הרצח של שני לוק מחורר את הלב שבא לי לצרוח מכאב וכעס

העולם שותק. שני לוק ז"ל | צילום: רשתות חברתיות, סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
העולם שותק. שני לוק ז"ל | צילום: רשתות חברתיות, סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

שלושה שבועות אחרי דליפת הסרטון המצמרר של חמאס, נקבע מותה של שני לוק שנחטפה לעזה. הלב לא מסוגל להתמודד עם זה, אבל הממשלה לעומת זאת חייבת - החזירו את החטופות ואת החטופים עוד היום!

88 שיתופים | 132 צפיות

כבר שלושה וקצת שבועות שאני נטרפת, כמו כולן.ם. העדויות המצמררות, הסיפורים קורעי הלב, המשפחות שנמחו באחת מעל פני האדמה, הילדים והתינוקות שעברו ועוברים את הנורא מכל, והדבר שכולנו נזהרות מלדבר עליו – הזוועות שעברו וככל הנראה עדיין עוברות הנשים שעונו, נרצחו ו/או נחטפו מפלצות האדם מהחמאס. רובנו מפחדות להגיד את המילה הזאת בקול – אונס.

>> ענבר הימן זוהתה בסרטון של חמאס בגלל הטייץ שלה. כעת משפחתה נאבקת להחזרתה

העדויות על מקרי אונס ברוטליים של נשים וילדות מתחילים לטפטף ברשת, סיפורים מחרידים שאי אפשר להעלות על הדעת מבלי להתכווץ מכאב. האלימות המינית עלתה לרף שטני במיוחד בתופת של השבעה באוקטובר, ושני לוק הפכה בעל כורחה לפנים של הזוועות הללו. הסרטון המזעזע שבו היא נראית מחוסרת הכרה בידיהם הנתעבות של מחבלי חמאס, לאחר שהופשטה ורק אלוהים יודעת מה היא עברה, לא יוצא לי וככל הנראה לעוד רבות ורבים מהראש. זה המקום לציין שמשפחתה ביקשה שלא לשתף אותו, אלא רק לדווח עליו במידה ונתקלים בו ברשת – לידיעתכן.ם. אני מודה, היה בי שביב של תקווה, אם אפשר לקרוא לזה ככה, ששני תימצא, תוחזר הביתה לחיק משפחתה ותקבל חיבוק חם ועוטף תוך ליווי וטיפול 24/7 לכל החיים אם תצטרך, שהמדינה תיתן לה הכל – רק שהבחורה הצעירה והמהממת הזאת תצליח לצאת מזה.

הבוקר, 30 באוקטובר, הותר לפרסום כי נקבע מותה של שני שנחטפה לעזה.

איך אפשר להכיל את זה? איך אפשר להמשיך לסדר היום? איך אפשר להמשיך לנשום?

בת דודתה של שני לוק ז"ל קוראת להשבתה לישראל | צילום: THOMAS COEX/AFP via Getty Images
בת דודתה של שני לוק ז"ל קוראת להשבתה לישראל | צילום: THOMAS COEX/AFP via Getty Images

>> 21 ילדים התייתמו מהוריהם. מי ידאג להם עכשיו?

הרשת מלאה אזהרות טריגר, ונדמה שבאופן כללי מאז השבעה באוקטובר החיים הם פשוט טריגר אחד גדול – אבל חייבות לדבר על זה, חייבות להדהד את זה, חייבות לגרום למנותקים שיושבים שם בצמרת להבין כמה נורא זה להיות אישה בשבי חמאס. שכל דקה שם נמשכת כמו נצח, כל לילה נוסף שיורד על החטופות בשבי מעמיק את התהום ממנה הן ינסו לטפס חזרה כל ימי חייהן.

אין מילים לתאר את גודל המחדל של הממשלה הזו ושל העומד בראשה, אבל המינימום שהוא יכול לעשות בשביל לכבד אותנו, נשים, בנות אדם ואזרחיות המדינה הזו, זה לתת לנו מקום בשולחן של מקבלי ההחלטות. אף אחד מהם לא יודע כמה כואב וטראומטי יכול להיות אישה. אף אחד מהם לא מבין איך זה לחיות בגוף שבידיים הלא נכונות יכול להפך לנשק שמכוון כלפינו. אף אחד מהם גם לא יבין לעולם. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שהוא פועל למיצוי כל האפשרויות להחזרת החטופים והחטופות הביתה. לי זה נשמע כמו התנערות רופסת מראש. אל תמצו או לא תמצו – תמצאו. תמצאו ותחזירו את כולן הביתה עוד היום.

>> אחותו של אביתר דוד שתועד בשבי: "תחזיק מעמד עוד קצת"

הלב שלי יוצא אל אימה של שני, שאולי הנחמה היחידה בחייה כרגע היא שבתה, בשר מבשרה, לב מלבה, לא סובלת יותר. כאימא לילדה קטנה, שמנסה לאטום את בועת חדי הקרן וצבעי הפסטל שלה חזק ככל האפשר בשבועות האלה, אני רק רוצה לחבק את אימה של שני ואת כל האימהות, האחיות, בנות הדודות, האחייניות, הסבתות ואת כל הנשים בישראל.

לא זכיתי מעולם להכיר את שני לוק, אבל בשלושת השבועות האלה למדתי להכיר אותה מרחוק ולהתאהב בה. היא הייתה בחורה צעירה בת 22 שכל החיים היו לפניה, היא הייתה אמנית ומקעקעת, פעילת שלום, נפש חופשייה ויפה עם עגיל מעל השפה ופסים זהובים בשיערה הארוך והפרוע. היא הייתה אישה. היא הייתה בת אדם. כל זה נגזל ממנה בדרך הכי אכזרית ונוראית שיש.