מבית המשפט למסלול: שירה איסקוב תצעד בשבוע האופנה

שירה איסקוב ומוטי רייף | צילום: מוטי רייף
שירה איסקוב ומוטי רייף | צילום: מוטי רייף

יממה אחרי העדות המצמררת של שירה איסקוב בבית המשפט, מכריז מוטי רייף על מחווה מיוחדת בשבוע האופנה קורנית תל אביב 2021 בשיתוף רשת 13. בינתיים, מספר עורך דינה, בן מעוז, מה צפוי בהמשך

88 שיתופים | 132 צפיות

מוטי רייף, יזם ומפיק שבוע האופנה קורנית תל אביב 2021 בשיתוף רשת 13, חשף הבוקר ידיעה מרגשת במיוחד: "כחלק מערב הגאלה החגיגי של שבוע האופנה, נערוך את תצוגת 'מצדיעים לשירה איסקוב'".

"לפני כחודשיים כולנו צפינו בראיון המצמרר של שירה איסקוב עם אילנה דיין ב'עובדה'. שירה נכנסה ללב של כל אדם שפוי במדינה. בראיון המרגש והחושפני סיפרה שירה שהייתה לה שמלת סטרפלס שאהבה מאוד, ובעלה לא נתן לה ללבוש את השמלה וזרק אותה לפח. הסיפור של שירה העביר בי צמרמורת. באותו הרגע ידעתי והחלטתי מיד, שבערב הגאלה של שבוע האופנה אנו רוצים שכ-15 מעצבי אופנה ייעצבו שמלת סטרפלס ל-15 נשים חזקות ומובילות אשר יצדיעו לה ויחזקו אותה ואת כל הנשים שסובלות מאלימות. כולן יעלו על המסלול ויראו לעולם שאתן הנשים יכולות ללבוש מה שאתן רוצות, מתי שאתן רוצות, לאן שאתן רוצות, בלי שאף אחד יגיד לכן כלום. שירה אהובה, זאת תרומתי הקטנה עבורך ועבור כל הנשים באשר הן. אל תפחדו. אתן לא לבד".

רייף מספר כי איסקוב תעלה זקופה ומנצחת על המסלול בשמלת סטרפלס בעיצוב ויוי בלאיש, במחווה לשמלת הסטרפלס שלא הורשתה ללבוש. היא תזכה לרוח גבית מאת גילה אלמגור, גאולה אבן, ליהיא לפיד, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יעל אבקסיס, סגנית ראש עיריית תל אביב מיטל להבי, נטע גרטי, רונית יודקביץ', מירי נבו, מירי מיכאלי ונשים נוספות, שיצעדו על המסלול בשמלות סטרפלס בעיצובם של מעצבי אופנה ישראלים. כל השמלות יוצעו למכירה, כאשר ההכנסות ייתרמו במלואן לעמותת "רוח נשית". ערב הגאלה החגיגי ישודר ברשת 13 ב-28 במרץ.

מוטי רייף: "שירה נכנסה ללב של כל אדם שפוי במדינה. היא סיפרה שהייתה לה שמלת סטרפלס שאהבה מאוד, ובעלה לא נתן לה ללבוש את השמלה וזרק אותה לפח. זה העביר בי צמרמורת"

הידיעה המרגשת הזאת רואה אור יממה לאחר מתן העדות המצמררת של איסקוב בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. "תמותי כבר, תמותי… את לא תהיי האימא של הילד", כך שחזרה שירה איסקוב את רגעי האימה כששכבה שותתת דם על הרצפה, אחרי שבן זוגה לשעבר, אביעד משה, חבט בה במערוך ודקר אותה בסכין מטבח חדה פעם אחר פעם. בנם הפעוט, אז עוד לא בן שנתיים, היה טבול בדמה וצווח לידה חסר אונים. איסקוב שחזרה איך התחננה על חייה, משוכנעת שאלה הם רגעיה האחרונים, עד ששכנתה, עדי גוזי, ששמעה את הצרחות מתוך הבית, הצליחה להיכנס פנימה וכפי הנראה למנוע את מותה. "תשמרי על הילד", התחננה איסקוב לפני שאיבדה את ההכרה. מאז עברו חמישה חודשים.

במכנסי ג'ינס בהירים, חולצה שחורה וז'קט עור קצר, התייצבה אתמול (ראשון) איסקוב זקופה ובוטחת על דוכן העדים, כדי להעיד נגד האיש שניסה לרצוח אותה. ימים אחדים קודם לכן, היא פגשה לראשונה את האיש שניסה לשים קץ לחייה, במעמד קבלת הגט בבית הדין הרבני בחיפה. בהתחלה הוא סירב לתת לה גט, אבל שהות בצינוק ועוד כמה שכנועים גרמו למשה לחתום ואיסקוב זכתה בחופש שכה ייחלה לו.

שירה איסקוב | מתוך "עובדה", קשת 12
שירה איסקוב | מתוך "עובדה", קשת 12

איסקוב בת ה-32 הגיעה לבית המשפט לא רק בשביל עצמה, אלא כדי לשמש פה לכל אותן נשים אילמות שנרצחו על ידי בני זוגן וכבר לא יכולות להשמיע את קולן. האישה הגיבורה, שבעל כורחה הפכה לסמל של המאבק לאלימות נגד נשים ושל הקלות הבלתי נסבלת של רצח נשים, באה לזעוק את זעקתן, להתריע ולהזהיר כדי למנוע את מקרה הרצח הבא.

בפנים שלה עדיין יש צלקות, בראשה תפרים, ארובת עינה נשברה ויש לה פגיעה בקרנית, יש לה שיניים זמניות במקום השיניים ששבר לה משה, ועליה לעבור ניתוח להשתלת עצם. בינתיים ממשיכה איסקוב לעבור טיפולי פיזיותרפיה בעקבות היד שנשברה והאצבע שנכרתה, ריאותיה חוררו והיא מנסה לשקם אותן כדי לחזור ולרוץ, תחביב אהוב שלה.

צחוק הגורל, האהבה שלה לריצה היא זו שחיברה בינה ובין משה, בזמנו השכן מהקומה שמתחתיה, בשכונת רמת אביב השקטה שבה התגוררה בשכירות. הוא הצטרף אליה לריצה, וכעבור זמן קצר התפתח רומן. אימה אסנת, לא התלהבה ממנו וגם לא מפער הגילאים ביניהם – 13 שנה, אבל חמישה חודשים לאחר שהכירו הם התחתנו.

אתמול ישב משה בצד השני של האולם, פניו היו חתומות רוב הזמן. לרגעים הוא צמצם אישונים למרחק אבל רוב הזמן השפיל מבט ושרבט במחברת. אם זה היה תלוי בו, הוא בכלל לא היה שם באותו יום. משה ביקש שלא להגיע בתירוץ של מגפת הקורונה, אבל בית המשפט לא נעתר לו.

איסקוב הקפידה על קור רוח נדיר, אבל הכאב שלה היה יצוק בסלע. ניכר היה עד כמה הדברים גועשים בתוכה מול ההכרח לשחזר את רגעי הזוועה שהפכו את חייה, אפילו שהיא ידעה מה מצפה לה. עורך דינה, בן מעוז, מספר כי הכין אותה היטב להתרחשות הצפויה בבית המשפט, כולל זה שתאלץ לעמוד מול עורכי הדין של משה מטעם הסנגוריה הציבורית, שקו ההגנה שלהם ינסה לרכך את חומרת מעשיו ולהטיל על איסקוב מידת מסוימת של אשמה בתוך התפתחות האירועים שהביאו להתנהגותו. כמה אומץ דרוש רק בשביל לעמוד בגבורה מול אלה.

כדי להגיע בשעת בוקר לבאר שבע, איסקוב יצאה בשעה מוקדמת מבית הוריה בכרמיאל, שם היא מתגוררת מאז שוחררה מבית החולים. בימים אלה היא עושה הכנות אחרונות למעבר לתל אביב, לקראת החיים החדשים שלה, רק היא ובנה. לפני חודשיים היא אזרה את האומץ להגיע לבית במצפה רמון שבו כמעט הסתיימו חייה. אימה, שליוותה אותה יחד עם בני משפחה נוספים, סיפרה שזה היה יום קשה במיוחד עבורה. יחד הם אספו את חפציה, ואיסקוב עזבה את המקום לעד.

אוסנת איסקוב מלווה את בתה בכל צעד, אך אתמול היא נאלצה להישאר בבית בכרמיאל ולהקשיב לעדות בתה מרחוק משום שנפלה, נחבלה וגובסה. לצידה של שירה בבית המשפט היו שניים משלושת אחיה, חני ועופר, תושבי כרמיאל. האח השלישי, ערן, מתגורר במוסקבה ולא יכול היה להגיע. כאמור, ליווה אותה גם עורך דינה, בן מעוז, שפגש באיסקוב לראשונה בבית החולים בבאר שבע כשהיא הייתה חבושה בכל חלקי גופה, ומאז הוא הולך איתה יד ביד. "היום הזה בבית המשפט, כששירה מעידה מול האיש שניסה לרצוח אותה, הוא מאותם רגעים מכוננים שייזכרו בהיסטוריה של המאבק הציבורי באלימות נגד נשים", הוא אמר בהתרגשות.

עו"ד בן מעוז | צילום: משה בנסון
עו"ד בן מעוז | צילום: משה בנסון

קצת אחרי השעה עשר בבוקר החל המשפט. בשלב הראשון הושמע תיעוד בן חצי שעה מהטלפון הנייד של משה, שהקליט את רגעי הזוועה שלב אחרי שלב. משה ישב כל אותה העת בעיניים מושפלות, ורק כששמע את הצרחות של בנו הקטן חסר הישע, הוא עצם בחוזקה את עיניו כאילו שזה יעזור לו שלא לשמוע, אולי גם לא לזכור. בשלב הזה הפסיקה השופטת גילת שלו את ההקלטה, תוך נימוק שמדובר בתכנים קשים מאוד שלא לפורום הזה.

במשך שעות תיארה איסקוב את מסע האלימות הקשה, שהתחיל מאלימות מילולית והתגלגל במהרה לאלימות פיזית סדיסטית ערב ראש השנה, לאחר שהחליטה שאינה יכולה להישאר עם משה בסגר בשלושת ימי החג וכי מוטב לה לקחת את הילד ולנסוע להוריה. באותם ימים איסקוב הייתה חלשה מאוד פיזית, משום שרק עשרה ימים קודם היא עברה גרידה בעקבות היריון שלא צלח.

"הוא ניסה להקטין אותי ולהגיד לי כמה אני מכוערת ושאני כמו אישה בת 70, הוא ניסה להראות לי כמה אני לא מוצלחת ולא בסדר", המשיכה איסקוב בעדותה. "ואז הגיע הרגע שאני אומרת 'אני לא יכולה לשמוע את העלבונות האלה…', לקחתי את הילד להחליף לו חיתול, ואז כשיצאתי לחדר ליד, כשאני בטלפון עם ההורים, אביעד לקח אותי ותפס אותי וזרק אותי על הרצפה. אמרתי לו: 'הבטחת שלא תיגע בי. אני לא מזמינה משטרה, פעם שנייה שאתה נוגע בי זה גירושין, אני לא רוצה להישאר יותר'".

משה ידע היטב למה איסקוב מתכוונת. כשנה קודם לכן הוא נהג כלפיה באלימות, והיא הוציאה נגדו צו הרחקה. לאחר שהתנצל, ובתיווך בני משפחה, היא חזרה בה וסלחה לו.

"חזרתי לסלון לקחת בקבוקי מים, כמה ספרים לדרך לילד, נעמדתי ליד הדלת ורציתי לצאת", המשיכה איסקוב בעדותה. בשלה הזה משה חסם את דרכה והחלה האלימות הפיזית הקשה. "ואז הוא לא נותן לי לצאת. נועל את הדלת, סוגר את התריס והווילון. הוא החזיק לי את הידיים, מנע ממני להגיע לדלת, כשהילד יורד לי מהידיים. אני מסתובבת כדי לתפוס אותו והחבטה הראשונה מגיעה לראש, ועוד אחת ועוד אחת ועוד הרבה. צרחתי שיפסיק, ביקשתי סליחה. ההורים שלי היו על הקו ביקשתי עזרה מאבא שלי, הילד צעק וזעק לשמיים".

בשלב זה של העדות היא פרצה בבכי. השופטים הכריזו על הפסקה קלה, איסקוב שתתה מים, נרגעה והמשיכה: "ביקשתי ממנו שיהיה עם הילד וייקח אותו ויחבק אותו וירגיע אותו. הילד התיישב לידי. כולו התמלא בדם שלי. אני שכבתי על הרצפה והילד משבצת לידי, התיישב וזעק לשמיים ובכה ובזמן הזה הוא לא מפסיק להכות אותי".

אחרי שלב החבטות, כשכולה זבה דם, הגיע שלב הסכין, סיפרה איסקוב: "הוא ניגש למגירה של הסכו"ם ומוציא סכין, ואני מבקשת ממנו שלא יעשה את זה. הוא אומר לי: 'את לא תהיי אימא של הילד, לא תהיי אימא שלו'. הוא ניגש אליי וחונק אותי ואומר 'תמותי'. הוא חנק אותי עם שתי הידיים שלו, אני שוכבת, הוא עליי, העיניים שלו עליי, והוא מחכה שאאבד הכרה. אני רואה את השנאה שלו בעיניים 'למה הבחורה עדיין לא מתה'. בין לבין הגיעה גם השכנה. אמרתי 'תפסיק, אני רוצה לחיות', והוא המשיך עם הדקירות. ואז אני זוכרת את השכנים מחזיקים אותי ואומרים שעוד מעט האמבולנס יגיע. שתי שכנות לידי. אמרתי: 'אין לי אוויר', וביקשתי שישמרו לי על הילד. הרגשתי שאני כבר הולכת, שאין לי כוחות, אין לי אוויר, אין לי כלום".

בן מעוז, עורך דינה של שירה איסקוב: "צדק לא צריך רק להיעשות, אלא גם להיראות. זהו תיק גדול ומשמעותי, וזאת תהיה ההתייחסות. הלחץ הציבורי יכול לשחק לטובתה של שירה"

סניגורו של משה, עורך הדין אלון דוידוב, ניסה לערער את עדותה של איסקוב, ובשלב מסוים שאל אותה: "נכון שאביעד אוהב אותו אהבת נפש?". משה ביקש להגיב אך הוזהר והושתק. איסקוב לא נשארה חייבת וענתה: "זה בן אדם שניסה לרצוח את אימא שלו".

אחרי שש שעות של עדות איסקוב עזבה את בית המשפט. בשבוע הבא יגיע תורו של משה להעיד. איסקוב עדיין לא החליטה אם תגיע לראות את פני הרוע שוב, היות שלא חלה עליה חובת התייצבות. "העדות של שירה הייתה ארוכה ומתישה. היא העידה בצורה אותנטית, אמיתית, מדוייקת וכנה, היא עמדה בחקירה הנגדית ולא נתנה לדחוק אותה לפינה", אומר לנו מעוז, עורך דינה של שירה.

בכתב האישום מואשם אביעד משה בניסיון לרצח. סניגורו ניסה לתקן את סעיף האשמה ל"ניסיון לחבלה בנסיבות מחמירות", אבל לא שהוא כשל בכך, אלא שאיסקוב ועורך דינה הצליחו להכניס לכתב האישום גם את הילד כנפגע עבירה. בעקבות האירוע המצמית אותו חווה, הפעוט חדל לדבר והיום הוא מטופל אצל קלינאית תקשורת. עו"ד מעוז מדגיש בפנינו כי ההקלטה שהושמעה בבית המשפט היא מתוך הסלולרי של משה. לדבריו הוא זה שהקליט את מעשיו ולמעשה הראייה הכי חזקה למעשים שלו, יצאה מתחת ידיו.

מהו גזר הדין המירבי שאביעד משה יכול לקבל?
"29 שנה. העונש המקסימלי על נסיון לרצח הוא 20 שנות מאסר, אבל במקרה של שירה הוסיפו לו תשע שנים בגלל הפגיעה של הורה בקטין חסר ישע".

האם משפט בפרופיל כזה גבוה יכול להשפיע על בית המשפט בבואו לפסוק את העונש?
"על פניו בית המשפט לא אמור לשקול שיקולים ציבוריים. יחד עם זאת כולנו בני אדם, וכששופט כותב פסק דין ויודע שנישאות אליו עיניים של מיליוני אנשים, אין לי ספק שזה דבר שהוא לוקח בחשבון. צדק לא צריך רק להיעשות, אלא גם להיראות. זהו תיק גדול ומשמעותי, וזאת תהיה ההתייחסות. הלחץ הציבורי יכול לשחק לטובתה של שירה".

ועדת שחרורים תוכל בשלב מסוים לקצר את העונש?
"זה לא יהיה עניין של מה בכך. בתיקים כאלה ישנה תוכנית שיקומית שהאסיר צריך לעבור, הערכת מסוכנות ועוד".

איך ייראו החיים של שירה מכאן ואילך?
"לשירה מחכים עוד הרבה טיפולים, שלה ושל הילד, ומעבר לזה היא רואה את עצמה היום כמייצגת משהו שהוא גדול ממנה והיא מרגישה שליחה. שירה מבינה היום שהיא כבר לא בן אדם פרטי. היא כבר הביאה לשינוי: חוק האפוטרופסות שנשלל מהורה שנאשם ברצח, חתום על שמה, הצלחנו לעורר את העניין ויש בה מוטיבציה להמשיך להניע תהליכים. שירה איסקוב היא מעכשיו סמל למאבק ציבורי משפטי וחקיקתי בכל הקשור לתופעה של אלימות נגד נשים".

>>> סימנים לזיהוי אלימות אצל השכנים