בהיריון ובלחץ מהמצב? הדברים שיעזרו לך ומה שעלול להזיק

"קרן בריאה" לבריאות נשים בישראל, פתחה מערך חירום הנותן מענה לחיילות, מפונות ונשים בקו האש. רופאי ורופאות המערך התגייסו לשתף אותנו בידע מקצועי וטיפים להתמודדות עם המצב המורכב של דאגה לבריאותנו בימי מלחמה. 

>> עולה לך בבריאות: מתח המלחמה וההשפעה שלו על בריאות האישה

הריון הינה תקופה הטומנת בחובה מצד אחד שמחה וציפייה, אך מהצד השני גם דאגות שונות: דאגות לבריאות העובר, איך נסתדר אחרי הלידה, דאגה סביב השינויים המשמעותיים העומדים להתרחש בזוגיות, בקריירה, מבחינה כלכלית ועוד. דאגות אלה נחשבות תואמות למצב ונורמטיביות, אז תארו לכן כמה הדאגות הללו מתעצמות, במצב מלחמה. 

מרגישה שהלב דופק באופן מואץ? זה לא סתם

בתקופת המלחמה הנוכחית אנו מתמודדות עם מצב חדש ומאיים, הן ברמה הפיזית והן ברמה הרגשית, הכרוך באי ודאות רבה ומשתנה. במצבים אלה הדאגה עלולה להפוך לתחושת חרדה העשויה להתבטא בעומס חשיבתי ועם תסמינים גופניים כגון: דפיקות לב, קוצר נשימה, הפרעות בשינה או תאבון ותחושת מצוקה משמעותית.

צילום: Shutterstock

אירוע כזה הנקלט על ידי מוחה של האישה ההרה מייצר פעולת שרשרת – הוא מפעיל את תגובת הדחק, שמפעילה את מערכת הבקרה בגוף, והיא גורמת להפרשת מוליכים עצביים, כגון נוראדרנלין. חומרים אלו גורמים לתופעות הגופניות שתיארנו דופק לב מואץ? הפרעה בשינה? מאוד הגיוני שתחווי תסמינים או תחושות אלה. תופעות אלה אינן מסוכנות כשלעצמן, אך הימשכות של החרדה עד כדי מצוקה משמעותית ופגיעה בתפקוד עלולה להשפיע על האם, בריאות ההיריון והתפתחות העובר, ולכן יש חשיבות גבוהה להקשיב לגופך ולפנות לטיפול בהקדם האפשרי. 

>> לא הנפש חולה, זו המציאות עצמה שלא בריאה לנו

גם בעבר וגם בתקופה הנוכחית, תקופת ההיריון והלידה נחשבו לפרקי זמן בהם זכתה האישה לתמיכה מהקהילה בתוכה היא חיה. האם לאור העובדה שאישה קיבלה תמיכה תוך כדי ההיריון ולאחר, זה גרם לה שלא לפתח חרדה? לא בהכרח.

הפרעות מצב רוח וחרדה הן תופעות שמקורן במערכת העצבים המרכזית, ולכן סביר שהיו שם מאז ומעולם, אך לא אובחנו או טופלו. עם זאת, כשמדובר בחוסן הנפשי של אותה אישה וחיזוקו, קיימת חשיבות גדולה לתמיכה מצד הסביבה הקרובה, לרווחתה הרגשית ולבריאות האישה וילדה במהלך ההיריון ולאחר הלידה.

מה קורה למערכת התמיכה בעת לחימה?

המשפחה נחשבת לקבוצת התמיכה הראשונית – היא מהווה מקור ביטחון פיזי ונפשי. רשת בטחון של ממש. אין ספק שתמיכה מסוג זה היא מקור כוח. כיום אנו מוצאות את התמיכה הטבעית אצל בני הזוג ונדמה שקבוצת התמיכה שלנו הצטמצמה. מצבך הופך להיות מורכב ביתר שאת בעת מצב לחימה, כשבן/בת הזוג עלולים להעדר מהבית לתקופה ובעצמם עשויים להיות נתונים במצבי סיכון.

קבוצת התמיכה משתנה במהלך ההיריון | צילום: shutterstock

>> סובלת מחרדה? כך הרפואה הטבעית יכולה לעזור לך

 גם מערכת התמך הנשית עלולה להיות מצומצמת מאחר ונשות המשפחה (כגון אמה של היולדת) לעיתים קרובות הינן בעלות עיסוקים והתחייבויות נוספות. התמיכה באישה ההרה והיולדת כוללת דאגה לצרכיה הכוללים, בין היתר, שנת לילה מספקת, אכילה סדירה, תמיכה רגשית והדרכה לטיפול בתינוק. חוסר במקורות תמיכה, עלול לקרות לאור המלחמה, ויכול להשפיע לרעה על היכולת לדאוג לדברים בסיסיים אלו, וכתוצאה מכך גם להשפיע לרעה על מצבה הנפשי של האם.

אז מה עושות?

חשוב להיערך בהתאם בגיוס משאבים זמינים עד כמה שניתן – אנשים שכן אפשר לסמוך עליהם שיהיו לצידך, ולהכין אותם לכך שאת עלולה לעבור תקופה מורכבת. כמו כן, יש חשיבות לגיוס משאבי קהילה (למשל עמותות שונות כגון "אם לאם", "סירי לידה" ושירותים עירוניים אחרים).

>> מה הקשר בין המלחמה לדחיינות ואיך תתמודדי? 5 טיפים

חשוב לציין כי ישנם צעדים שאת יכולה לנקוט בהם, שעשויים לצמצם גם את עוצמות החרדה. צמצום החשיפה לגורמים העלולים לעורר תחושות קשות (צריכת חדשות מוגברת, חשיפה לתכנים וויזואלים באופן לא מבוקר וכו'), הקפדה על שינה מספקת ותזונה מאוזנת, ועיסוק בפעולות מהנות העשויות להוות "אוורור".

במידה וקיים חשש להפרעה פסיכיאטרית, כגון הפרעת חרדה, דחק או הפרעת מצב רוח במהלך ההיריון או דיכאון לאחר הלידה, מומלץ לפנות בהקדם לגורם מקצועי, לשם אבחון והתאמת טיפול בעת הצורך.

המדריך המלא להריוניות במלחמה | צילום: shutterstock

מתי יש לפנות לעזרה?

• אם את חשה במצב רוחך ירוד, אינך נהנית מדברים או מהקשר עם התינוק שלך.
• אם את חשה שיש קושי בתאבון – כלומר תיאבון עודף, או חסר.
• הפרעות בשינה שנמשכות מעל כמה ימים, ביניהן קושי להירדם, התעוררות במהלך הלילה וקושי לחזור לישון, או לחלופין אם את חשה חסרת כוחות ומעדיפה לשהות במיטה רוב היום. 
• אם את סובלת מתסמיני חרדה כמו דפיקות לב, קוצר נשימה, סחרחורות שאינם חולפים.
• אם את מרגישה קושי בתפקוד, או נמנעת לעשות דברים על רקע מצבך הנפשי.
• אם קיימות מחשבות הגורמות לך לתחושת ייאוש, חוסר טעם בחיים או אף מחשבות שאינך רוצה לחיות או שאת עלולה לפגוע בעצמך.

היכן ניתן לקבל טיפול?

בארץ קיימים מספר מרכזים העוסקים בתחום "בריאות נפש של האישה". מידע נוסף על מקורות תמיכה אפשריים בתקופת ההיריון ולאחר הלידה ניתן למצוא בדף היוזמות באתר של קרן בריאה.

ד"ר גבי אייזנברג רומנו | צילום: יח"צ

ד"ר ענבל ראובני | צילום: יח"צ

כותבות המאמר הן ד"ר גבי אייזנברג רומנו – מנהלת שירות בריאות נפש האישה, המרכז הרפואי ת"א (איכילוב); וד"ר ענבל ראובני, מנהלת המחלקה הפסיכיאטרית של המרכז הרפואי ת"א (איכילוב). ד"ר ראובני מתמחה בטיפול ומחקר של נשים עם רקע של טראומה והפרעות נפשיות סביב הריון ואחרי לידה.