מנזקי המלחמה: גל הפרעות אכילה בקרב מתבגרים

ד"ר טל שניר כבר באמת ראתה הכל. בתקופת הקורונה, בזמן שעבדה כרופאת ילדים ומנהלת מרפאת המתבגרים בבית החולים איכילוב, היא פרסמה בשם בית החולים אזהרות על סוגים שונים של הפרעות אכילה שמתפתחות באופן מואץ וחריג, בעקבות הסגרים – גל שהיא מזהה גם עכשיו מאז פרוץ המלחמה. "זה הגל הכי גדול שאני זוכרת של מטופלות במרפאה פה באיכילוב", כתבה אז בעמוד הפייסבוק של בית החולים. "נערות בנות 12 שסובלות מהפרעות אכילה הגיעו לטיפול רפואי. הן מתעמלות ללא הפסקה, נמנעות מאוכל, והכל – כדי להשיג מודל גוף שהן רואות בסרטונים בטיקטוק. הזמן הפנוי שלהן והיכולת לשלוט בתפריט שלהן כשהן נמצאות בבית, מביא בנות לחיות על כפית קינואה ביום. יותר מדי בנות מורידות ארבעה קילוגרמים בחודש אחד – וזה הרסני לבריאותן".

>> ריסטארט לפנים, לגוף ולנפש: 7 טיפולים מעולים נגד סטרס

"הפוסט הזה יצא אז מדם ליבי", מספרת לנו בריאיון ד"ר שניר, שמנהלת כיום את מחלקת אשפוז וטיפול בית בהפרעות אכילה במתבגרים ב"צבר רפואה". "מבוגרים חלו בקורונה ומתבגרים סבלו ממנה. זו הייתה קבוצה שמודרה לחלוטין מהעולם, שמו אותם בהסגר, חלקם לא ראו חברים כמעט שנה וחצי, וזה היה מאוד לא תקין מבחינה התפתחותית. מאז תחילת המלחמה, הייתה בי איזו תקווה שמישהו זוכר את הפוסט שלי מהקורונה, כי זה קורה גם עכשיו – פשוט בדרכים שונות. אני שמחה שלפחות פתחו את בתי הספר והפנימו ששגרה למתבגרים זה קריטי".

הפרעות אכילה | צילום: Shutterstock

המלחמה תפסה את ד"ר שניר בבית – ובעבודה. בבית, שניים מבניה לוחמים בסדיר ובמילואים ונמצאים בחזיתות השונות, בעוד השלישי לומד בכיתה י"ב ועתיד להתגייס בשנה הבאה. בעבודה, ישנם פרסומים שמעידים על עלייה בכמות מקרי הפרעות האכילה בתוך המלחמה, והדבר מאיץ ב"צבר רפואה" להשיק בהקדם מחלקה חדשה, שתסייע לטפל במתבגרות ומתבגרים הסובלים מהפרעות אכילה – בתוך הבית, ללא צורך באשפוז.

"החשש של אנשי המקצוע שעוקבים אחרי התחום עכשיו הוא לא שבמלחמה יש פחות הפרעות אכילה, אלא שההורים לא יכולים לראות את זה"

לפני הפתרון, נתחיל מהבעיה. אתן רואות עלייה בכמות האשפוזים בשל הפרעות אכילה?
"האמת שלא, וכאן בדיוק מתחילה הבעיה. הפרסומים השונים ברשת מעידים על עלייה בכמות הפרעות האכילה באופן כללי מאז המלחמה, אבל לא אצל מתבגרים באופן ספציפי. יש כאן 'אבל' עם עשרה סימני קריאה – זה לא אומר שזה לא קיים, זה אומר שאנחנו פשוט לא רואים. מתוך שיחות עם הרבה אנשי מקצוע מהתחום בשבועות האחרונים, אנחנו רואות שיש ירידה בפניות – בעיקר למחלקות אשפוז – עם מצבים של הפרעות אכילה במתבגרים מאז תחילת המלחמה. זה כמובן בניגוד למה שהיינו מצפות – כי במצבים של טראומה, הפרעות אכילה הן דרך ביטוי לקושי ומצוקה אצל מתבגרים. אבל יש לזה הסברים מובהקים".

מה למשל?
"לקורונה היה יתרון מאוד גדול על פני המצב של המלחמה – הורים וילדים היו כל הזמן יחד. אז למרות שהיה עיסוק בלתי פוסק ברשתות באוכל ודימוי גוף, ולמרות שפתאום בית הספר עבר לזום והילדים היו צריכים לצפות בעצמם כל הזמן דרך המצלמה, הורים יכלו לזהות הפרעות אכילה בשלב מאוד מוקדם כי הם כל הזמן היו עם הילדים".

הפרעות אכילה | צילום: Shutterstock

"זה 180 מעלות ממה שקורה עכשיו", היא מסבירה את ההבדל בין שני המצבים. אין כבר שהות מוחלטת של כולם בבית, למרות המלחמה. אנחנו כבר לא אוכלים ביחד מלבד בארוחות שישי, אז אנחנו מפספסים את ההזדמנות לראות מה קורה עם האכילה של הילדים שלנו. החשש של אנשי המקצוע הוא שזה לא שבמלחמה יש פחות הפרעות אכילה, אלא שההורים לא יכולים לראות את זה".

"ההורים עסוקים בדברים אחרים וגם במלחמה עצמה", היא ממשיכה, "אין התכנסות גם מול הטלוויזיה כי עכשיו יש רק חדשות, ואנחנו רוצים למדר את הילדים שלנו מזה. כשתהיה יותר פניות לדבר – אנחנו מאמינים שיהיה גל עצום של פניות של מתבגרים עם הפרעות אכילה. הדבר הזה שנקרא 'קבלת פרופורציה' במלחמה אולי תופס למבוגרים, אבל אני לא חושבת שמתבגרים קיבלו פרופורציה שגרמה לבעיות שלהם מלפני המלחמה פשוט לחלוף".

>> כולם זקוקים לאמפתיה, אבל מה עושות כשכבר אין מאיפה לתת?

מה בתוך מצב של מלחמה מעלה את החשש להתפתחות הפרעות אכילה?
"הגורם הראשון הוא כמובן לחץ, אבל יש עוד רבים נוספים. דבר מהותי נוסף, זה שאנחנו יודעים שיש קשר משמעותי בין פגיעות מיניות לתופעת הפרעות האכילה, והנושא של טראומה מינית צף עכשיו מאוד חזק מעל פני השטח. אנחנו מתעסקים בו המון וזה יכול להיות טריגר עבור נערות ונערים שחוו דברים כאלה. גם עצבנות, למשל, היא סימפטום מאוד בולט של הפרעות אכילה. אנחנו לא רוצים לבלות עם המשפחה, לא רוצים לאכול עם אנשים אחרים, וכמובן עצבניים מרעב – אבל כולנו עצבניים עכשיו, אז איך אפשר לדעת בגלל מה המתבגרת שלי עצבנית?".

"בנוסף", היא ממשיכה, "יש תחושה שלכולנו אין פניות לשום דבר אחר מלבד המלחמה, וכמובן שזה בא לידי ביטוי גם אצל ההורים. יש חוסר פניות למתבגרים שלנו – אם מצד ההורים או מצד המערכת. אולי יש רצון לומר למתבגר או למתבגרת: 'עזוב אותי מהשטויות שלך, קורים פה דברים הרבה יותר משמעותיים ממך'. הדבר הזה מתעצם בוודאי אם יש אח בצבא, או שני אחים בצבא כמו במקרה הפרטי שלי. אז למי יותר דואגים? מי יותר חשוב?".

"כל סיפור הזיהוי המוקדם של הפרעות האכילה, שעומד עכשיו בסכנה בגלל המלחמה, הוא מאוד משמעותי", היא מדגישה, "למתבגרת שסובלת מהפרעות אכילה יש את כל האינטרס בעולם להסתיר אותה, זה מובנה בילט-אין בתוך ההפרעה. את לא באה ומספרת שהחלטת להפסיק לאכול. גם אצל הורים יש הרבה פעמים תהליך ארוך, בלי קשר למלחמה, עד שהם מצליחים להבחין בכך. כשמאבחנים מוקדם הסיכויים להצליח בטיפול גבוהים יותר".

"מהרגע שמתבגרת מתחילה לומר 'אני מצמצמת', או 'את זה אני לא אוכלת', כבר שם הפעמונים צריכים להתחיל לצלצל"

לדברי שניר, ישנן דרכים שונות לזהות הפרעות אכילה: "כל אוכלוסיית העולם, בוודאי המתבגרים, סובלת ממגמה של השמנת יתר. רוב מי שסובל היום מהפרעות אכילה מגיע עם נקודת פתיחה של משקל גבוה, ולא משקל ממוצע או נמוך".

"אם ניקח מתבגר או מתבגרת שהתחילו לפתח הפרעת אכילה כשהם סובלים מהשמנה או השמנת יתר, ואז הם מתחילים לרדת במשקל – על פניו, זה יכול להיראות להורה מבורך – 'הילד שלנו מתחיל לרדת במשקל'. הם לא שמים לב שמתפתחת הפרעה ולהפך, אפילו מרוצים. הילד מפסיק עם ג'אנק פוד, מבטא רצון להיות בריא, אבל אז הוא מפסיק לאכול פחמימות, נכנס לטיקטוק, מגלה מלא מנחים ומנטורים שמלמדים אותו דרכים כאלה ואחרות לרזות, וזה נהיה מסוכן. זה מעגל קסמים אכזרי".

אז מה המסר שלך להורים בעצם?
"זה מאוד משנה באיזו נקודה נדלקת להורים הנורה שהגבול עבר", היא מדגישה. "מהרגע שמתבגרת מתחילה לומר 'אני מצמצמת', או 'את זה אני לא אוכלת', כבר שם הפעמונים צריכים להתחיל לצלצל – וכמובן שכשזה הולך ומצטמצם לארוחה אחת ביום, לתפוח ביום, לפעילות גופנית בכמויות חריגות או כשהמידות בבגדים מתחילות לרדת. כשהפרעת האכילה הופכת למחלה בהתהוות, היא מתחילה להשתלט על העולם הפנימי וזה הופך להיות מהות הכל – 'כמה אכלתי? כמה קלוריות? מתי אני אתאמן?'. חלק מהמתבגרים מצליחים להראות תפקוד גבוה למראית עין בהרבה מאוד תחומים, הם הולכים לבית ספר כרגיל, אולי אפילו ימשיכו להוציא ציונים טובים, ורק בשלבים הקשים של המחלה יש פגיעה בתפקוד – אבל זה לא אומר שהכל בסדר. חשוב להישאר עירניים".

איך יראה היום שאחרי המלחמה בנושא הזה?
"אנחנו מפחדים מאוד מהגל שיבוא אחרי המלחמה אצל מתבגרים, לא רק בתחום הפרעות האכילה. להפרעות האכילה יכולה להתלוות התפרצות חרדה, דיכאון, התנהגויות סיכוניות של שימוש בסמים, אלכוהול, יחסי מין לא מוגנים. חלק מהנערים והנערות האלה חזרו ללימודים באופן מלא רק שנה לפני המלחמה. זה דור שספג קושי התפתחותי עצום, ועכשיו סופג הכל מחדש. רק עכשיו הם הצליחו לרענן את עצמם שוב, לרכוש מחדש כישורים, ואני בטוחה שזה מתערער במלחמה. אנחנו מאוד מנסים להתכונן ליום שאחרי, אבל מבינים שיהיה קשה. לכל מי שעוסק בבריאות הנפש לא תחסר עבודה".

הפרעות אכילה | צילום: Shutterstock

לטפל בהפרעת האכילה – בתוך הסביבה בה היא התפתחה

כבר למעלה מחצי שנה שד"ר שניר וצוותה ב"צבר רפואה" עובדים על פיתוח מחלקה חדשה שתציע פיתרון חדשני להתמודדות עם הפרעות אכילה במתבגרים – טיפול בבית. כשפרצה המלחמה, הבין הצוות שאי אפשר לחכות עם ההכנות ליום שאחרי שבו מתבגרים ומתבגרות יציפו את המרפאות ומחלקות האשפוז, והשיק את המחלקה בעת חירום.

"המחלקה נפתחה דווקא כמענה להתמודדות שהייתה לנו סביב הקורונה עם העלייה בכמות הפרעות האכילה. הרפואה יכולה עכשיו להגיע הביתה והתחום הזה התפתח מאוד. זה פתח הזדמנויות טיפול חדשות ומעניינות, שלא דורשות מערכות בריאות מאוד גדולות ומסורבלות, וגם לא נדל"ן נוסף. זו גישה טיפולית חדשנית שהקמנו אחרי עבודה עם צוות חשיבה שמורכב מאנשים עם הרבה מאוד ניסיון, כדי להיות מסוגלים להנגיש ולהפוך את הטיפול בהפרעות אכילה למשהו שאנשים לא יהססו לקראתו. זה מאוד ייחודי ואנחנו עושים את זה כאן בארץ לראשונה".

זה יכול לעזור להורים בהקשר של אבחון מוקדם?
"אני מאוד מקווה שזה יוכל לעזור להורים בהקשר של אבחון מוקדם. לחשוב על זה שאולי הילד שלי מתמודד עם הפרעת אכילה זה קשה גם עבור ההורה, ואני בטוחה שזה קשה גם מתוך המחשבה של כל הבירוקרטיה וההתעסקות הרפואית שתגיע עם ההפרעה הזו. אולי באופן שבו אנחנו מנגישים את הטיפול, השלב שבין 'אני חושב שיש לילד שלי הפרעת אכילה' לבין התחלה של טיפול יהיה פחות מאיים, כי הוא לא ידרוש מההורים כמעט מאמץ – הכל יגיע אליהם. כאמור, ככל שהזיהוי יותר מוקדם, הסיכויים להחלים גדולים יותר. מעבר לכך, כשאנחנו מתייחסים למחקרים על הפרעות אכילה, גוף הידע שקיים היום מארה"ב ומאירופה מעיד על כך שבשלבים מוקדמים של המחלה, טיפול מבוסס משפחה (family based treatment, ת"ש) הוא היעיל ביותר".

"אנחנו לא מחפשים אשמים", היא מדגישה, "זו גישה לא פשוטה, לא להורים ולפעמים גם לא למטפלים, לצאת מנקודה הנחה שאנחנו לא מחפשים סיבה או אשמה, אלא מחפשים כוחות שיעצימו את המשפחה כדי להתמודד עם ההפרעה. המטפלים מגיעים מנקודת פתיחה מאוד צנועה, בה הם יודעים שההורים והמשפחה מכירים את המטופל הכי טוב. אם זו הסביבה שבה ההפרעה התפתחה – זו הסביבה שבה צריך לטפל בה".

טיפול בהפרעות אכילה | צילום: Shutterstock

מה היתרונות של השיטה על פני אשפוז?
"חשוב לציין שבמצבים קשים צריך לטפל מחוץ לבית או לאשפז, אבל אנחנו יודעים שהחזרה הביתה לאחר שהות בבית חולים היא קשה. בטיפול שאנחנו מציעים ב'צבר', אנחנו נמנעים מהניתוק הגדול בין הבית לבית החולים, משתדלים לאפשר למתבגרים ללכת לבית הספר ולהמשיך לראות חברים, להמשיך בפעילות אחר הצהריים ולא להתנתק מהסביבה הקרובה. מעבר לכך, אחד הדברים שקורים באשפוז זו הדבקה. הפרעות אכילה הן דבר מדבק, במיוחד בסיטואציה של אשפוז. בתוך המהות של המחלה יש הרבה הסתרות, כאמור, כי אתה רוצה שהמחלה תמשיך. אז כשנערות מתאשפזות, למשל, הן מלמדות אחת את השנייה איך לעקוף את ההגבלות, איך להמשיך ולקיים את המחלה. באשפוז בבית אין מגע בין מטופלים ולכן גם אין הדבקה".

הטיפול בבית מתבצע בצורה כזו: איש מקצוע רפואי נמצא בבית ויכול לעזור, והעובדה שהאשפוז הוא בבית ויש סביב המטופל משפחה, מאפשר לצוות לרפואי לראות את הבית מקרוב. "בשלב הראשון, בהנחה שהפרעת האכילה כבר מאובחנת, מתבצע איסוף מידע על ידי כל אנשי המקצוע בצוות הטיפול. כל אחד מאנשי הצוות מגיע הביתה, פוגש את המשפחה, רואה את הבית ונותן את חוות דעתו. לאחר מכן מקיימים ישיבת צוות, מקבלים החלטה על דרגת החומרה והטיפול שיש להציע. ישנן שלוש רמות אינטנסיביות של טיפול, והרמה משתנה בעיקר לפי כמות המפגשים הנדרשים בשבוע עם אנשי הצוות. הטיפול והקצב נתפר אישית למידות המטופל, בניגוד למחלקות אשפוזיות בהן הכללים אחידים לכלל המטופלים".

מה כולל הצוות המקצועי?
"בצוות יש לנו דיאטנית שעובדת על התפריט, בשילוב הרגלי האכילה וקצב העלייה במשקל עם משקל היעד, ומנחה גם את ההורים בתחום הזה. יש טיפול משפחתי שעוזר בהתמודדות מסביב להפרעה, מסייע לבני הבית להבין איך המחלה מתבטאת ואיך אפשר להבין אותה, וכך לתת כלים להורי המטופלת. יש גם קבוצות הורים. יש מעקב רפואי שמתבצע על ידי רופאת המתבגרים ויש מעקב פסיכולוגי ופסיכיאטרי, הכולל גם טיפול פרטני למטופל או המטופלת כשהמשפחה כבר נמצאת יותר בהחזקה והתאוששות".

טיפול בהפרעות אכילה | צילום: Shutterstock

איך משפחות יכולות להגיע לטיפול?
"'צבר רפואה' היא חברה פרטית שנותנת שירותים לקופות החולים. בגלל שהמחלקה שלנו חדשה מאוד, אין עדיין הסכמים עם קופות החולים והשירות ניתן באופן פרטי, אבל אנחנו נמצאים בפריסה ארצית והכוונה שלנו היא כן להפוך לשירות שניתן גם דרך הקופה. בינתיים אנחנו נמצאים במרחק של שיחת טלפון".

ועד אז, עצה הכרחית להורים מודאגים?
"לא להסס לפנות. לא לתהות אם אולי זה רק עכשיו בגלל המלחמה, אולי לא שמתם לב, אולי אתם לא בטוחים. לא לחשוב שאולי כשהאח הגדול ישתחרר ממילואים יהיה בסדר, או כשהוא יצא לאפטר בבית אז יהיה לכם פנאי למתבגר או למתבגרת שלכם. בואו נהיה עירניים, כי אז גם באמת נוכל לעזור ולאפשר להם ולהן החלמה מהירה יותר".

ד"ר טל שניר | צילום: צבר רפואה