10 סימנים לזיהוי אלימות בבית השכנים

כבר יצאנו מסיר הלחץ של הקורונה אבל הדיווחים על אלימות נגד נשים לא נפסקים לרגע. רבים עוד מתמודדים עם השפעות משבר הקורונה, אנשים בודדים ומשפחות רבות נותרו ללא בסיס כלכלי ובמצב של חוסר ודאות מובהק. כל הנתונים מראים שציבור גדול מתמודד היום עם סוגיות קיומיות. מצבים כאלה מובילים אנשים למצבים קיצוניים, אם במודע ואם לאו. מהדורות החדשות מלאות בעדכונים על אלימות  ורצח של נשים ורשימת השמות רק הולכת ומתארכת.    

רבים שואלים את עצמם, מדוע הנשים שחוות אלימות לא קמות ועוזבות. מחקרים רבים נעשו בנושאים הללו, והתשובות למחקרים אלו לא חד משמעיות. על פי הנמצא במחקרים ובבדיקות שונות עולה כי לפעמים לאישה אין את הכוחות לקום וללכת. לפעמים אין לה גב כלכלי, היא חושבת על הפגיעה בילדים, היא חושבת על התדמית שלה בחברה. ולפעמים הגבר, שעושה את המעשה, לא חושב שהוא פוגע. לתחושתו הוא הפגוע, הקורבן. ואת התסכול מוציא על בת זוגתו.

איך אפשר למנוע מקרים כאלה? 

גישה אחת גורסת כי קיים צורך ללמד נשים להבדיל בין רע לטוב במערכת יחסים עוד מגיל גן, ללמד אותן להגיב שצריך ולדעת לעמוד על שלהן למרות ההשלכות שיכולות להיות כתוצאה מכך, כמו להישאר לבד עם הילדים, עזיבת הבית וכו'. יש ללמד את אותן נשים להיות חזקות, חסינות, "לגדל שריון". בנוסף, קיים צורך להכשיר את דור הנערים והגברים לשחרר את הדחק והלחץ בו הם נתונים, דבר היכול למנוע את האלימות, וגם זה מילדות. במקום לשחרר את הדחפים והכעס על הנשים, הם ידעו לשחרר אותם בדרכים אחרות כמו ספורט, שיחות ועוד. עליהם לדעת מתי הם מגיעים למצב בו אין להם שליטה ולהיות מסוגלים לעצור את זה לפני. 

אז עד שנתקן את העולם ועד שישלבו את ההכשרות בגנים, בבתי הספר ובארגונים נוספים ועד שמישהו ייצר את הפרופיל של הרוצח המשפחתי הבא, נותר לנו, האזרחים, להיות חלק מהמאבק על החופש. להיות אלו שאולי ימנעו את הרצח הבא. הציבור יכול לקחת חלק במלחמה בתופעה הזו ולשים לב לסימנים בקרב השכנים, החברים והסביבה.

קולות ורעשים בוקעים מהבית  

אם אתם שומעים צעקות מהשכנים, קללות או בכי בתדירות גבוהה אז כנראה שמשהו לא בסדר ועליכם לדווח או לבדוק כי הכול בסדר.

סימנים פיזיים

אם נפגשתם עם השכנה ושמתם לב שישנם סימנים מחשידים כמו שריטות (וחבלות) על גופה – גם פה כנראה משהו לא תקין.

פחד בעיניים 

אם אישה אותה אתם מכירים נראת שונה מהרגיל ומפוחדת ליד בן זוגה או כשמזכירים אותו – זה לא תקין.  

היעדרות ממושכת וחריגה

לא ראיתם את השכנה הרבה מאוד זמן או לא שמעתם דבר מהדירה באופן חריג? עליכם לדווח.

ביגוד שאינו תואם את העונה

ראיתם את האישה יוצאת בבגדים חמים בקיץ, או עם משקפי שמש בגשם? כנראה שמשהו קורה.

קנאות יתר של בן הזוג

אם הגבר קנאי לאישה בצורה קיצונית – מגביל אותה לצאת לבד או שהיא חייבת לדווח לו היכן היא כל הזמן – זה לא תקין.

>>> לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל, עושה הכל כדי לשנות את המציאות המדממת

רגישות לקולות

אם האישה רגישה לקולות, חרדתית או נראית מפוחדת – לא בטוח שזה רק מחרדה או מלחץ זה יכול להיות גם תסמינים לאלימות.  

שיחה גלויה 

כאשר חברה מתלבטת אתכם בצורה גלויה על היחסים עם בן זוגה האלים, יש לדווח למשפחה או לרשויות ולא לתת לזה לעבור לבד. 

ניסיון ממשי לבריחה 

אם חברה מנסה להיפרד מבן זוגה כמה פעמים, הוא מסרב והיא מתרצה לאורך זמן – עליכם לתמוך בה ולהיות עם יד על הדופק ולא להזניח אותה. 

אימפולסיביות של בן הזוג

שמתם לב שגבר מגיב באימפולסיביות (ברגזנות) לנושאים הקשורים לשכנות טובה, ובמקביל אשתו נראית כנועה? זה לא תקין. 

לסיכומו של עניין, כשתחושת הבטן שלכם אומרת לכם שמשהו לא בסדר עם מישהו שאתם מכירים, ראוי שתפעלו בנושא. ואם אכן עולה ספק – אז אין ספק. תיגשו ותבדקו, במידת הצורך תתייעצו עם גורמי רווחה, תדווחו למשטרה אם הדבר מצריך, ותפעלו בשכנות טובה. כי זוהי ערבות הדדית. וזוהי שמירה על החברה. 

והנה מספרי טלפון שאפשר לבקש מהם סיוע בעת הצורך:
מוקד החירום של נעמת המעניק סיוע, טיפול וייעוץ לנשים הסובלות מאלימות במשפחה: 3090* או 03-6492468/9/70
מוקד הפניות של משרד הרווחה: 118 (או 077-9208560 מטלפון קווי)
ארגון ויצ"ו המעניק סיוע ראשוני לנשים ולנערות שמוכות על ידי בני זוגן: 03-6923791
מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: 1202 (24 שעות ביממה), נשים ערביות: 04-6566813, נשים דתיות: 02-6730002
עמותת "תקווה בחושך", לנערים ונערות בסיכון: 0526226860.
הקן החם של נעמת 9021*

 הכותבת היא מנכ"לית המסגרת הפלילית, קרימינולוגית שיקומית, יו"ר עמותת הקרימינולוגים השיקומיים בישראל