדויקים ונקיים".

"הרחם של האישה החרדית כמובן לא שונה מהרחם של האישה החילונית, אבל אולי יש השלכות לזה שאישה חרדית יולדת בתדירות מאוד גבוהה? אולי לנידה יש השלכות רפואיות על האישה? המידע הזה פשוט לא קיים"

שיתופי הפעולה שרקמה עידן הניבו פרי. "החלטתי להגיש את המיזם לקרן 'בריאה' לקידום בריאות נשים בישראל, וזכיתי בתקצוב שאפשר לי להקים בוט ווטסאפ שינגיש את המידע באופן אוטומטי", היא אומרת, "הייתי אז עדיין בחופשת לידה, הכל קרה מהר, הבנתי שאני צריכה תקציב מאוד קטן בשביל לממן דבר מאוד יקר – אז הלכתי ללמוד תכנות וכתבתי קוד לבד. הכסף היחיד שהוצאתי היה על מערכות צד ג' שאפשרו לתוכנה לרוץ. היום יש כבר יותר מ-20,000 משתמשים, נשים וגברים, שהשתמשו בבוט".

"כשחיסוני הקורונה הגיעו לארץ, משרד הבריאות ביקש ממני לנהל את מערך המידע על חיסוני הקורונה לנשים חרדיות בתקופת היריון ולידה. אז פיתחתי בוט נוסף שהיה בעצם גרסה אחרת של הבוט הראשוני, וזה עבד נהדר. אחוזי החיסון של נשים חרדיות בהיריון היו גבוהים מאוד. עשינו סדרה של 9-10 סרטונים קצרים של מומחה בתחום הווירולוגיה, העליתי אותם לגוגל דרייב ושמתי קישור לדרייב בתוך הבוט. הדרייב קרס. גוגל היו בטוחים שמישהו פרץ למערכת".

הבוט, הקבוצות והאתר מתקיימים במרחב האינטרנטי. אין עם זה מורכבות הלכתית?
"אין ספק שבעולם החרדי אינטרנט הוא מושג ידוע לשמצה, אבל כבר יש הבנה די רווחת שחייבים אותו. אז כל חסידות וכל ארגון מכשירים את האינטרנט על פי הסינון והכללים שלהם. מסננים תכנים מסוימים ופותחים תכנים אחרים, נכנסים לעולם שהכל פתוח בו וסוגרים חלק ממנו. יש רק כלי אחד שהוא דיגיטלי וכשר למהדרין, הוא קיים בסמארטפונים כשרים ובמחשבים מסוננים – וזה הווטסאפ. הסטטוס בווטסאפ הוא הרשת החברתית של החרדים, וזה כלי פרסומי מטורף. המחשבה שלי הייתה: 'דיגיטל זה זול, ווטסאפ זה כשר'. היום כבר מתחילות חסימות על הסטטוס בווטסאפ, אבל להתכתב עם בוט זה כמו להתכתב עם אדם פרטי, אין שום בעיה הלכתית עם זה".

>>> יעל זילברמן: חרדית, שמאלנית וכוכבת רשת

אינטרנט הוא כמו סכין

למרות ההשקפה המודרנית שלה, עידן מזכירה לנו שבסוף היא עדיין חלק מהעולם החרדי. "אני מגיעה מבית מאוד שמרני וגם בעלי, ועד היום אני אדם שמרן, אפילו בחיצוניות שלי", היא אומרת, "בנושא האינטרנט, כמו בהרבה דברים, אני חושבת אחרת מהציבור החרדי. אינטרנט הוא כמו סכין, צריך לדעת להשתמש בו, אם אני לא אלמד את הילדים שלי איך להשתמש ולא להשתמש באינטרנט הם יצטרכו ללמוד את זה לבד, וזה הרבה יותר מסוכן".

"כבר אמרתי מה אני חושבת שקורה כשדברים לא מדוברים", היא ממשיכה, "לא ברור מה הגבולות ומה הכללים, מה נורמטיבי ומה לא, הכל נראה בסדר כל עוד לא יודעים עליו. אי אפשר לומר 'פייסבוק זה לא טוב, אם נחסום את הפייסבוק זה לא יהיה', זה תהליך חברתי. היום עוד אפשר להגיד שאפשר בלי אינטרנט, אבל עוד כמה שנים זה כבר לא יהיה אפשרי".

באילו תחומים ראית שההנגשה הביאה שיפור?
"היום, למשל, אני כמעט ולא רואה נשים שלא עושות סקירת מערכות. עדיין יש נשים שאומרות שלא צריך, כי אם זה מוסתר אז לא צריך לדעת. המחשבה החרדית היא שהבדיקות האלה נועדו כדי למצוא משהו לא תקין בעובר שיעודד הפלה, והיום, סיפורים שאני מספרת לנשים האלה וסיפורים שהן מספרות אחת לשנייה מבהירים שזה לא המצב. המטרה של הסקירות האלה היא לגלות אם יש בעיה ובמידה וכן לתת טיפול. זה מידע חשוב מאוד כשהוא מגיע בזמן, ואני יודעת שנשים מעבירות את הבשורה הזו הלאה. מאז שהקורונה נגמרה שינינו את שמות הקבוצות והאתר ל'לידה זה כוח', כי מגיע עם התהליך הזה כוח עצום. נושא נוסף שרואים בו שיפור הוא אמצעי מניעה. מדובר בביטוי שלא אומרים בציבור החרדי, והיום יש נשים שכותבות ושואלות על זה בקבוצות, או שמבקשות ממני להעביר שאלות אנונימיות ואני מעבירה, יש תהליכים יפים שקורים. נשים מגלות אילו אמצעי מניעה, והאם יש כאלה שאסורים/מותרים מבחינה הלכתית".

"אני מגיעה מבית מאוד שמרני ואני אדם שמרן, אפילו בחיצוניות שלי. בנושא האינטרנט, כמו בהרבה דברים, אני חושבת אחרת מהציבור החרדי. אם אני לא אלמד את ילדיי איך להשתמש באינטרנט הם יצטרכו ללמוד לבד, וזה הרבה יותר מסוכן"

עד כמה את מרגישה שמה שאת עושה הוא חתרני בציבור החרדי?
"אני נזהרת לא להיות חתרנית ולא להיות ביקורתית כלפי הציבור. כל צעד שאני עושה הוא זהיר ושקול. אני רוצה שדברים יתקבלו ולא רוצה לעשות מהפכות שייצרו הדים שליליים. אני רוצה לייצר מצב שבו אישה יכולה לשמור על הבריאות שלה בלי להגיע למצב מסכן חיים, וזה לא נוגד את ההלכה. בצום תשעה באב בזמן הקורונה, היו שתי קבוצות ווטסאפ של כמה מאות נשים, וכולן שאלו מה עושים עם הצום. פניתי לרב זילברשטיין, פוסק הלכתי מוערך, והוא נתן תשובות להרבה שאלות הלכתיות אמיתות שאספתי מנשים בקבוצה. ההלכה, לפרשנותי, מתאימה לצורך של האדם. התחושה של מי שלא מכיר את הפוסקים היא שההלכה היא ראש בקיר – אסור, חובה. יש איסורים כלליים, אבל כששואלים שאלה פרטנית התשובה יכולה להיות אחרת לגמרי".

>>> ללדת בחודש שישי זה סיוט, אז יש לכן מושג מה זה ללדת תאומות פגות?

"אני לא חוששת לכתוב את המילה 'נרתיק' או 'ולדנית', אלה מונחים רפואיים, אמיתיים ומדויקים". נעמה עידן אחרי לידת ביתה השנייה | צילום: באדיבות המצולמת

איך את מרגישה שמקבלים את הפרויקט בקהילה שלך?
"בצורה מדהימה. נשים ובעלים באים ומתייעצים, פונים אליי כי האישה בקבוצה והם רוצים לשאול שאלה. המטרה שלי היא בעיקר לא לענות תשובות של 'הנה' ו'ככה זה', אלא לתת לנשים את המידע ושהן יקבלו את ההחלטה בעצמן. אתמול מישהי באחת הקבוצות שאלה מה ההבדל בין בדיקת חלבון עוברי לבדיקת שקיפות עורפית. מיד נשים קפצו עליה 'לא עושים את זה!', כי זו בדיקה שבודקת תסמונת דאון, וההחלטה החברתית החרדית היא שלא עושים את הבדיקות האלה כי גם אם לילד יש תסמונת דאון – לא מפילים. אני עדיין חושבת שלאישה יש זכות לקבל מידע מדויק בלי קשר לתפיסה החברתית, אז הסברתי את ההבדל בין שתי הבדיקות, והשארתי לה לקבל את ההחלטה. צריך לתת את המידע גם אם הוא לא כלל אצבע, ואני מעדיפה להיות בצד שנותן את המידע".

"יש היום לא מעט נשים מדהימות בקבוצות שגם עונות על השאלות מהידע הפרטי שלהן", ממשיכה עידן, "הרבה פעמים מתייגים אותי ואני נכנסת כדי לענות, ואם השאלות גדולות עליי או שלא קיבלתי עליהן תשובה בעבר מרופא, אני פונה לרופאים בכירים שמוכנים לעזור ולתת מידע מורחב יותר. כשהשאלות הן הלכתיות אני מציינת שמדובר בשאלה הלכתית אבל שהמידע הרפואי הוא כזה וכזה, או שאני יודעת שיש איסור, אבל שהיו היתרים כאלה ואחרים בעבר. אני נותנת מידע, ואיתו היא יכולה לגשת לרב שלה ולשאול".

איך החיים שלך נראים היום בעין הפרויקט הזה?
"הפרויקט של 'לידה זה כוח' השפיע עליי המון ואפשר לי להבין שאפשר לשנות מבפנים, בלי מלחמות הזויות ועצובות כמו שקורה עכשיו בישראל. שאפשר להיכנס למקום שבו צריך וכדאי לשנות ולא להילחם עם אף אחד, אלא רק להשקיע המון עבודה. הבנתי שיש לי ייעוד אחר ממה שחשבתי, ומסלול החיים שלי התהפך. החלטתי שאני רוצה להשקיע ולהמשיך לעזור במידע ולפעול בתחום הזה, אז הורדתי שעות מהעבודה. חברים שהכירו אותי אמרו לי 'מה את נורמלית? תמשיכי להשקיע בעבודה ולהכניס כסף', אבל הגעתי מבית של חסד ועזרה לזולת. אני רואה שאין הרבה אנשים בנקודה הספציפית הזו שאליה נכנסתי שיכולים לעזור, אז שם אני רוצה להיות".

נעמה עידן השתתפה השנה בכנס הפמטק השנתי לציון יום האשה הבינלאומי 2023. כנס הפמטק השנתי עסק בפתרונות טכנולוגיים וחדשנות עבור צרכי נשים וקידום נקודת מבט חדשה, מודעת-מגדר בכל השלבים של פיתוח ועיצוב מוצרים ושירותים טכנולוגיים.