ב-20 בנובמבר חל יום זכויות הילד הבינלאומי. עורכת "את", רוני ודנאי, חושבת שאם העולם מפנה עורף ל-38 ילדים שנחטפו, 50 ילדים שנרצחו ו-21 ילדים שהתייתמו - כבר עדיף לבטל את היום הזה וזהו
היום, 20 בנובמבר, הוא יום זכויות הילד הבינלאומי. כמה צביעות וכמה כאב טמונים במשפט הזה. האו"ם, הצלב האדום, ארגוני זכויות האדם, זכויות הנשים, זכויות הילד ברחבי העולם – כולם התגלו ככלום אחד גדול. כולם הפקירו אותנו. כולם הפקירו את 38 הילדות והילדים שנחטפו לעזה, ולאיש אין מושג מה קורה איתם ומה מצבם. כולם הפקירו את 21 הילדות והילדים שהתייתמו מהוריהם במתקפה האכזרית של חמאס. חלקם היו עדים לרצח הוריהם במו עיניהם. כולם הפקירו את כ-50 הילדות, הילדים, הנערות והנערים שנרצחו בדם קר. אז מה לעזאזל יום זכויות הילד הבינלאומי? הא? תגידו לי בבקשה נשות ואנשי העולם הגדול והנאור.
>> אושר ברזילי ז"ל נרצחה בדם קר. "היא כתבה 'תתפללו בשבילי' ומאז לא שמענו ממנה"
בשנת 1954 המליץ האו"ם – כן, אותו אחד שארגון הנשים שלו טרם גינה את רצח, אונס וחטיפת נשיםבמתקפת חמאס על ישראל – למדינות החברות לציין מדי שנה את יום הילד הבינלאומי בתאריך הזה. המטרות הנאצלות הן, בין היתר, לקדם את את מעמד וזכויות ילדי העולם כולו, ולעורר את המודעות לזכויות הילד. כל זה חל, כפי שמתברר, על ילדים וילדות שאינם מישראל.
בימים האחרונים רץ ברשת סרטון המתאר את הצביעות והאטימות של נשות העולם כלפי אחיותיהן מישראל, שנאנסו, חוללו והושחתו בגוף ובנשמה על ידי טרוריסטים, שנקטו בטרור מיני כאקט של אלימות לכל דבר. לשם ההמחשה, שחקנית המגלמת אישה צעירה שנאנסה, ניצבת בדמעות מול ועדת נשים בינלאומית, ומספרת בקול רועד כי מי שאנס אותה היה מחבל חמאס שתקף אותה במהלך פסטיבל נובה. בתגובה, שואלת אותה האישה שמולה באנגלית, "רגע, הוא היה פלסטיני?". "הוא היה טרוריסט של חמאס", משיבה הנאנסת. "אנחנו לא יכולות לעזור לך", אומרת לה נציגת הוועדה ומערערת על אמינות דבריה. הנציגה השנייה לצדה, אומרת לנאנסת באנגלית ובחמלה מעושה: "אל תקחי את זה אישית, פשוט ההנהלה החליטה שכל האלימות נגד ישראלים היא התנגדות לגיטימית".
>> הזלזול בתצפיתניות מוכיח: נשים משלמות את מחיר היוהרה
אני מתקשה לאצור את הזעם שמתגלגל בתוכי מאז השבעה באוקטובר כמו כדור שלג על ספידים. אי אפשר שלא לקחת את זה אישית, בזמן שכ-240 רסיסים מהלב של העם שלנו נחטפו לעזה. השתיקה של העולם בנוגע לאכזריות של חמאס כלפי כל כך הרבה ילדים – מילדים תמימים שכל עולמם חרב עליהם ועד אנשים בוגרים, שגם הם ילדים של מישהו – היא אכזרית בפני עצמה. השתיקה של העולם והכחשת הזוועות שעברו נשים חפות מפשע – כולן ילדות של מישהו, חלקן אימהות של מישהו – היא סטירת לחי כואבת במיוחד.
אז תעשו לנו טובה, אחרי השבעה באוקטובר 2023, אפשר לגנוז את יום זכויות הילד הבינלאומי. הוא ריק מתוכן וחסר משמעות לחלוטין, כמו כל הארגונים שמחבאים מאחוריו.