ללדת בחודש שישי זה סיוט, אז יש לכן מושג מה זה ללדת תאומות פגות?
לפני שיוצרת התוכן קרן איתן הפכה לאימא, גם היא כבר התעייפה מכל אינפלציית ימי המודעות המדכאים - ואז נולדו לה שתי פגות תאומות. טור אישי על מודעות עצמית ועולם שמשתנה ברגע
בואו נודה באמת, גם לכן זה מרגיש לפעמים כאילו לוח השנה שלנו מתמלא בימי מודעות מונפצים שמי בכלל צריכה אותם? גם לי לפעמים זה נראה ככה, ברוב המקרים זה אפילו עבר לידי – עד שזה הגיע אליי. ומאז, כל שנה בתחילת נובמבר, הגוף שלי נדרך לקראת ה-17.11, שהוא יום המודעות העולמי ללידת פגים. יום שלא ביקשתי להיות מודעת אליו. מבלי שרציתי, הוא הפך להיות חלק בלתי נפרד מהזהות האישית שלי.
>> היום המצמרר של מיכל אנסקי: "לא מדברים על זה מספיק"
לפני כמעט תשע שנים ילדתי שתי פגות קטנות. ואני מודה – לא לגמרי הבנתי מה זה פג. גם אותה חברה רחוקה שפגשה אותי מחוץ לפגייה כחודש אחרי הלידה, איחלה לי מזל טוב ושאלה אם נעשה להן בריתה – גם היא לא הבינה. היא לא הבינה שלידת פג, לפחות עד הרגע שיוצאים מבית החולים, היא לא סיבה לחגיגה. כי איך אפשר לתכנן בריתה כשאת לא בטוחה אם ומתי תיקחי את הילדות שלך הביתה, ואיך החיים שלכן הולכים להיראות אם הן לא ילמדו לנשום ללא צינורות? היא גם לא הבינה שללדת בחודש שישי זו התגשמות הסיוטים הכי גרועים של כל הריונית. וזו לא אשמתה שהיא לא הבינה. אני אפילו קצת שמחה בשבילה שאין לה מושג, וקצת מקנאה.
איך אפשר לתכנן בריתה כשאת לא בטוחה אם ומתי תיקחי את הילדות שלך הביתה, ואיך החיים שלכן הולכים להיראות אם הן לא ילמדו לנשום ללא צינורות?
אני גם מקנאה בעצמי. באיך שהייתי חצי שנה לפני הלידה, כשסבתא שלי בירכה אותי על ההיריון הראשון ואיחלה לי לסיים אותו בידיים מלאות – ואני בתגובה גלגלתי עיניים על הברכה הזאת שנשמעה לי תנכי"ת ולא ברורה. חצי שנה לאחר מכן כבר הבנתי למה היא התכוונה.
לימי מודעות יש בעיניי שתי מטרות חשובות: האחת, לתת את הבמה לנו, "כוכבי" היום הזה, על כל מה שעברנו וחלקנו עוד עוברים כל החיים בהיותנו חלק ממשפחת ההורים לפגים. והשנייה, שכל בנות וברי המזל שלא זכו לחוות על בשרם את רכבת ההרים המשוגעת שהיא הפגייה, שלא נאלמים דום ונזרקים לאחור בכל פעם שיש בטלוויזיה כתבה עם צפצופי מוניטורים ברקע, אלה שיום הלידה של הילד שלהם הוא לא גם היום הכי מפחיד שהיה להם בחיים – יוכלו לקבל מושג מה זה להיות הורה לפג, לאפשר לכן להגיד את המילים הנכונות ולהושיט את העזרה הדרושה לכל הורה שנמצא שם עכשיו, או שאי פעם חווה פגייה.
כותבת הטור היא יזמית, יוצרת תוכן ואימא לתאומות פגות לשעבר.
> מורן אטיאס: "37 ימים אחרי לידה אני עייפה מלנסות לחזור לעצמי"