"נאלצנו להוציא סכומי עתק כדי להפוך למשפחה, לא ידענו איך נסגור את החודש"

כשמור ושני לוי-מנדל רצו להפוך לאימהות, התכנון היה שכל אחת מהן תביא ילד ביולוגי משלה, אלא שבעיה רפואית מנעה משני להיכנס להיריון והציבה בפני בנות הזוג אתגרים לא צפויים. החוק בישראל אינו מאפשר לאישה לשאת את העובר הגנטי של בת זוגה כסוג של פונדקאית, גם אם השתיים נשואות ובפועל שתיהן יהיו על תקן ההורים. מור ושני לא ויתרו: ב-2018 הן טסו לארה"ב, שם עברו הליך שבסופו מור נשאה ברחמה זוג תאומות מאותו תורם זרע ומשתי ביציות של כל אחת מהן. שלוש שנים וחצי לאחר מכן, ב-2022, הן הביאו לעולם את בתן השלישית.

>>> הסלבריטאיות הקוויריות שמשנות את העולם

"ההוצאות סביב הליך הקמת המשפחה שלנו היו כה גבוהות, שהיו שלבים בהם התמודדנו עם מצב כלכלי לא פשוט, לפעמים אפילו ברמת ההישרדות", מספרת שני, "לא היה לנו ברור איך אנחנו סוגרות את החודש, למרות שעבדנו כל חיינו וחסכנו הרבה כסף. נאלצנו להוציא סכומי עתק כדי להפוך למשפחה".

"נאלצנו להוציא סכומי עתק כדי להפוך להיות משפחה מעבר לים". שני ומור לוי-מנדל | צילום: באדיבות המצולמות

מתוך הקושי האישי שלהן הבינו מור ושני שקיימת בעיה להט"בית אמיתית שאינה מטופלת: "למרות שקיימים הרבה ארגונים שעושים עבודה חשובה, אף אחד מהם לא הבין שכל אפליה כנגד הקהילה הגאה – גם אם היא נפתרת באמצעים חשובים של חקיקה ושינוי תודעתי – מתורגמת בסוף לאפליה כלכלית שפוגעת בכיס האישי של כל בני ובנות הקהילה. זה קורה בין אם רוצים להקים משפחה בארץ או בחו"ל, או כשצריך לעבור תהליך של התאמה מגדרית או כל זכות אחרת שצריך לממש בבתי משפט. בסופו של דבר החוויה הלהטב"ית היא שכל אחד לעצמו, כל אחד בקושי פיננסי כי הוא בעצמו הכניס את עצמו לדבר זה".

"מפחיד לחשוב שהולכים לשמוט את הקרקע מתחת לכל ההישגים של הקהילה שהושגו לאורך ההיסטוריה בבתי המשפט. זה מפחיד ברמה הקיומית וההישרדותית"

קצת בעייתי לשים בכפיפה אחת פונדקאות מעבר לים – הליך שיש בו פריווילגיה מסוימת לצד מידה זו או אחרת של ניצול – עם התאמה מגדרית שהיא לרוב עניין של חיים ומוות.
"יותר נוח לדבר על גברים במצב סוציו-אקונומי גבוה שפונים לפונדקאות, אבל המציאות היא כזו גם אצל זוגות של נשים כמונו, שרוצות להקים משפחה בדרך שבה הן בוחרות. אצלי הייתה הצדקה לכך שלא אהיה בהיריון כי זה היה יכול לגרום להפלות ולמומים, אבל מבחינת מדינת ישראל הדבר הזה הוא לא פקטור. אם הייתי נכנעת ללחץ שהופעל עליי מצד משרד הבריאות, משרד המשפטים ורופאי הפריון, והייתי לוקחת את ההמלצה שלהם כי 'למה לי לחפש הרפתקאות מעבר לים', הייתי מעמידה את עצמי ואת העוברים העתידיים שלי בסכנת חיים ממשית. חוק הפונדקאות תוקן עבור גברים, לא עבור נשים. נוצרה אפליה שאנחנו כזוג נשים לא יכולות לעשות את ההליך הזה כאן, ולגברים נתנו פטור מהוכחת צורך רפואי כי אין להם רחם".

אבל האפליה הזו קיימת גם כלפי נשים הטרוסקסואליות.
"בסופו של דבר המיזם שלנו מתמקד בקהילה שיש לה בעיות שהן ייחודיות עבורה, כזו שכל הזמן עומדת בפני טלטלות וביקורת והדיון לגבי למה צריך העדפה מתקנת. גם התיקון בחוק הפונדקאות אינו מאפשר היריון משותף, או כפי שהמדינה מתעקשת שלא בצדק לקרוא לזה – פונדקאות בין בנות זוג. רק מעטות בוחרות ללכת עם הרצון שלהן עד הסוף, לנסוע לחו"ל ולשלם מאות אלפי שקלים על התהליך. המשמעות הישירה בחלק גדול מהמקרים היא היכנעות לרצון המדינה, לפיו כל אישה שיש לה רחם תישא את ההיריון שלה, על אף בעיות רפואיות או חוסר הרצון שלה להרות. יש בזה התערבות גסה בזכות של כל אישה על גופה, וגם באופן שבו נגזר על זוגות נשים לתכנן את הקמת משפחתן בהתאם לרצון המדינה ולא כפי שהיו רוצות. מעבר להכל – ההתערבות הזו מסכנת את בריאותן של נשים, שבשל העלויות היקרות והמסורבלות של ההליך בחו"ל מחליטות להיכנע לתכתיבי המדינה. התכתיבים האלה מהווים אפליה בוטה כנגד נשים. הכי מקוממת היא העובדה שכלל לא מדבר בפונדקאות או בפונדקאית שהיא צד ג', עליה למדינה יש מחויבות להגן. כל הסיפור כאן הוא זוג נשים שרוצות להקים משפחה, להפוך לאימהות באמצעות שימוש בגוף שלהן בלבד, ולהיות שתיהן האימהות של הילדים הללו".

שני ומור לוי-מנדל ובנותיהן | צילום: באדיבות המצולמות

>> שרית חדד ותמר יהלומי חושפות את השם שהעניקו לבתן 

נתקלתן בזוגות נשים עם בעיה דומה לשלכן?
"מאז שהתפרסם הסיפור שלנו פנו אלינו קרוב ל-200 זוגות של נשים המעוניינות לעבור הליך דומה. חלקן בעלות נסיבות רפואיות שאינן מוכרות בוועדה של משרד הבריאות כבעיות אקוטיות שמצדיקות פונדקאות, וחלקן שפשוט אינן מעוניינות להיות בהיריון. היו אפילו כמה מקרים שבהן אחת מבנות הזוג נפטרה והשנייה הייתה מעוניינת לשאת היריון עם העוברים של זוגתה המנוחה. בכל המקרים הרצון היה שאחת מבנות הזוג תישא היריון עם עוברית גנטית של זוגתה".

מלגה לכל להט"ב

כדי לנסות ולתת מענה לבעיות שהן זיהו הקימו מור ושני את מיזם AllG – קרן אימפקט למען הלהט"ב, ארגון שמטרתו לייצר רשת ביטחון כלכלית ותעסוקתית לקהילת הלהט"ב. "הפתרון בעינינו הוא מטריה של מענים כלכליים, פיננסיים ותעסוקתיים, שיאפשרו את אורך הנשימה הדרוש כדי שלהט"בים יממשו את זכותם על גופם וחייהם. בלי אפליה בדיור, בהקמת משפחה או בניתוחי התאמה מגדרית – דברים שעדיין קשורים בעניינים כלכליים. כל אוכלוסיה שחוותה אפליה ברורה מצד הממסד צריכה אפליה מתקנת. ברמה הבירוקרטית, במשך שנים אנחנו נדרשים להוציא כספים בעשרות ואלפי שקלים יותר ממי שאינו להט"ב – בין 100 אלף ש"ח ועד מיליון ולמעלה מכך".

מהיכן הנתונים?
"הנתונים מגיעים מה-OECD, אבל בפועל הם כנראה עגומים יותר, כי הם מבוססים רק על מי שמדווחים על עצמם ונוקטים בפרקטיקות וחיים מחוץ לארון. המספרים אפילו גבוהים יותר כשמדברים על הדורות הצעירים. הבעיה הזאת יותר מנוכחת אצל א.נשים טרנסקסואלים.ות, שלא פעם מגיעים למצבים של זנות, עוני ואפילו אובדנות. אז צריך לעשות זום אאוט ולהגיד שיש פה עוולות של שנים ולנסות להבין איך עוצרים אותן".

מה בעצם אתן עושות?
"אנחנו פועלות בשלושה מישורים שהם בעיקרם תעסוקתיים: התוכנית המרכזית שלנו כרגע היא תוכנית של מלגות באלפי שקלים לכל להט"ב שמעוניין להיכנס לקורסי קריירה. כל להט"ב שעומד בקריטריונים של התאמה לקורסים ספציפיים כמו שיווק דיגיטלי, ניהול קמפיינים, קורס UX/UI – תחומים מאוד מבוקשים בשוק העבודה, בדיגיטל, בהייטק – יקבל מלגה חלקית או מלאה (בקשה למלגה באתר המיזם). אנחנו לא עושות מבחנים, רק מבצעות את ההצגה והקישור בין המועמד לקורס. תוך ארבעה חודשים אפשר לצאת מהקורסים עם ניסיון מעשי, כי התוכנית כוללת גם שידוך בין סטודנטים לעסקים קטנים ובינוניים שהם יוכלו לעבוד בהם".

"אף אחד לא הבין שכל אפליה כנגד הקהילה הגאה – גם אם היא נפתרת באמצעים חשובים של חקיקה ושינוי תודעתי – מתורגמת בסוף לאפליה כלכלית שפוגעת בכיס האישי"

למה בכלל יש צורך בפרוייקטים ייעודיים לקהילה הגאה?
"התפיסה לפיה הלהט"ב הם שווים היא נכונה ולא נכונה. אנחנו, להט"ב, בהחלט שווים, אבל לצערנו הרב – לא שווי זכויות. ועד שנהיה שווי זכויות – אנחנו כאן על מנת לאפשר לכל להט"ב להיות מי שהוא רוצה להיות ויכול להיות, תוך הסרת החסמים הבירוקרטיים והמפלים כנגד הקהילה הגאה".

חלק מהבעיות שתיארתן קודם, אלה שדורשות כסף – לא רלוונטיות רק ללהט"ב. זה לא קצת מפלה כלפי אוכלוסיות מוחלשות אחרות?
"אנחנו מאפשרות להירשם לקורסים שלנו גם לכל מי שהוא תומך בקהילה ומתחייב להתנדב למען הקהילה כדי להראות שותפות. יש עדיפות ללהט"ב, נשים ואוכלוסיות שצריכות קידום. אפליה תעסוקתית על רקע להטב"י מתקיימת בעיקר בפריפריה, אבל לא רק. יש להט"בופוביה של מעסיקים, שתורמת לאפליה ולאבטלת להט"ב. זה בא לידי ביטוי בעיקר אצל טרנסיות, שם יש שיעורי אבטלה מאוד גבוהים, וגם במקומות עבודה שכבר מעסיקים אותן – מתקיימת אפליה בתוך מקום העבודה והן חוות הטרדות בשיעורים גבוהים, דבר שמחזיר אותן לאבטלה. אבל לא רק טרנסיות – האפליה קיימת כלפי כל להט"ב שאופן הדיבור שלו.ה, הניראות או כל פרמטר אחר, אינם תואמים את ציפיית הסביבה".

הקורסים שמציעות השתיים במסגרת המיזם מוכרים על ידי משרד העבודה, ובסיום כל קורס מקבלים תעודה מהמכללה לניו מדיה. הקורסים אף מוכרים לטובת ניצול הפיקדון לחיילים וחיילות משוחררים. הקורסים מתקיימים בתצורה המאפשרת להנגיש אותם לכל להט"ב בכל מקום וזמן – כל קורס מתקיים בשני מסלולים: אונליין ומוקלט – כך שגם להט"בים בפריפריה יכולים בקלות לקחת חלק בקורסים, וכך הם מותאמים גם להורים או להט"בים שלא פנויים בימים ובשעות בהן מתקיים הקורס.

זרוע נוספת של המיזם היא שיתופי פעולה עם תאגידים וחברות שמאפשרות תעסוקת להט"ב, במה שמוגדר כ"Day One". "כל להט"ב במצוקה כלכלית יכול מחר בבוקר להתחיל לעבוד באחד המסלולים שבנינו לחברות הללו, מה שמספק ביטחון ברמה האישית".

מה הכוונה?
"אלה מקומות עבודה שיודעים להכיל מורכבות להט"בית, בין אם אלה טרנסיות שיוצאות ממעגל הזנות או כל דבר אחר. צוות כח האדם בגופים האלה יודע שכשאנחנו מביאות אנשים הם לא נכנסים לשאלות של פערים בקו"ח כמו מה עשית ואיפה היית, כי התשובה יכולה להיות טיפולים להתאמה מגדרית או דברים אחרים שאף אחד לא רוצה לספר בסיטואציה הזו".

כמה אנשים כבר התחילו לעבוד ככה דרככן?
"אנחנו ממש בתחילת הדרך ועוד לא עשינו הסבה לאף אחד, אבל אנחנו עובדות עם הארגונים הגאים ויודעות לדווח על צורך בקרב כ-200 חברי קהילת הלהט"ב. אנחנו חתומות עם חמישה תאגידים גדולים במשק והתכנית אמורה לצאת לפועל החל מאמצע דצמבר".

הדבר האחרון עליו שני ומור לוי-מנדל עובדות ב-AllG הוא מאגר של מרצות ומרצים גאים בתחומים שונים, אותו הן משווקות לארגונים, חברות ורשויות מקומיות. "אנחנו מאמינות שלכל להט"ב יש סיפור אישי שמתוכו הוא יכול ליצור שינוי וגם להתפרנס, אם הוא רק מקבל את ההדרכה הנכונה לתפור הרצאה מעניינת ורלוונטית עבור אותו הגוף".

זה משהו שכבר קורה?
"יש לנו כבר להט"ב שפנו אלינו ואנחנו עובדות יחד איתם על ההרצאות. יש גם רשויות מקומיות שהזמינו את ההרצאות והן נרקמות בימים אלה".

לאור חלק מההצהרות שנשמעו בשבועות האחרונים ממי שעומד להקים את הקואליציה הבאה – כל התכנונים האלה בכלל ריאליים?
"מפחיד לחשוב שהולכים לשמוט את הקרקע מתחת לכל ההישגים של הקהילה שהושגו לאורך ההיסטוריה בבתי המשפט. המצוקה הכלכלית כפולה ומכופלת, כשהחשש המרכזי הוא שלא תינתן אפשרות ללכת לבית המשפט כדי להילחם באפליה הממסדית. זה מפחיד ברמה הקיומית וההישרדותית".

>>> תאלין אבו חנא: יש טרנסיות שעושות טעות ונלחמות במשפחה