למה אנחנו עדיין מפחדות להשתמש בהתקן תוך רחמי?

כאבים נוראיים בזמן ההתקנה, דימומים מוזרים, כאבי גב ואגן, תופעות לוואי לא נעימות – מה לא אמרו על ההתקן התוך רחמי. למרות שהוא נחשב לאחד מאמצעי המניעה היעילים והבטוחים ביותר, נשים רבות עדיין נרתעות מלהשתמש בו, רופאים מהססים להמליץ עליו, והמיתוסים סביבו פשוט מסרבים להיעלם.

>> הפסקנו עם הגלולות וגילינו את האישיות שלנו מחדש
>> חיסון הפפילומה: החיסון שיעלים את סרטן צוואר הרחם
>> וגיניזמוס: התופעה השכיחה שנשים מתביישות לדבר עליה

"דווקא ההתקן נחשב לאמצעי מניעה מאוד נוח ופופולרי", טוענת מנגד פרופ' מיכל קובו השרוני, מומחית ברפואת נשים במחוז ירושלים והשפלה של מכבי שירותי בריאות, "יעילות ההתקן במניעת היריון עומדת על כמעט מאה אחוז ותלויה בסוג ההתקן". לדבריה, יש שני סוגי התקנים עיקריים – התקן נחושת, לרוב בצורת האות T, שמשחרר יוני נחושת בחלל הרחם, יש לו השפעה על הזרע והוא מונע הפריה, והתקן הורמונלי שמכיל פרוגסטרון שמונע מעבר זרעונים לחלל הרחם ומונע ההפריה והשתרשות של העובר. לאלו הצטרף לאחרונה סוג נוסף של התקן שאינו הורמונלי, צורתו כדורית והוא מתאים את עצמו למבנה התלת מימדי של חלל הרחם. מלבדם, ישנו גם התקן שמתאים בממדיו לנשים צעירות שלא ילדו ואפילו לנערות. לטענתה, לא מומלץ להשתמש בהתקן תוך רחמי במקרים של בעיות רפואיות ספציפיות כמו נטייה לדלקות ברחם או היריון חוץ רחמי בעבר.

"פעם רופאים התנגדו להתקן אצל נשים שעוד לא ילדו, אבל הגישה הזו השתנתה כשהגיעו לשוק התקנים קטנים שמתאימים לנשים צעירות. ארגון הבריאות העולמי ממליץ כיום לצעירות להשתמש בהתקן כבר מגיל 15", אומר ד"ר עופר גונן, מומחה לרפואת נשים, בכללית במחוז שרון שומרון ובבית החולים מאיר, הוא טוען שהשימוש בו נעשה יותר ויותר נפוץ, בייחוד כשנשים מחפשות חלופה לגלולות. "מובן שזה לא נכון להתקין את ההתקן כבר כשהנערה מגיעה לבדיקה הראשונה אבל אחרי שנבדקה, ואם נראה שהיא לא סובלת מדי מהבדיקה עצמה ואולי כבר קיימה יחסי מין, אז אפשר. ההתקנה לא כרוכה בשום דבר שהוא מעבר לאי נוחות ויתרון משמעותי נוסף הוא שלא צריך לזכור לקחת גלולה כך שלמטופלת יש פחות אחריות לקחת על עצמה".

פרופ' מיכל קובו השרוני: "רק אחוזים בודדים של נשים משתמשות בהתקן, בעיקר בגלל חששות של הרופאים שנובעים מניסיון מועט בהתקנת ההתקן אצל נשים שמעולם לא ילדו"

"בעקבות שדרוג ההתקנים יש כיום נטייה הולכת ועולה להמליץ על השימוש בהם וכתוצאה מכך יורד הגיל הממוצע של שימוש בהתקן תוך רחמי", מאששת פרופ' קובו השרוני אך טוענת כי ישראל עדיין לא יישרה קו עם העולם. "בארץ רק אחוזים בודדים של נשים משתמשות בהתקן, בעיקר בגלל חששות של הרופאים שנובעים מניסיון מועט בהתקנת ההתקן אצל נשים שמעולם לא ילדו, לצד חששות של הנשים הצעירות עצמן".

פרופ' קובו השרוני מפריכה את המיתוסים:

זיהום

"לפני שנים הוצא משימוש התקן ספציפי בודד, לאחר שנמצא כי סוג החוט שלו עודד נדידת חיידקים מהנרתיק לצוואר הרחם. בהתקנים הקיימים בשימוש מאז, סוג החוט הוא שונה. עדיין יתכנו מקרים של זיהום אגני בעקבות החדרת התקן תוך רחמי, אולם בשכיחות נמוכה מאוד".

פגיעה בפריון

"מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות שללו לחלוטין את הסברה כי התקנים תוך רחמיים גורמים לבעיות פריון או מעכבים כניסה להיריון לאחר הוצאתם. גם המיתוס לגבי ריבוי הריונות מחוץ לרחם הוא שגוי. כיוון שההתקן מונע הריון ב־99 אחוז לפחות, הוא מוריד מאוד גם את שכיחות ההריונות החוץ רחמיים. למרות זאת, במקרים שבהם כן מתרחש היריון על אף נוכחות התקן תוך רחמי, ישנה עליה בסיכוי להיריון חוץ רחמי".

כאבים

"החדרת ההתקן מלווה באי נעימות או בכאב קל, אבל ההחדרה היא פעולה קצרה שאורכת 2־3 דקות ולאחריה הכאבים פוחתים וחולפים. אפשר גם לקחת משכך כאבים לפני ההתקנה, אם כי רוב הנשים לא זקוקות לכך. הוצאת ההתקן אורכת מספר שניות ולרוב אינה מלווה בכאב".

תופעות לוואי

"ייתכנו תופעות לוואי כמו כאבי בטן, הגברת כמות הדימום הווסתי או משך הדימום עם התקן הנחושת או דימומים בין וסתיים עם ההתקן ההורמונלי. חלק מהנשים המשתמשות בהתקן הורמונלי יחוו הפחתה משמעותית בכמות הדימום הווסתי עד להיעלמות הווסת. במקרים קיצוניים ונדירים יכולים להופיע כאבי בטן חזקים, דימום מסיבי, התכווצוית או חום, ולעיתים נדירות תיתכן פרפורציה (נקב בדופן הרחם, מ"ג) בעת ההתקנה. מצבים כאלה מחייבים פנייה מיידית לצורך בדיקה וטיפול".

כמה זה עולה?

הכנסת התקן תוך רחמי כרוכה בחלק מהמקרים בתשלום השתתפות עצמית – כ-300 ש"ח – וזאת נוסף על מחיר ההתקן עצמו. את הפרטים המלאים על עלות השירות בקופת החולים שלך אפשר למצוא באתר משרד הבריאות.