"הרחתי מוות והנה אני כאן, חיה וקיימת": טל מן על המאבק בסרטן צוואר הרחם

"שום דבר לא הכין אותי לאותו יום שבו התהפכו חיי, הם נעצרו באחת ושום דבר מאז לא יחזור להיות כשהיה", אומרת טל מן, דוגמנית עבר, אושיית טלוויזיה ותיקה וכיום מעצבת תכשיטים,"סרטן צוואר הרחם היא מחלה ארורה שגדלה בשקט, את לא מרגישה אותה, שום דבר לא כואב לך ואז היא מתפרצת ממש מתחת לרדאר".

תחילת שנת 2018 נראתה מבטיחה במיוחד עבור מן, כשחברת התכשיטים שבבעלותה (יחד עם בעלה, רונן ברקה), TALIA, הגיעה לפריצה גדולה. בכל הנוגע לחברה שבסיסה בניו יורק, החלוקה ביניהם הייתה מוגדרת: היא על העיצוב ועל הצד האמנותי והוא על הפיתוח העסקי והשיווקי. אחרי השקה מוצלחת בתפוח הגדול, הם הוזמנו להופיע בשבוע האופנה של ניו יורק, העיתונות שם הרימה להם, וגם בפורבס נכתב על החברה שהיא פורצת דרך, חדשנית ובעלת פטנטים ייחודים. מן פיתחה פטנט של תכשיט עם מוט מרכזי שעליו מתלבשים צ'ארמים בצורות ובצבעוניות מגוונת. המנגנון מאפשר ליצור תכשיטים שונים, כך שכל אישה יכולה לעצב בעצמה את התכשיט שלה. המכירות היו מבטיחות והיא הרגישה על גג העולם, "וכל אותו זמן לא ידעתי שהגוף שלי כבר כולו סרטן. הייתי בת 44 עם בעל אוהב ושתי בנות קטנות בנות שבע ושלוש, עם הרבה חלומות שהתנפצו בבת אחת, ולא רק החיים שלי התהפכו, גם החיים של המשפחה שלי", היא מספרת.

"הבנתי שאני צריכה לפעול". טל מן | צילום: שי פרנקו

"מאישה בריאה, פעילה, חליתי במחלה שמסכנת חיים. כל עוד סרטן צוואר הרחם הוא מקומי ולא מפושט, אפשר להשתלט עליו, זה לא היה המקרה שלי"

לא עשית בדיקות על בסיס קבוע?
"עשיתי. בדיקת צוואר הרחם האחרונה הייתה תקינה ובנוסף, שנים קודם, כדי לא לקחת שום סיכון, עשיתי חיסון נגד פפילומה שאמור למנוע סרטן. כל זה לא עזר לי, ביוני 2018 בשעת ערב, רגע לפני השכבה, קיבלתי בטלפון את הבשורה. המחלה הייתה בשלב מתקדם: גידול של שישה סנטימטרים בצוואר הרחם עם גרורות באגן. מאישה בריאה, פעילה, חליתי במחלה שמסכנת חיים. כל עוד סרטן צוואר הרחם הוא מקומי ולא מפושט, אפשר להשתלט עליו, זה לא היה המקרה שלי".

> "חשבו שנדבקתי בקורונה ואובחנתי עם סרטן שחלות גרורתי"
>> סרטן השד: מתי נבדקת בפעם האחרונה?

והתחלת מיד טיפולים?
"כן. ברגע שזה נודע הבנתי שאני צריכה לפעול. לא הייתי עסוקה בלמה זה קרה לי, רציתי רק להילחם. הדבר הראשון היה למצוא את הצוות שאני סומכת עליו, טופלתי בשיבא. לא חשבתי על החודשים של הטיפולים שמחכים לי, הייתי חיילת ממושמעת, משימתית וחייתי יום ביומו. הכי הרבה, חשבתי 24 שעות קדימה. הפרוטוקול של הטיפולים במחלה הזאת הוא אחד הקשים, זה היה גיהנום. שלושה חודשים של טיפולים יומיומיים שכוללים כימותרפיה, הקרנות וברכיתרפיה – שזה הקרנות לתוך הגידול, כמו שיפודים שמקרינים את הגידול מבפנים. את חוזרת אחרי יום טיפול כזה ונכנסת למיטה עד הטיפול הבא. רונן לא עזב אותי, את חייבת בתקופה הזאת את האוהבים שלך לידך, תומכים בלי תנאים. גם חייו נעצרו, מה שקרה גבה מחיר כבד גם מבחינת המשפחה, גם בהיבט הכלכלי וכשאת כבר בחצי הדרך ואת מבינה שמחצית המסע הלא פשוט הזה מאחורייך, למרות שהגוף ספוג כולו בחומרים, מנטלית כבר יותר קל לך".

עם ההקלה הזו באה תובנה?
"לחלק המנטלי יש חשיבות גדולה כדי לקבל אנרגיה וכוחות, אני למדתי לשחרר. עד אז חייתי ביי דה בוק, למשל תמיד היה חשוב לי איך הבית יראה ושהכל יהיה במקום, עכשיו שחררתי את עצמי ממחויבויות, פעם ראשונה שהעזתי להעמיד את עצמי במרכז, אם יש שיעור שלמדתי מהסרטן, הוא לשים את עצמי במקום הראשון".

"עליתי 20 ק"ג כתוצאה מהשוק של הגוף בעקבות הטיפולים, הסטרואידים, חוסר האיזון הורמונלי והמעבר החד לגיל המעבר, לא שום דבר שקשור בתזונה…התהליך היה ארוך, זו לא ריצת מרתון, זה דם, יזע ודמעות"

אחרי סיום הטיפולים, באוקטובר 2018, האבחנה הייתה שהיא נקייה מסרטן. טל מצאה את החיבור שלה לעצמה והחליטה להסתער מחדש על החיים אבל השמחה התבררה כמוקדמת: באפריל 2019 הסרטן שוב הרים ראש עם שני גידולים של מעל סנטימטר בצוואר הרחם: "זה היה אגרסיבי, פעם ראשונה בחיים שהבנתי את המשמעות של "פחד מוות", עד כדי כך שכתבתי צוואה. תכננתי למשפחתי איך יראו החיים בלעדיי, ביקשתי שיבטיחו לי שאחרי ה-30, רונן והבנות ייסעו לחופשה הכי שערורייתית מבחינת פינוק. עד שאתה לא שם, אתה לא מבין את התחושות האלה, ואני הייתי שם. בסכנת חיים אמיתית. בשלב הזה עברתי ניתוח כריתה מסיבי, הוציאו לי את הרחם, השחלות וצוואר הרחם, זו התמודדות קשה עם אובדן נשיות במובנים רבים, ובבת אחת גם נכנסתי לגיל המעבר".

תמונות שלך מתקופת הטיפולים הראו עלייה מסיבית במשקל.
"עליתי 20 ק"ג כתוצאה מהשוק של הגוף בעקבות הטיפולים, הסטרואידים, חוסר האיזון הורמונלי והמעבר החד לגיל המעבר, לא שום דבר שקשור בתזונה. טופלתי בשיבא במרפאה להשמנת יתר ובמרפאה לאורח חיים בריא. התהליך היה ארוך, זו לא ריצת מרתון, זה דם, יזע ודמעות, במחצית השנה הראשונה לא ירדתי בכלל. אני לא בטוחה עד כמה ראיתי את זה, אבל עודף המשקל היה כרוך בכאבים, ורידים שבלטו ואפילו חוסר יכולת לשבת עם הילדות על הרצפה, ורק אז בהדרגה אחרי שהגוף התחיל להתנקות, התחלתי לרדת. ההתמודדות הגדולה עכשיו, הייתה עם העלייה המסיבית במשקל, זו הייתה עבודה קשה של שנה וחצי אבל חזרתי למשקלי".

בכובע היזמית ומעצבת התכשיטים, טל מן משתפת פעולה עם מרכז בריאות האישה בבית החולים "רפאל" בראשותה של ד"ר אורית גולן, ועמותת "גמאני" שאומצה על ידי בית החולים ומעניקה תמיכה ומידע בסרטנים נשיים לחולות ובני משפחותיהם, בניהולה של יפית אלימלך. לרגל חודש המודעות לסרטן השד, נערכת בבית החולים פעילות מגוונת להגברת המודעות וגילוי מוקדם לסרטנים נשיים, ובמסגרת שיתוף הפעולה, עיצבה מן, שרשרת עם תליון עגול עשוי כסף סטרלינג בציפוי זהב איכותי, 18 קארט ועליו מוטבעת המילה FREE, המסמלת את הניצחון על המחלה, את ההחלמה ואת החופש לחיות. 33 אחוז מהמכירות, ייתרמו לעמותת "גמאני" לרווחת המטופלות.

180 ש"ח כולל משלוח עד הבית, לרכישה באתר של טל מן. שרשרת FREE בעיצובה | צילום: יח"צ

מירית גרינברג, רון משה וטל מן באירוע למען חולות ומחלימות בסרטן השד במרכז לבריאות האישה בבית החולים רפאל | צילום: בן עמי קרן

טל: "המיזם הזה הוא רק ראשון, יהיה לו המשך, מבחינתי המילה FERR, פרושה גם החופש לבוא ולדבר על זה. פעם לא היו מדברים בקול על מחלות, תראי את עופרה חזה שהסתירה או את רונית אלקבץ, אני לא שופטת, בסופו של דבר זו החלטה אישית, אבל כשאת מדברת, את מעלה מודעות ואין חשוב מזה ולכן אני מדברת ואני גם עושה: בקבוצת פייסבוק עם 6,000 נשים, בהרצאות בנושא ובתמיכה והעצמה של נשים. היום אם מישהי אומרת לי שיש לה דימומים בין המחזור, אני אגיד לה מיד רוצי להיבדק. אני חלק ממערך מתנדבי שיבא. אני לא מאלה שברחו ברגע שהחלימו, ההון האנושי של בית החולים הציל את חיי, בזכותם אני חיה היום, אני חייבת להם תודה ענקית ואני מרגישה שחובתי להחזיר, אז עכשיו אני שם למען אלה שעדיין מתמודדות עם המחלה".

"יש לי נכויות שלא אצליח לשקם וישאירו בי חותם לכל חיי, אבל אני לא נותנת לעצמי ליפול, אני חוזרת ומזכירה לעצמי את המקומות הכי נמוכים שהייתי בהם, שהרחתי את השורשים שלי מלמטה, שהרחתי מוות – אי אפשר לייפות את זה במילים אחרות"

מתי הבנת שהחלמת?
"ב-16 בספטמבר 2019 בדיקת הפט סי-טי שסרקה את גופי גילתה שאני נקייה".

והסתערת מחדש על החיים?
"כן, מיד. אני בן אדם של עשייה, של יזמות, לא מסוגלת לשבת בשקט או לבלות בבתי קפה. אחרי שבמשך כל תקופת הטיפולים וההחלמה עצרנו הכול, רונן ואני החלטנו להדביק את הפערים וללכת על "טליה" בכל הכוח. התחלנו שוב מאפס: עיצוב, תכנון, מלאים, ובתוך שישה שבועות פתחנו חנות פופ-אפ במנהטן, בברוקפילד פלייס, וראינו כי טוב. הכל נראה מבטיח, ההתעניינות הייתה רבה, הבנו שאנחנו עושים משהו נכון ושצריך להכות בברזל בכל הכוח, היו לנו משרדים שם, מרכז שילוח, הכתבות היו מחמיאות מאוד, חיינו על הקו כמה חודשים וכשהכול נראה כל כך טוב, באה הקורונה ושוב הכול נעצר. החלום שלנו השתנה והמצאנו את עצמנו באתר אינטרנט. שנת הקורונה הייתה קשוחה, פחדתי ממנה מאוד. הבנות שלי לא הגיעו עד לאחרונה לבית ספר, הלמידה שלהן הייתה רק מהבית ורק עכשיו, אחרי החיסון השלישי, החזרתי אותן. אבל המשכנו למכור, ועד היום מהמרכז בניו יורק שולחים תכשיטים גם ללקוחות בארץ. "טליה" היא מותג ענק, ממש לאחרונה פתחנו שתי נקודות מכירה בדאלאס, של חנויות בתוך חנויות ואני נוסעת לשם בימים אלה. עכשיו הזמן שלי ליהנות, עצרתי את החיים ליותר מדי זמן, אני כבר לא צריכה להיות צמודה לבית חולים, והכוונה היא להמשיך ולגדול. החברה השנייה שלי "אלמנטס ביי טל מן", עובדת בארץ, זה מותג בוטיקי, לא ייצור המוני, של תכשיטי זהב, יהלומים ואבני חן והיא פועלת מכאן".

היית רוצה לחזור לטלוויזיה?
"הנחתי תוכניות עיצוב ולייף סטייל, אני חתומה בייצוג 1 ועדיין מבליחה לכל מיני הופעות אורח. חלק מההתמכרות לטלוויזיה, הן מחיאות הכפיים ואהבת הקהל ואני מוצאת את זה היום בתכשיטים, ביצירות שלי שנשים אוהבות וקונות וזה בדיוק כמו מחיאות הכפיים בטלוויזיה".

מה השתנה אצלך מלפני המחלה ואחריה?
"הכול. אני עם אצבע על הדופק, חשש תמיד יש, אבל הוא לא מוביל אותי. המערכת החיסונית שלי לא חזרה לעצמה וגם המערכת הנשית, יש לי נכויות שלא אצליח לשקם ושישאירו בי חותם לכל חיי, אבל אני לא נותנת לעצמי ליפול, אני חוזרת ומזכירה לעצמי את המקומות הכי נמוכים שהייתי בהם, שהרחתי את השורשים שלי מלמטה, שהרחתי מוות – אי אפשר לייפות את זה במילים אחרות. עדיין יש תרופות, תופעות לוואי, גלי חום, אבל אם אני צריכה לחיות עם תופעות לוואי אבל לחיות, אני אחיה ואני אתמודד. הנה אני כאן, חיה וקיימת, מעריכה וחוגגת עם המשפחה הנהדרת שלי ואומרת כל יום תודה".