שמישהו יאהב את מור כמו ששניר אוהב את הכביסה שלו

בזאת אני מכריזה על מועדון ההימורים: מי לדעתכן יהיה הזוג שיגיע ראשון אל ספת הפסיכולוג ויודיע חגיגית שהוא יוציא מהמירוץ לפני 42 הימים – האם אלו יהיו רותם ורונן ה"מאיים" או שמא מור ושניר שיעדיף להתנות אהבים עם מכונת הכביסה שלו?

>> לריקאפ המלא של "חתונה ממבט ראשון"

ולא, לא מעניין אותי שרותם בכתה והבינה שכזה גבר היא רוצה בחיים. גם לא מעניין אותי שהטיפה חצבה בסלע ושניר העז לגעת קמעה במור. לא קונה את שתי מערכות היחסים האלה, ועם כמה שהפורמט צריך ללמד אותנו להתאזר בסבלנות, לייצר תהליכים, לשהות ברגע ולהתמודד – צריך גם ללמוד לא להישאר איפה שסובלות, וכשמאיימים עלייך – קומי ולכי. או כשממציאים עליך שאתה מאיים.

בואו נתחיל עם מופע האימים של רותם. למרות שרונן קם בחמש וחצי בבוקר כדי לראות אותה כשהיא קמה, רותם עוברת דרכו, כמו שאני עוברת על גופות המקקים שיש בדירה התל אביבית שלי פוסט ריסוס ויודעת שגם אם אתעלם, כשאשוב הביתה אצטרך להתמודד. בערב היא מתמודדת עם רונן, שהעז לשפוך בירה בהירה על חולצתו אבל מיד מודיע לאימא, אה סליחה, לבת זוגו שאל דאגה. הוא ממהר להחליף חולצה לפי הסכמתה, ויחדיו הם מארחים ארבע חברות שלה. מזכירה לכן שגם בערב הראשון שלהם בדירה, רותם אירחה חברות, ורונן בינתיים כאן על תקן המארח. אבל כזה של "תהיה יפה ותשתוק, למה אני מחליטה עליך מה מותר לך להגיד".

הפעם היא מחליטה גם עבור חברותיה (שדומות אחת לשנייה להפליא) על מה מדברים והאם מותר להן בכלל להיות בעלות דעה משלהן ולהבין את הצד שלו, ואבוי, אפילו להסביר לה שהוא דווקא מדבר בהיגיון על תקשורת. מה גם שזה לא שהן ראו "איך היא יוצאת" ויודעות מה צילמו לתוכנית, אז ממש הגישה התוקפנית של רותם ממש לא ברורה.

אז כן, היה קרייסס והפעם ל"אתה משקר", "אתה שקרן" ול"תפסיק להראות רק את הצד שלך", התווספה גם האמירה הבזויה "אתה לא מספר שאיימת עליי". לרגע זה היה נשמע כאילו רותם היא אישה מוכה שחיה בפחד ואימה, ואנחנו מפספסות את כל הסיפור כי הוא נכתב בקוד מורס בסמסים. רותם, אני מצטערת. עם כל המצוקה שהיית בה, וחוסר ההבנה איך להתמודד, השימוש הזול בלצעוק "זאב זאב" זה נוראי ובל יעבור. זו תקרית שבקלות יכולה להוריד נשים שבאמת חוו איום מצד בן זוגן, וזה מראה באיזו קלות אישה יכולה לצעוק דבר כזה ועכשיו לכו תוכיחו "מילה שלה נגד שלו", ודווקא כשסופסוף בן גביר הואיל בטובו לאשר את חוק האיזוק האלקטרוני?

>> רותם מ"חתונה ממבט ראשון" מתוודה: "לא ציפיתי שיהיה לי כל כך קשה"

כשרונן מנסה להרגיע אותה אחרי שהסתגרה בשירותים, היא ממשיכה בהצגה וצועקת "אל תיגע בי יותר בחיים שלך". ומה אני אגיד לכן? אם הייתי שומעת רק את המשפטים מפיה, הייתי בטוחה שמדובר כאן במקרה אלימות קשה.

למחרת בבוקר היא כנראה הוקפצה בהול אל ספת הפסיכולוג, ולפתע האסימון נפל. רותם הבינה איך היא מתנהגת ולאיזה אמוק היא נכנסה. גלעד אומר שהיא באה למצוא אהבה, אבל בינתיים עסוקה רק בלוודא שהיא יוצאת טוב. ואני אוסיף: לפני שהיא מוצאת אהבה בחוץ, היא צריכה למצוא אהבה מבפנים – כי עם החרדה מאיך שהיא יוצאת וההלקאה העצמית הזו, אני בסוף מרחמת על רותם. ניכר שהיא פשוט לא מרגישה בנוח עם עצמה, ואחרי הפרקים האלה, אני בכלל לא יכולה לחשוב מה עובר עליה. רותם, בבקשה בשביל הבריאות שלך, אמן ותנצחי במירוץ הזה ותהיו הזוג הראשון שחותך. אני לא יכולה לראות את זה יותר. כמו כן, רונן אפילו לא פקטור בזוגיות הזאת כרגע. היא מנהלת את הסיטואציה עם עצמה בראש, וזה בכלל לא משנה אם הוא מתקרבן, אם הוא מפחד מביקורת או קם ב-5 בבוקר ומביא לה פרחים. זה שלה מול עצמה.

ראש בראש, בקרב צמוד, אל הזוג השני שאוחז בכתר ה"פליז תגאלו אותנו מייסורנו", מגיע שניר "בואי נגהץ מפה ונפריד בין כביסה של 30 מעלות לבין 40". באמת. גברים מטופחים, גברים נקיים, גברים שדואגים לסדר בבית זה טרן און רציני וזה כמעט משתווה לערכים כמו "מצחיק, טוב לב וג'נטמן". כמעט. אבל לא. כי משפט כמו "גופיות זה הג'וקר", או הרגע בו אתה חי על הקצה ומוציא מהסל של ה-40 מעלות לסל של ה-30 מעלות ו"משחק עם זה" – אם זה מה שמרגש אותך, זה באמת טרן אוף נוראי. רק חושבת מה קרה לך כשראית את ג'ניפר לופז בתור חדרנית ב"יפה במנהטן", ואיזה אושר זה בשבילך לראות חדרנית מציעה את המיטה, אה? אז היי, אני מרימה את הג'וקר ומתריעה – שניר, זה משעמם! ומטרחן! ובעיקר מאוד מוריד, לא קשוב ולא רואה את האחר. זה אפילו יותר גרוע מרותם, כי היא לפחות מתעצבנת ולא אדישה אל רונן. אצלך המונולוג הזה יתקיים, ולא משנה בכלל אם יהיה מי שיקשיב.

>> מור, כפרה עלייך, מתי תביני ששניר לא בקטע שלך?

בצהריים הם נפגשים עם חברים של מור, וחברתה משום מה שומעת ש"יש בסיס טוב". איפה היא שמעה את זה בין שורות כמו "אם הוא היה מדבר עליי כמו שהוא מדבר על הכביסה שלו, מצבנו היה טוב"? היא כן לוקחת ממנה את העצה "להיות מי שהיא", אבל כמובן שברגע שהיא לשנייה אחת רוקדת אדון כבאי מסתכל ושואל "עכשיו הזמן לרקוד?". וזה, חמוד שלנו, באמת "פאול דרמטי". אבל אז מגיעים החברים והפלא ופלא, המגע הגיע גם הוא למסיבה. לא ברור אם זה היין או ההצגה מול החברים, אבל בכל מקרה מור לא שואלת את השאלות שלי, והיא מרוצה. עד כדי כך שבבוקר היא מנקה לכבודו והוא מתרגש מהמחווה, ואפילו מחבק אותה. וואי וואי, איזה לחץ, הוא עלול להתבלבל ולשתות מהספל הלא נכון. אני עוד לא ראיתי רגע אחד של כיף אמיתי וחיבור בין השניים האלה, ולא מצליחה להבין למה מור כל כך רוצה להישאר שם, חוץ משירותי כביסה.

ומי שחולקים במטלות הבית האלה הם רון וטל, הזוג שמדבר על פקקים חצי מהפרק. אם הם רק היו יודעים כמה זה נפלא שהם יכולים להאזין לפודקאסט ולא לשניר ומערכת היחסים שלו עם מכונת הכביסה. רון מנקה בזמן שטל מבשלת, והם חיים יחדיו והכל יופי טופי. לכאורה. אבל בפועל, למרות שהם מתאימים ויש חיבור, טל כבר מבחינה ברגעים בה רון לוקח אותה כמובן מאליו, ולא באמת מתעניין כשהיא מנסה לקרב ולהתקרב. היא מגיעה הביתה ושקשוקה עסיסית מחכה לה (מניחה שנשארתם ביחד ונראה אתכם בעונה הבאה של MKR-זוג מנצח, אה?), אבל היא עוד לא מספיקה לנגב את הטחינה מהשפתיים, ורון בתשע וחצי כבר חורפ. גם כשהיא עומלת על הקוסקוס, הוא מארגן לעצמו צלחת והולך לשבת לבד. גם כשהיא משתפת בסיפורי ילדות וברגעים על משפחתה, הוא מקשיב אבל לא באמת מביע איזה עניין מיוחד. כי מבחינתו, העיקר שתהיה שם מישהי, עם רחם, ויאללה למסמכי ההורות המשותפת, אה סליחה, לחתונה. אגב, שמישהו יעדכן את משה שהשעון הביולוגי יכול לתקתק לשני הכיוונים.

>> איך משה הפך פתאום לחד קרן מתוק ואכפתי?

רון מתמוגג מהזוגיות שהוא זכה לה בתוכנית ואף מציין שהכל כך קל שאפילו "לא צריך לעבוד בשבילה". טעות ידידי. אתה חייב לעבוד, ולעבוד זה גם להישאר ער עוד איזה שעה ולדבר עם זוגתך. ולהביע התעניינות. חכה שנייה עם חיי השגרה שאתה משתוקק להם. אני מבינה שחיי הרווקות הם מעייפים, שלהכיר כל פעם מחדש, שוב לפתוח את הלב ולספר סיפור שכנראה סיפרת כבר כל כך הרבה פעמים, זה מתיש. הכי מבינה. אבל בחייאת, האישה שלצידך היא לא רק רחם מהלך ואל תיקח אותה כמובן מאליו. וטל, את מהממת. אל תתני לאף אחד לקחת אותך כמובן מאליו. גם אם רון מותק ומוצא חן בעינייך, מותר לו עוד קצת להתאמץ ולהתרגש ממך.

בדיוק כמו רז, שהסביר שלוקח לו זמן והנה הוא נפתח, הוא עיבד את הרגשות ועכשיו מוכן לחלוק אותן עם כלתו. הוא מספר על רגעי החופה ומעניק לעינב הצצה לחוויה שלו. הרגע בו זוג נזכר ביחד בחוויה משותפת וכל אחד משתף את מה שהוא חווה, זו אינטימיות במיטבה, ושלל המחמאות המגוונות שרז מרעיף על עינב, כמו "מצאת חן בעיניי, החיוך שלך הרגיע אותי, היית יפהייפה וחמודה ומקסימה וקורנת" – מעבר לאוצר מילים רחב, מעידות על עניין ורגש אמיתי ולא מסתכמות רק ב"מהממת" שטחי שאפשר להגיד גם למוכרת בקניון. רון, זה בדיוק ההבדל, בין לסמן וי על משהו טוב ונחמד, לבין להעמיק ולהסכים להכיר באמת. ושיהיה לשניכם בהצלחה במירוץ אל עבר החופה האמיתית.