לא רק נטע ברזילי: הגעת לגיל 50? כנראה שגם את תסבלי מהתופעה הזו

בואי נפזר את מסך הערפל של גיל המעבר | צילום אילוסטרציה: GettyImages
בואי נפזר את מסך הערפל של גיל המעבר | צילום אילוסטרציה: GettyImages

תופעת הערפול המוחי כנראה תפגוש כמעט כל אחת שחצתה את גיל ה-50. למה זה קורה, איך זה בא לידי ביטוי, מדוע חשוב לטפל וכיצד לעשות את זה נכון? ד"ר מרב פיירברג מסבירה הכל

88 שיתופים | 132 צפיות

נטע ברזילי שיתפה לאחרונה כי היא סבלה מערפול מוחי, כתוצאה מהסוכר הגבוה שלה, אבל התופעה הזו היא גם מנת חלקן של נשים בגיל המעבר. גם אם עדיין לא מלאו לך 50, וכן, גם אם הגעת בקריירה להישגים אדירים – עדיין ייתכן שאת סובלת מערפול מוחי (באנגלית Brain Fog). חשוב שתדעי מה עומד מאחורי התופעה, ואיך לשמור על התפקוד המוחי שלך לטווח הרחוק.

>> "התביישתי לומר 'אני ענת הראל ואני בגיל המעבר', עד שאמרתי פאק איט"

אם חגגת יום הולדת 50, וחווית לאחרונה תסמינים של בלבול – חשוב לי שתדעי שאת לא לבד, וזה לא רק בראש שלך. חשוב לי שגם תדעי את האמת על נושא הערפול המוחי, מפני שכמות הדיסאינפורמציה הקיימת סביב נושא הערפול המוחי בגיל המעבר היא עצומה, ואני כאן כדי לספר לך את המידע החשוב והנכון על התופעה.

גיל המעבר הוא תקופה, וכשמה כן היא: מעבר משנות הפוריות למנופאוזה. שנות הפוריות מסתיימות בדרך כלל בין גיל 40 ל-45, וכשאת מציינת שנה ללא וסת – מסתיים גיל המעבר, והגעת ליעד: תקופת גיל המעבר (מנופאוזה). בתקופה הזו נשים חווות ירידה הדרגתית בייצור ובהפרשה של אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון – ההורמונים המשפיעים על כל המערכות בגוף, החל משעות השינה ועד ליכולת לחשוב.

עבור נשים, גיל המעבר עלול להיות הסוף של קרירה מצליחה. הנשים שמנסות לשנות את זה | צילום: shutterstock
עבור נשים, גיל המעבר עלול להיות הסוף של קרירה מצליחה. הנשים שמנסות לשנות את זה | צילום: shutterstock

>> "פתחו אותי ועשו לי נזק לצמיתות": מה למדנו מהווידוי של נטע ברזילי?

עוד לא אמרנו מילה על גלי החום. הרי אי אפשר להשוות אישה בישראל, לאישה בת גילה בניו זילנד, למשל, שלא צריכה לחוות רק את קשיי הגיל, אלא גם את כל מה שמסביב, ונאלצת לחוות משבר בתוך משבר. אז עצרי, וקחי לעצמך רק רגע כדי להבין את כל מה שאת מתמודדת איתו. זה לא מובן מאליו.

את לא מעלה בדעתך (תרתי משמע) כמה ביטויים יכולים להיות לתקופה הזו בחיינו. אנחנו נוהגים לחלק התסמינים לקבוצות:
1. תסמינים ואזו-מוטוריים – גלי חום, גלי קור, הזעת לילה, יקיצה לילית ודופק מהיר. אלו תסמינים שמבטאים בקרה לא תקינה של התכווצות והרחבה של כלי הדם, בגלל הירידה באסטרוגן.
2. תסמינים הקשורים לירידה באסטרוגן – יש מגוון גדול מאוד, שכן אין איבר בגוף שלא תלוי באסטרוגן. כאבי פרקים, תסמונת הפה השורף, יובש בריריות – עיניים, אוזניים מערכת מין ושתן, ועוד תסמינים רבים, רגשיים וגופניים, שרוב הנשים לא חושבות שהם קשורים, אבל הם כן.

מה זה אומר "ערפול מוחי"?

האם לפעמים את מרגישה שהראש שלך לא במקום? שאת "לא את"? הגיע הזמן שנדבר על התחום המדאיג, שמטריד נשים רבות – הערפול המוחי. אם את עדיין צריכה להוכיח את עצמך בעבודה, להתמודד עם ילדים שגדלים והורים שמזדקנים – זה בוודאי מדאיג אותך. אבל כדאי להזכיר שזה נורמלי לחוות ערפול מוחי – "טַפֶּשֶת" גיל המעבר, ובאנגלית, Brain Fog.

החדשות הטובות: זה עובר. את יכולה לנשום לרווחה, עכשיו כשאת יודעת שהערפול מופיע לתקופת זמן מוגבלת בלבד. כעת, בואי נדבר על התופעה. הערפול מתבטא בשני תחומים מרכזיים שנפגעים:
● היכולת לשלוף מילים
● הזיכרון לטווח קצר

למי לא קורה שמילה "עומדת לה על קצה הלשון" ולא מגיעה? ומי לא נכנסת לחדר בבית ותוהה – למה היא בכלל נכנסה אליו? אבל כשיש ערפול מוחי התחושה היא שזה קורה לעיתים קרובות יותר, ולפעמים גם בעוצמה גבוהה יותר.

>> בוטוקס, במבה וציפרלקס: סודות הטיפוח של חני נחמיאס

"ומה, אולי זה מעיד על פגיעה מוחית לטווח הרחוק?" – מטופלות מגיעות אליי לעיתים עם חששות כבדים מפגיעה מתמשכת, מפני שדמנציה היא אכן תופעה קשה ולא רצויה, והפחד ממנה אמיתי. אז אני מרגיעה אותן: קודם כל – זה עובר. נדיר שנשים חווות פגיעה בתפקודים לטווח הרחוק. למעשה, אין כמעט מקרי דמנציה מתחת לגיל 60. מעבר לכך, חשוב לדעת שגורמי הסיכון לדמנציה לא קשורים לשינויים ההורמונליים בגיל המעבר, אלא מקושרים בעיקר לאלצהיימר ולמחלות קוגניטיביות בגיל צעיר במשפחה.

"זה יעבור לבד" – לעיתים מטופלות מגיעות אליי בשלב מאוחר, אחרי ש"סבלו בשקט" חודשים ואפילו שנים. אם אתן חווות את התסמינים – בבקשה אל תגידו "אחכה שזה יעבור". לכי להיוועץ עם בעל/ת מקצוע בתחום, כי התסמינים הם לא רק אי נוחות, אלא יכולים לנבא תחלואה עתידית. לכן, אל תתעלמי מהם, חשוב שתביני מה המשמעות ומה יש לעשות. אל תפספסי את ההזדמנות לדאוג לעצמך ולעתידך. טפלי בגלי החום ו/או בהזעות היתר. טפלי בהפרעות השינה שנובעות מגלי החום – יש להן קשר ישיר לזיכרון שלך, לדיכאון ולעלייה במשקל, והם אף מנבאים תחלואה לבבית עתידית. סובלת מדיכאון? חשוב שלא תתעלמי, ותטפלי בו בתקופה הזו, במיוחד אם יש לך ברקע.

>> גיל המעבר מרגיש כמו סיוט? הנה מה שתוכלי לעשות

מנופאוזה מוקדמת: נשים שעוברות כריתת שחלות מניעתית או מנופאוזה מוקדמת צריכות לדעת – בעולם כיום גדלה המודעות לעניין המשמעות של הגיל על התפקוד הקוגניטיבי. לאסטרוגן יש תפקיד חשוב בוויסות כל המערכות בגוף ובתפקוד יכולות ניהוליות גבוהות. העובדה שחווית את גיל המעבר בשלב מוקדם עלולה להשפיע על גופך וכן על התפקוד המוחי שלך, ולכן חשוב להיות במעקב רפואי סביב הנושא.

התגלית החדשה על המוח הנשי: תחום מחקר המוח הנשי הוא גולת הכותרת של בריאות האישה במנופאוזה היום. עבודותיה של פרופסור פאולין מאקי, פרופסור לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה וגינקולוגיה, הפכו אותה למובילת חקר המוח הנשי בעולם כיום. מאקי חקרה את נושא הקוגניציה בגיל המעבר – היא מדברת על שינויים ספציפיים למנופאוזה, ומתמקדת בתפקיד האסטרוגן בבסיס התסמין, משמעות הטיפול ההורמונלי וסיכון לדמנציה. מה שהכי יפה במחקר שלה הוא שרואים בו שיש לנו שליטה, ואנחנו יכולות להפחית גורמי סיכון ולשפר את העתיד שלנו.

איך אפשר לטפל בתסמיני גיל המעבר?

כיום יודעים שהטיפול ההורמונלי שניתן לאישה הנכונה ובזמן הנכון הוא הטיפול הטוב ביותר לתסמינים. ועדיין, חשוב לטפל בכל טיפול שהוא, מפני שחוויית גלי החום משפיעה עלינו במידה ניכרת – הרבה מעבר לשינויים ברמת האסטרוגן.

טיפול הורמונלי: כיום זהו הטיפול המוכח כבטיחותי, יעיל ומותווה לתסמינים ואזו-מוטוריים ולמניעת אוסטיאופורוזיס. הוא נועד לסייע לאזן את רמות ההורמונים, וכך לסייע גם בתופעת הערפול המוחי.
תרופות ממקור צמחי: מופקות מצמח הקוהוש השחור ומוכחות קלינית עם התוויה ייעודית לטיפול בתסמיני גיל המעבר – גלי חום, הזעת יתר, הפרעות שינה, עצבנות ומצבי רוח דכאוניים.
טיפול קוגניטיבי ורפואה משלימה: טיפולי מגע ו-CBT.

"אבל ד"ר, מה אני יכולה לעשות כדי לשמור על עצמי ועל החשיבה שלי?" – יש המון דברים שאת יכולה לעשות, שיסייעו באיזון את רמות ההורמונים, ולא רק – הם טובים לבריאות שלך גם בהיבטים אחרים:
● תזונה ים תיכונית – מפחיתה את הסיכון לאלצהיימר
● פעילות גופנית
● שינה טובה
● אימון של המוח
● חיבור לקהילה – בשעות הפנאי ובעבודה

>> לבריאות מותק: שייק פירות, יוגורט וסילאן לשיפור האנרגיות

"אני בכל זאת חוששת מדמנציה – מהם גורמי הסיכון?"

את 40% ממקרי הדמנציה אפשר למתן או למנוע, ובתקופת אמצע החיים זו הזדמנות מעולה לקחת שליטה. המחקר מצביע על חמישה גורמים מרכזיים:
● השמנת יתר
● סוכרת
● עישון
● היפורכולסטרולמיה
● לחץ דם
● רמת סטרס גבוהה וצריכת אלכוהול גורמים להאצת דמנציה.

עסקנו כאן בתופעת השכחה והערפול המוחי, וברור, יש המון דברים שעשויים לחמוק מהזיכרון שלך, במיוחד כשאת בתקופת גיל המעבר. אבל יש דבר אחד שבשום אופן אסור שתשכחי – לטפל בעצמך. אם את סובלת מתסמיני גיל המעבר, קבעי תור אצל רופא/ת נשים או אצל רופא/ת המשפחה.

ד"ר מרב פרייברג | צילום: יח"צ
ד"ר מרב פרייברג | צילום: יח"צ

ד"ר מרב פרייברג היא מומחית ברפואת נשים, אחראית מרפאה יועצת לגיל המעבר, שירותי בריאות כללית מחוז חיפה וגליל מערבי, חברת הוועד לגיל המעבר

*הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ רפואי