היום שאחרי סערת גלית גוטמן: מה הממשלה לא רוצה שנדע?

המילים שגלית גוטמן אמרה בתוכנית הבוקר בקשת 12 על החרדים ("תגידו, אתם לא רואים מה קורה פה? כמה נטל אתם יכולים לשים על שליש מהמדינה הזאת, בשביל להחזיק בסוף את כל החרדים האלה שמוצצים לנו את הדם?"), היו קשות ומכוערות. הסערה הזו בעניינה הסתיימה כצפוי בהתנצלות, אבל קשה להתעלם ממילותיה שמשקפות סנטימנט שהופך ליותר ויותר רווח בציבור.

>> משה גפני, מאיפה החוצפה לעשות שיימינג לנועה קירל?

הכספים הקואליציוניים שמחולקים בתקציב המדינה הקרוב שצפוי להיות מאושר עד סוף החודש, שברו כל שיא של חלוקת כספים מגזרית ולא יצרנית. מדובר בהשקעה עצומה של משאבים – למעלה מ-13 מיליארד ש"ח – שכל מטרתם זה ריצוי השותפים הקואליציוניים החרדים ומהציונות הדתית. כשכל כך הרבה כסף לא הולך לכלל החברה – ועוד מתקבל באופן כל כך אדנותי ומובן מאליו מצד השותפים הקואליציונים – אין פלא שיש תסיסה בציבור.

הדוגמה הבולטת ביותר הייתה בישיבת הממשלה בשבוע שעבר, כשמאיר פרוש, השר לענייני ירושלים ומסורת ישראל, גילה שהסכום שהובטח לו טרם נחתם ואמר: "אדוני ראש הממשלה, אתה הבטחת לי 250 מיליון שקל. זה כסף שלי, אף פקיד לא יגיד לי מה לעשות איתו". אבל לא, השר פרוש, זה ממש לא הכסף שלך. זה הכסף של כולנו.

המציאות היא שאפשר היה להשקיע סכומים משמעותיים בקבוצות אוכלוסייה מסוימות, בלי שהכסף הזה יהפוך לסכנה על כלכלת המדינה. התריעו על כך באגף תקציבים באוצר, ובמכתב הכלכלנים הבהול שיצא היום. כך, את תוספת התקציב העצומה לישיבות, היה אפשר להשקיע לפחות באופן חלקי, בקידום איכות תעסוקת נשים חרדיות ושמירה על זכויותיהן בעבודה, שמופרות בשיעור גבוה בהרבה לעומת האוכלוסיה הכללית.

הממשלה שברה כל שיא של חלוקת כספים מגזרית ולא יצרנית. מדובר בהשקעה עצומה של משאבים – למעלה מ-13 מיליארד ש"ח – שכל מטרתם זה ריצוי השותפים הקואליציוניים החרדים ומהציונות הדתית

בשני המקרים בבתים חרדים היה נכנס יותר כסף, רק שבאפשרות הראשונה, זאת שהממשלה בחרה, זה כסף שמעודד אי השתלבות בשוק התעסוקה, בעוד שבאלטרנטיבה – זה כסף שמושקע כמנוע צמיחה לכלל החברה. גם השקעה בחינוך היא השקעה מצויינת לטווח ארוך גם לכלכלה, לו הייתה נעשית באופן שמשלב לימודי ליבה ברמה סבירה במערכת החינוך החרדית, במקום לייצר את ההיפך המוחלט.

בתקופת כהונתו הקודמת של נתניהו כראש ממשלה, הוא מינה את פרופ' צבי אקשטיין לעמוד בראש ועדה לקראת שוק התעסוקה של 2030. דו"ח הביניים של הוועדה התפרסם ללא התייחסות מספקת לפערי שכר מגדריים הנובעים מאיכות התעסוקה של נשים.

בעקבות התערבות "שדולת הנשים בישראל", וכניסתה של יוליה איתן, ראש מנהל אוכלוסיות, לתפקידה, הדו"ח הסופי כלל יעד מפורש לצמצום פערי שכר – לראשונה מקום המדינה. כך, הועדה קבעה יעד של עלייה בשיעור 2.6% לשנה בשכר חודשי נומינלי לנשים, שיעור הגבוה מהממוצע ארוך הטווח, של העלייה בשכר גברים (2.1% בין השנים 2002-2016), וכן מהממוצע של נשים באותן שנים שעמד על – 2.4%.

יעד שנתי של 3.3% נקבע עבור נשים חרדיות. יעד זה גבוה משיעור העלייה השנתי בשכר חודשי נומינלי בשנים 2002-2016 של נשים יהודיות לא חרדיות (2.5%) ונשים חרדיות באותה תקופה (2.8%). יעדים לצמצום פערים נקבעו גם עבור נשים ערביות – 2.8% לשנה, הגבוה מהיעד הכללי לנשים. הממשלה הקודמת אימצה את המלצות הועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת 2030, ואין שום סיבה מהותית שהממשלה הנוכחית לא תקדם את ההמלצות הללו.

קרן המטבע העולמית מעריכה כי פערי השכר הקיימים מייצרים פגיעה כלכלית בגובה של בין 10 ל-30 אחוזים מהתוצר של מדינות העולם. השקעה בקידום איכות התעסוקה של נשים חרדיות ונשים ערביות וחיזוק מעמד ושכר "הצווארון הורוד" – מורות, עובדות סוציאליות ואחיות – בכלל המשק תוביל לצמצום פערי שכר מגדריים, ולצמיחה כלכלית.

גם מימוש ההבטחה לחינוך חינם בגילאי לידה עד שלוש הייתה מסייעת לשיפור איכות תעסוקת נשים, בעוד שהתוכנית בה בחרו בממשלה תסייע כלכלית רק ברמות השתכרות גבוהות במיוחד. הממשלה הנוכחית בוחרת שוב ושוב לא להשקיע בציבור בכלל ובנשים בפרט. קידום מגזרים שונים בתוך החברה הישראלית יכולים להיעשות באופן שייטיב עם החברה כולה, רק חבל שלא כך פועלת הממשלה.

הכותבת היא משפטנית ופעילה חברתית, יועצת ומרצה בתחומי מדיניות ומגדר, לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים בישראל