הופ, נטלי עטיה כבר לא נערה מתבגרת

נטלי עטיה | צילום: איתן טל |
 סטיילינג: מיכל עובדיה | איפור ושיער: שי הללי זיו
נטלי עטיה | צילום: איתן טל | סטיילינג: מיכל עובדיה | איפור ושיער: שי הללי זיו

נטלי עטיה נשאבת למנהרות הזמן, מבינה שהיא כבר לא בת 17 ולא מבינה איך הזמן עבר כל כך מהר. טור אישי

88 שיתופים | 132 צפיות

 

אחת לפנות בוקר ואני מדדה בביתי עם הוואנזי שלי, שגנבתי מהארון של בן זוגי. בידי אני אוחזת בקבוק ריק, אותו אמלא במים צוננים מהמטבח, שם אני מוצאת שני ילדים יפים במיוחד עם לחיים אדומות ובריאות, כאלה לחיים שיש רק בגיל הנעורים ושניהם מצחקקים אחד עם השני ואוכלים את ארוחת השחיתות שלהם בתאווה ואהבה השמורים רק לבני גילם.

עוד טורים של נטלי עטיה:
איך נראה הפמיניזם של נטלי עטיה?
הזוגיות של נטלי עטיה נוסעת בזמן
נטלי עטיה חוזרת לספסל הלימודים

 

בן-רגע נמשכתי בפראות אחורה במנהרת הזמן, והנה אני והחבר שלי בן ה-17 מול השולחן במטבח התל אביבי בבית הוריו. השעה אחת לפנות בוקר ואנחנו בולעים ארוחות ענק (השפעתו של המחדל הלילי הזה על משקל גופנו, לא הטרידה אותנו אפילו לא לרגע קל). שנינו מתפקעים מצחוק האחד מהבדיחות של השנייה והופהל׳ה, הנה אמא שלו נכנסת למטבח למלא לעצמה בקבוק מים.

בחזרה למציאות, אני מנגבת את עיניי ומנערת מעליי את תעתועי המוח שהחזירו אותי למקום שאני זוכרת כל כך בצלילות, גיל 17. הרי לא משנה כמה שנים יחלפו, אני עדיין בת 17. אני זוכרת כל נשימה, כל בדיחה. זוכרת את התחושה שאנחנו כל-כך מיוחדים ושרק אנחנו בכל העולם באמת מבינים במוסיקה מחתרתית ואנחנו גדולים, ענקיים ומבינים הרבה יותר מההורים המיושנים שלנו ואפילו כבר התחלנו לשנות את העולם ו…

"אמא, מה קורה?" העיר אותי בן ה-17 ממנהרות הזמן שהסתבכתי בהם.

״אממ, אני רק הגעתי למלא מים".

והנה, במצמוץ אחד של זמן אני היא האימא של החבר בן ה-17 דאז, אלא שההבדל היחיד ביני לבין אמא שלו, הוא שהיא הסתובבה בבית עם חלוק מרופט ואני עם פיג׳מת תינוקות, שגדולה עלי ב-5 מידות".

עד כאן! זה ממש לא פייר.  אף אחד לא הכין אותי לזה. הרי לקראת הלידה שלו, כמעט 4 חודשים מראש נסעתי פעם בשבוע למושב בשרון ״ביתן אהרון״ לקורס הכנה ללידה של מחבקי עצים. הפנמתי כל קושי שעתיד להגיע, שיננתי את כל הקטסטרופות והייתי סופר מוכנה, קצת מג׳נונה הורמונאלית, אבל לגמרי מוכנה. אבל אף אחד לא הודיע לי, או הזמין אותי לקורס הכנה לפלשבקים על גיל הנעורים בזמן גיל הנעורים של ילדייך.

מלאה במחשבות מתוקות חמוצות הכנסתי עצמי למיטה, כשאני מנסה לעשות הערכת מצב מחודשת למצבי הנפשי והפיסי.

View this post on Instagram

Home by @inbarzigdon ????????????????

A post shared by Nataly Attiya (@natalyattiya) on

ם באמת חולפים מהר, החיים שלנו, גם אם לעיתים יש תקופות שהחיים מרגישים כמו עינוי מימי הביניים בתוך מערות נטולות אור, עדיין מצמצנו והופ – אנחנו בני 40. החזקתי את העיניים פתוחות חזק לרווחה, למקרה ואמצמץ שוב ואהיה בת 60. בסוף הראש התעייף ממחשבות, כמו הפחד לאבד את ההורים, מה קורה בעצם כשמתים? האם זה נגמר וזהו, או האם אחזור להיות תינוקת או חתול, ומה זו בעצם נשמה ומה זה גוף?

וכמה אני מתגעגעת לאותם יקרים שהלכו ולא יחזרו עוד, ואיזה יופי שאני משתדלת למצות זמנים בעשייה, וזוכרת בדייקנות למצות עד תום חופשות ובילויים משפחתיים. ובכל זאת, כבר פחות ופחות מסובבים אחרי את הראש ברחוב, עור הצוואר המתוח שלי כבר עושה קולות של ריפיון, המוסיקה שמככבת בפלייליסט שלי, היא המוסיקה ששמעתי אני בגיל 17 ורק אופציה בסופו המשובח תהיה המוסיקה שהבנים שלי שומעים.

יש מילות סלנג שכבר לא מעניין אותי ללמוד, אני פחות בעניין של להסתובב חצי ערומה בקיץ ברחוב, הלבן בשורשי שיערי בוהק מלובן ובעלי ואני מנהלים שיחות על איך הנכד שבדרך יקרא לי "בובע" או "נונה" או אולי פשוט סבתא.

אני כבר לא בת 17 אה?

מוזר, זה ממש כאילו היה זה אתמול .

View this post on Instagram

Shabbat Shalom / Happy weekend ????????????

A post shared by Nataly Attiya (@natalyattiya) on

לאתר של נטלי