מור, כפרה עלייך, מתי תביני ששניר לא בקטע שלך?

תשמעו, זה היה הרבה יותר מדי זוגות לעקוב אחריהם בבת אחת, שיש לי סלט. ארבעה זוגות בפרק אחד: אלה עושים סקס, אלה עושים כביסה, אלה רק הכירו ומתרגלים לצחצח שיניים אחד ליד השנייה וההם כבר חטפו פשפשים.

>> לריקאפ המלא של חתונה ממבט ראשון

אנחנו מתחילות עם מור ושניר על ספת הפסיכולוג. שניר יושב בצד הספה ומתפאר בכך שאין ביניהם מסכות, והכל על השולחן. הכל, חוץ מהאמת כמובן. הוא לא בעניין, ובמקום לשחרר את זה ומשם לצמוח, כי הוא "לא רוצה לפגוע", אז הוא הולך מסביב. מור מצדה מצחקקת ומקטינה כל רגע בו נפגעה כי "זה בסדר והיא מבינה". היא לא חושפת רגש, ובמקום להגיד למשל "זה לא היה נעים כשהוא לא החזיק לי את היד בחופה", היא מגנה על עצמה בכך שהיא עושה מזה בדיחה.

כששניר מגיע לבקר בדירה של מור, היא שוב בעמדת מגננה ומתנצלת מראש שהדירה שלה "מרתיעה גברים" (ותודה ליעל על התובנה העקומה). הוא אמנם טוען שהוא לא מורתע, אבל החלק היחיד החביב שלו מגיע בסיטואציה הזו, בה הוא סוחב את כל הציוד שארזה. כשאנחנו מגיעות לדירה שלו, אנחנו מבינות מה זו באמת רתיעה, עם שני סלים לכביסה. מור ממשיכה לנסות ולסחוט מחמאות לאורך כל הפרק: כשהוא אומר שהוא מתרגש, היא שואלת "אני מרגשת אותך?", וכשהוא שוכב על הספה, עטוף עד קצה האף בשמיכה, היא לוקחת בשתי ידיים את המחמאה שהיא יותר יפה מרוני דלומי – שהוא בכלל לא חושב שהיא יפה. העיקר שהמילה "יפה" נזרקה לאוויר העולם וזה כבר מספק את מור, שמספרת גם לגלעד וגם לחברתה, שהיא בעניין. אני רק רוצה לנער אותה ולשאול במה התאהבת? למה את בעניין? אפשר להזכיר לך – ולנו – שהסיבה להתאהב במישהו זה איך שהוא גורם לנו להרגיש? איך הוא מתייחס אלינו? ולא איזה מין אדם הוא, או כמה הוא חתיך וגב-גבר בעינייך?

במשך פרק שלם הבחור מתעלם ומזלזל. יפה שלי, הוא לא בעניין. אחרי שמור סוחטת מחמאות בכוח, בשעה טובה היא זוכה לקבל חיבוק ואנחנו זוכות לשנייה של קתרזיס, אבל גם את זה שניר מבאס עם הטסטה שלו ברקע, ואומר: "אני רגיל לסיטואציות כאלה אבל עם משיכה".

קאט למשה ונעם, שיכולה ללמוד משניר איך לקבל מחמאה. אומרות "תודה" ומתקדמות. אבל לא, נעם מחליטה לפתוח בדיון שלם סביב הציפורניים השחורות שלה, והאם בעיניו זה האופי שלה ומדוע הוא חושב שהן יפות. סליחה, אבל זה באמת לא מובן לך למה הוא נהיה חסר סבלנות תוך שנייה?

אז כן, משה אוצר בתוכו אגרסיביות, שמונעת מנעם להרגיש בנוח, והיא כל הזמן בעמדת מגננה, כי היא חוששת להתבטא. אולי בגלל שהיא לא באמת מדברת, היא מוציאה את המלל על הציפורניים, העיקר למלא את השיח. אבל אז, בשעה טובה, אנחנו רואות את התהליך שגלעד מבקש ממור לעבור מתחיל לקרות. זה ההבדל בין יום 17 לתחילת הדרך – וזה לקלף שכבות ולחשוף את הפגיעות. נעם מתחילה לצאת מעמדת ה"לא נעים לי לפגוע", ומספרת כמה שקשה לה ולא נעים לה. ברגעים האלה אנחנו זוכות להיחשף לאנושיות שמחברת בין שני אנשים, שבסוף שניהם עם לב טוב, רק שהם מוציאים אותו החוצה בצורה כל כך שונה. משה מתרכך ועוטף את נעם, וגלעד מפריז במחמאות על כמה "הם חזקים ועמוקים ביחד". מה אתן יודעות, אולי בסוף הם ואנחנו עוד נאמין לו.

אבל אם ביום 17 יש עדיין מקום לספק סביב הכלב, ונעם מעזה להאשים את סופה בהבאת פשפשים הביתה (אני רק מחכה לחן והכלבה של יוסי), אז אצל רז נראה שהיחסים בינו לבין רונה הכלבה קרובים קצת יותר מהיחסים בינו לבין עינב. הזוג שבפרק הקודם המתיק לנו את הלב, מגיע הפעם אל ספת הטיפול המיני, ולראשונה בחתונמי נאמרת המילה "סקס" באוויר – וזוג מספר בגילוי לב מרשים ונורמטיבי לחלוטין שהם שוכבים.

עינב, כמו מור, לא רוצה להרגיש במסיבת פיג'מות. לא מעניין אותה לראות סרט ביחד, היא רוצה "נטפליקס אנד צ'יל". היא רוצה שהוא לא יצליח לשבת לידה על הספה בלי לשים את ידו על הירך שלה, בלי ללטף לה את הצוואר, או לפחות שהוא יוריד את המעיל. יעל מסבירה שמדובר בשני אנשים שונים, שעדיין מכירים בסך הכל פחות משלושה שבועות, ומפרשנת כי לכל אחד יש את הדרך שלו. למשל, כשעינב לחוצה היא צריכה קרבה ומגע, כי זה מה שמרגיע אותה. מאידך, כשרז לחוץ, הוא שומר על איפור ומרחק, כי זה מה שמרגיע אותו. אבל בכל הנוגע למשיכה, היא מרגיעה שהכל בסדר ויש התאמה. שמישהו יגלה לי איך הם ניקדו אחד את השנייה במבחן ההרחה!

קאט לרון וטל, ותגידו לי שאתם מחפשים הורות משותפת מבלי להגיד שאתם מחפשים הורות משותפת. אני אסביר. רון בודק בצ'ק ליסט הערכים שלו, ומסמן וי על מה שהוא צריך מאם בנו העתידי: חיבור למסורת – צ'ק, ערכים ומשפחתיות – צ'ק, אופי ומידת מוחצנות – צ'ק, אפילו על המרחק בין שדרות לרמת השרון הוא יצליח להתפשר בחוזה ולמצוא את הסידור הנכון. אבל עכשיו ברצינות, תודה לך רון שהצגת סוף סוף גבר שלא פוחד מהמילה "אבא". נתת במה לכל כך הרבה גברים שכמהים למשפחה, אבל בניגוד לנשים הם לא יכולים ללכת לבנק הזרע. הורות משותפת אצל גברים סטרייטים זה עדיין פחות נפוץ ומדובר, אז רון, שגם כבר התחיל לחשוב על הנושא, מבין שהוא קודם רוצה לנסות למצוא זוגיות לצד המשפחה. מה זה, אפילו חוסר הזרימה שלה לא גרם לו לסמן איקס ברשימה.

בקיצור, רון וטל הציגו לנו את 2023 במלוא מורכבותה: מתי ה"לעמוד על שלי" הוא דבר טוב וכל הכבוד לך טל, את אישה שיודעת מה היא רוצה, לבין מתי זה כבר להיות מרוכזת בעצמך. מצד שני שיקפו לנו גם את המתח בין מתי זה סבבה מצד גבר לחפש שיתוף פעולה לבין מתי זה הופך ל"תעשי מה שאני רוצה", וכמה קל להתבלבל וליפול בתוך המלכודת הזאת. מצד אחד רון צודק, והבקשה שלו לקחת חלק פעיל בירח הדבש ולא לחוות אותו מהצד, היא סופר הגיונית ונכונה ליצירת קשר על בסיס חוויות משותפות. מצד שני, זה גם יפה שטל יודעת מה טוב לה ושהיא לא מרצה וקופצת למים כשזה לא נעים לה. אבל טל, בואי נתפשר על זה שפשוט תקני איזה כובע? עם זאת, יש לי חשש קל שהוא לא רוצה רק לחוות חוויות משותפות ביחד, אלא הוא רוצה להפוך לישות אחת, בדיוק כמו שכבר ביום הראשון הוא מחכה לה כדי שיצחצחו שיניים ביחד. אבל אם ביום הראשון טל קצת נבהלה מהלחץ של רון, ביום השלישי היא כבר ישנה איתו וזכינו לנשיקה. מי יודעת, אולי בפרק הבא נזכה לגלות מה היא עושה בחיים.