בריאות

וגיניזמוס: התופעה השכיחה שנשים מתביישות לדבר עליה

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

סקס יכול להיות חוויה טראומטית לנשים הסובלות מווגיניזמוס, תופעה שפוגעת בכ-15% מהנשים. למה זה קורה? איך מטפלים ואיך בוטוקס קשור לעניין? כל התשובות לפניכן

88 שיתופים | 132 צפיות

"שכבנו שם על החוף, ירח מלא, רוח נעימה, שלווה. שתינו בירה ומפה לשם, העניינים התחילו להתחמם. זה היה רומנטי ומופלא, אבל ברגע אחד הכל נגמר. כשהוא התחיל לחדור אליי, הרגשתי שאבר המין שלו ענקי ונבהלתי. התכווצתי ונרתעתי. את המשך הלילה אני בקושי זוכרת, אבל בבוקר שלמחרת שנינו עשינו הכול כדי לא להיפגש זה עם זו". 

הדוברת היא ורד (26), השם בדוי והפרטים שונו, כמובן, לבקשתה. ורד, כמו רבות מבנות  גילה, יצאה לטיול הגדול אחרי הצבא. על אחד מחופי תאילנד הקסומים הכירה את רועי. הם התיידדו והתכוונו להמשיך לטייל באיים יחד. לורד היה בן זוג בעבר, איתו קיימה יחסי מין, היא חשבה שהיא "מנוסה" עם גברים, אבל אותו לילה על החוף הבהיר לה שיש לה בעיה רצינית. "לא האמנתי שזה קורה לי. למחרת בלילה חיפשתי אותו, הייתי מוכנה לנסות שוב, אבל הוא כבר התחמק ממני". 

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

"זו בעיה שלא מרבים לדבר עליה אבל מפתיע לגלות עד כמה היא שכיחה", מסביר ד"ר עידן מיליצ'ר, סקסולוג ומטפל זוגי מהמרכז הרפואי "תל אביב" (איכילוב). "על פי ההערכות כ-15-10% מהנשים סובלות מווגיניזמוס. מה שקרה לורד קורה ללא מעט נשים, חלקן לא קיימו מעולם יחסי מין, אחרות חוו טראומה מינית". 

ווגיניזמוס היא תופעה גופנית שמתבטאת בתכווצות בלתי רצונית של פתח הנרתיק, שאיננה מאפשרת חדירה. הסיבות לווגיניזמוס הן בעיקר פסיכולוגיות ולא פיזיות,  מסביר ד"ר מיליצ'ר. "אנחנו נוהגים לחלק את התופעה לשני סוגים: וגיניזמוס ראשוני, שמתרחש בנשים שמעולם לא חוו חדירה לנרתיק, ו-וגיניזמוס משני, שמתרחש לאחר אירוע: ניתוח, מחלה קשה, פגיעה באיברי המין, פגיעה מינית וכדומה".

ולמה בעצם זו בעיה, הרי אפשר לקיים יחסי מין גם ללא חדירה?
"נכון, אבל לא מדובר רק על סגנון יחסי המין. אישה שסובלת מווגיניזמוס תתקשה להחדיר טמפון, תירתע מבדיקה גינקולוגית. לעיתים הכיווץ אינו רק בפתח הנרתיק, אלא משולב בהתכווצות הגוף כולו: הרגליים נסגרות והגוף לא מאפשר התקרבות לאזור הנרתיק. 

במקרים קלים של וגיניזמוס יש נשים שמקיימות יחסי מין חיצוניים ומגיעות לאורגזמה. בדרך כלל הן בוחרות פרטנר מתחשב ומשתף פעולה. הסקס החיצוני מהנה דיו לשני בני הזוג, אבל אם הזוג מעוניין להקים משפחה יכולה להיווצר בעיה. נשים רבות מגיעות לטיפול כשהן מבינות שכך לא יצליחו להרות ולהביא ילד לעולם. במקרים קשים האישה לא מאפשרת לבן הזוג להתקרב אליה. פעמים רבות היא נותרת לבדה". 

מה קורה בראש שגורם לגוף להתכווץ ככה?
"מקובל לחשוב כי הסיבה העיקרית לווגיניזמוס היא פחד עמוק הנגרם מחוויה קשה, כגון טראומה מינית, פגיעה, ניצול, אונס וכיוצא באלה", אומר ד"ר מיליצ'ר, "אבל לא רק, לא כל מי שסובלת מכך בהכרח חוותה פגיעה, יש נשים שמושפעות מהחינוך בבית וממסרים שונים לגבי מיניות, זוגיות וניקיון. כל אלה יכולים לגרום וגיניזמוס".

 אמרת שזו בעיה שלא מרבים לדבר עליה. למה בעצם?
"אני, בין היתר, דווקא מרבה לדבר על זה בכל הזדמנות, אבל למרות הפתיחות, יש שעדיין קשה להם להתייחס למין ולמיניות. ולא מדובר רק בנשים שסובלות מווגיניזמוס. גם לרופאים לא תמיד נוח לעסוק בזה, בעיקר כשיושבת מולם נערה או אישה צעירה. עם כל הפתיחות המינית שיש כיום, לא כל רופא משפחה מרגיש נוח לשאול מטופלת לגבי חיי המין שלה, לברר אם יש לה כאבים בזמן קיום יחסי מין".  

למרות זאת, ד"ר מיליצ'ר מודה שעם השנים הפתיחות עולה, ואיתה עולה גם מספר הנשים שמגיעות לטיפול. "האבחון מתבסס בדרך כלל על סיפורה של המטופלת. בדרך כלל האישה הסובלת מווגיניזמוס חוששת מכל קרבה אל איבר המין, לכן לא נציע לה לעלות על כיסא גינקולוגי, וההתקדמות באבחון ובטיפול ייעשו בזהירות וברגישות". 

"אני, כמטפל וכגבר, כדי שלא אתפס על ידי המטופלת כמאיים או תוקפן, על אף שאני מאוד אמפתי, ממליץ תמיד על טיפול אצל פסיכולוגית או רופאה".

איך מטפלים בווגיניזמוס?

"השלב הראשוני של הטיפול הוא בבירור פסיכולוגי על מנת להבין מה גורם לה להתכווץ. בהמשך, מסייעים למטופלת 'להתיידד' עם איבר המין שלה, להכיר אותו, את מערכת השרירים שלו וכיצד לשלוט בהם, כלומר לכווץ אותם ולשחרר כרצונה. ההיכרות כוללת נגיעה, תחושה של השפתיים החיצוניות, הפנימיות, הדגדגן, שיער הערווה, פתח הנרתיק ופנים הנרתיק. בשלב מאוחר יותר עובדים על היכולת להפעיל את שרירי הנרתיק בטכניקות עבודה שרירית, תרגילי קגל. תרגילים אלו דומים לתרגילי שיטת פאולה של השרירים הטבעתיים, שבהם לומדים לכווץ, להרפות ולחזק את השרירים". 

לדברי ד"ר מיליצ'ר ישנן גם טכניקות פיזיותרפיות לאימון של רצפת האגן. בקופות החולים ובבתי החולים יש הדרכות לטכניקות תרגול במכשיר ביופידבק, בסיועה של פיזיותרפיסטית מומחית בטיפול ברצפת האגן. טיפול אפשרי נוסף הוא הזרקת בוטוקס לרצפת האגן. הבוטוקס משתק שרירים, מונע את הכיווץ הלא רצוני של שרירי רצפת האגן ומאפשר יחסי מין.

"לאחר שהמטופלת למדה להפעיל ולשחרר את שרירי רצפת הנרתיק, עושים סדרת אימונים בעזרת 'מאמני נרתיק': מכשירים בצורת איבר מין, בגדלים שונים. בדרך ובקצב שלה האישה לומדת להחדיר את המכשירים לנרתיק, רוכשת ביטחון ולומדת לשלוט במצב". 

סליחה, אבל איך אישה שמתכווצת ממגע יכולה להחדיר מכשירים לנרתיק?
"אנחנו ממליצים שבפעם הראשונה גינקולוגית או סקסולוגית יעזרו. כמובן כל דבר נעשה בהתאם לרצונה של המטופלת, זה תהליך אישי שמותאם למקום הרגשי בו היא נמצאת. 

אם יש בן זוג, גם הוא חלק מהטיפול ויש לתת את הדעת לצרכיו. זה טיפול שנמשך מספר חודשים ושההתקדמות בו איטית בהתאם ליכולתה ולרצונה של המטופלת".