גיל המעבר מרגיש כמו סיוט? הנה מה שתוכלי לעשות
במקום להשלים בייאוש עם תופעות הלוואי של התקופה הקשוחה הזאת, פרופ' ברי קפלן מציע שתטפלי בהן כבר מהרגע הראשון
גיל המעבר ותופעות הלוואי בעקבותיו הם חדשים יחסית, לפחות במונחים של הרפואה המודרנית. בשנת 1900 תוחלת החיים הממוצעת של נשים הייתה 49 שנים בלבד, כך שהן לא נדרשו כמעט להתמודד עם הסימפטומים של הפסקת הווסת, גלי חום, הזעות לילה, הפרעות שינה, השמנה בטנית, יובש בנרתיק ועוד שורה ארוכה של תסמינים.
>> החלטתי להדחיק את בואו של גיל המעבר. בינתיים זה עובד
אנחנו לא מפסיקות לשמוע שאין מה לעשות והגוף הנשי יחווה את מה שיחווה, אבל פרופ' ברי קפלן ממחלקת יולדות בבית החולים מעייני הישועה ומומחה בתחומי הפריון והגינקולוגיה, מספר לנו שאפשר וכדאי לטפל בתסמינים שמפריעים לכל מטופלת כבר מהרגע הראשון – אין סיבה שלא. אבל קודם כל, סקירה קצרה מה קורה בגוף שלנו בזמן התקופה הזאת:
ביי ביי אסטרוגן
החל מגיל 40 קיימת ירידה בפוריות ובאיכות הביציות, המתבטאת בירידה בייצור האסטרוגן בשחלות עד להפסקה מוחלטת שלו. מאחר שלאסטרוגן יש קולטנים בכל הרקמות בגוף, היעדרו מתבטא בהופעת תסמינים שונים שאת חלקם אתן בוודאי כבר מכירות. מה שאולי לא ידוע לכן הוא שהיעדר האסטרוגן גורם לירידה בבשלות קיר הנרתיק וקיר צינורית השתן – ולכן אתן עלולות להרגיש צריבה כשאתן נמצאות בשירותים.
בנוסף, רמות האסטרוגן הנמוכות בגוף משפיעות על רירית הנרתיק ודרכי השתן. מכיוון שהרירית הופכת להיות דקה יותר, היכולת שלה להגן על עצמה נמוכה יותר ומכאן, אחוז לא מבוטל של נשים שדווקא בגיל המעבר חוות פתאום זיהומים חוזרים בדרכי השתן. במקרים כאלה, ניתן להשתמש בתכשירים המסייעים בשליטה ובמניעת זיהומים כדי להקל על התסמינים ואי הנעימות. קיימים גם מוצרים המסייעים לטיפול ולהקלה ואפשר להשתמש בהם במקביל לטיפול אנטיביוטי, ובמקרים מסוימים של מתן שתן מוקדם – הם יכולים אפילו להוות תחליף לטיפול אנטיביוטי. כמובן שחשוב גם לשתות המון, ולא להתאפק אם את מרגישה שאת צריכה ללכת לשירותים.
כוננות (אי) ספיגה
בגיל המעבר יש ירידה בספיגה של מינרלים דרך המעיים, ובראש ובראשונה של סידן – מה שמשפיע על מצב העצמות. כמו בשאר האיברים, יש תאים בגוף שמפרקים ואחרים שבונים. בהיעדר סידן אין ׳אבני בניין׳ והעצם הופכת לחלולה. במצב כזה, עלול להיווצר אוסטאופרוזיס – בריחת סידן ודילול עצם. מצב זה מעלה שכיחות לשברים, וזאת הסיבה שרבות בגיל המבוגר סובלות משברים בעקבות נפילה או חבלה קלה. אבל זו אינה גזירת גורל. אפשר ורצוי לשפר את הספיגה דרך המעיים באמצעות ויטמין די וסידן.
חומר חשוב ביותר נוסף שאינו נספג מספיק בגוף בגיל המעבר הינו הברזל שנמצא במזון, ולכן תופעות כמו אנמיה הופכות שכיחות בתקופה זו. אפשר לטפל במחסור בברזל, למשל באמצעות תוספי ברזל, ועדיף לבחור בכאלו שקל להתמיד בהם, שלא גורמים לתופעות לוואי במערכת העיכול, ובעלי יעילות ספיגה גבוהה המאופיינת לרוב בתוספים נוזליים.
בעיה נפוצה נוספת היא יובש בעיניים, שגם אותו ניתן לפתור בקלות, יחסית, על ידי שימוש בטיפות עיניים המתאימות לדרגות יובש שונות, שמביאות להקלה לאורך זמן באמצעות שכבת הגנה המספקת כיסוי נוסף.
האם נשים בגיל המעבר נוטות לחלות יותר במחלות?
"בוודאי. אחת הבעיות העיקריות בגיל המעבר היא פגיעה במערכת הדם והלב. האסטרוגן מגן על הלב ומסייע במניעת מחלות כלי דם וסתימת עורקים. לכן, בדרך כלל נשים בגילאי 45-55 אינן סובלות מהתקפי-לב. באופן אולי לא מפתיע, לאחר גיל המעבר מדובר בגורם התמותה המוביל בקרב נשים, בשיעור של כ-30 אחוז יותר מכלל מחלות הסרטן ביחד. זאת הסיבה המרכזית לכך שיש להקפיד על קבלת טיפול הורמונלי כבר בתחילת גיל המעבר, כשעדיין ניתן למנוע את הידרדרות המצב בכלי הדם ובלב".
ובכל זאת, רק כעשר אחוז מהנשים פונות לטיפול הורמונלי לקראת או במהלך גיל המעבר. למה?
"ראשית, נשים מראש לא מקשרות חלק מהסימפטומים שהן חוות לגיל המעבר. למשל, אם הן סובלות מכאבי פרקים, הן לרוב יפנו לאורתופדים ויקבלו תרופות לשיכוך כאבים, בשעה שקבלת הורמונים יכלה לפתור את הנושא. בעבר, כשבין ההורמונים שניתנו היה אסטרוגן, הבעיה היתה שהוסיפו לו כמות גדולה של פרוגסטרון. מחקרים מצאו כי יתר פרוגסטרון גרם לעלייה בשכיחות סרטן שד או להאצת דמנציה – אבל כיום הורידו ב-90 אחוז את כמות הפרוגסטרון בהורמונים. עדיין, מספרן של הנשים שחלו או מתו כתוצאה מכך נמוך בהרבה מנשים שהיעדר טיפול הורמונלי פגע בהן או הביא למקרי תחלואה ומוות. חשוב גם לזכור, שלגברים אין גיל מעבר אלא ירידה הדרגתית ברמת ההורמונים בגוף, בשעה שאצל נשים המצב של חוסר אסטרוגן קורה בבת אחת. היה אסטרוגן ופתאום הוא איננו. הטיפול המומלץ הוא מתן אסטרוגן וכמות מינימלית של פרוגסטרון שתסייע למניעה של סרטן הרחם".
אבל לא כולן מרגישות בדיוק אותו הדבר בגיל הזה.
"בהחלט, ולכן במסגרת תפקידי כיושב ראש האגודה הישראלית לגיל המעבר, העלינו למודעות נושאים כמו יוגה, תוספי מזון וצמחים, וגם הדגשנו שטיפול הורמונלי צריך להיות מותאם אישית למטופלת. הכי חשוב זה ליידע את הנשים שהן לא חייבות לחוות את גיל המעבר כשהוא מלווה בתסמינים שפוגעים משמעותית באיכות חייהן ואף מסכנים אותן. יש בנמצא לא מעט פתרונות, תרופות ותוספי מזון, שיסייעו לנשים לחזור לשגרת חייהן הנורמלית והטובה".