גלי בהרב-מיארה הפכה לגיבורת משחק מחשב. היוצרת שלה גיבורה לא פחות

את באה לשחק מיארה? שי סגל | צילום: באדיבות המצולמת
את באה לשחק מיארה? שי סגל | צילום: באדיבות המצולמת

הפוסט המצמרר שלה הגיע עד לכנסת, אבל שי סגל לא נותנת לאיומים להפחיד אותה - גם לא את גיבורת משחק המחשב החדש שפיתחה - היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. ריאיון על מלחמה ושלום וגיימינג

88 שיתופים | 132 צפיות

שבוע קשוח מהרגיל עבר על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שמצאה את עצמה תחת מתקפה חסרת תקדים מצד הקואליציה. מה שבטוח, היא בוודאי לא תיארה לעצמה שהמאבק שלה לעשות את עבודתה נאמנה ולהגן על הדמוקרטיה, יגיע לעולם הגיימינג.

>> "אפילו בר רפאלי שיתפה, זה שווה את הנאצה": מי עומדת מאחורי הפוסט הפוליטי שסחף את הרשת?

שי סגל, יוצרת טכנולוגית וגיימרית בת 34 מרמת גן, הפכה את בהרב-מיארה מגיבורה בשר ודם לגיבורה מפוקסלת ופיתחה משחק מחשב על בסיס בינה מלאכותית בכיכובה. שמו בישראל – MIARA, ממש כשם הגיבורה. או כמו שסגל צייצה בטוויטר: "דמות שלדעתי רק חיכתה להפוך לגיבורה במשחק".

"מיארה היא גיבורה בעולם דו ממדי, יש לה משימה והיא צריכה להתמודד עם איום, כשהאיום במקרה הזה הן הדמויות המרכזיות בממשלת ישראל – נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר"

 

איך נולד המשחק? מה היה לך בראש כשפיתחת אותו?
"רציתי לעשות ניסוי רוחבי של שימוש בכלי AI, משהו קצר וממוקד שיאפשר לי להגיע מאפס לאחד, ובגלל שיש לי יותר מדי פרויקטים בבוידעם שאין להם קשר למציאות, בחרתי בנושא הכי מעיק שאפשר להעלות על הדעת – המצב בישראל. חיפשתי דמות בלתי שבירה, כזאת שיכולה לעבור כדמות ראשית – והשם של גלי בהרב-מיארה עלה אחרי שמות מהצד השני דווקא. אפשר לומר שהמציאות הפוליטית נכנסה לתוך Miara כמו שהיא נכנסת לחיים שלי, בלי שתכננתי. זה התחיל כפרויקט של 24 שעות, והתגלגל בסוף לארבעה לילות של עבודה על כלים של בינה מלאכותית בשילוב עבודה ידנית. אז המשחק הוא בעצם ניסוי כלים ולא איזשהו רעיון עם כוונה גדולה. אני חושבת שבסוף זאת ההוכחה, לפחות בשבילי, שאי אפשר לברוח ממה שקורה כאן. אני מוטרדת גם כשאני יושבת על המחשב בשעות הלילה ועושה את הדברים הרגילים שאני אוהבת לעשות".

המשחק של שי סגל עם הדמות של גלי בהרב מיארה
המשחק של שי סגל עם הדמות של גלי בהרב מיארה
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה | צילום: תומר יעקובסון, מתוך ויקיפדיה CC BY-SA 3.0
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה | צילום: תומר יעקובסון, מתוך ויקיפדיה CC BY-SA 3.0

מה עלילת המשחק? במי מיארה נלחמת?
"נראה לי שאפשר לראות שאין במשחק סאבטקסט. מיארה היא דמות של גיבורה בעולם דו ממדי, יש לה משימה והיא צריכה להתמודד עם איום, כשהאיום במקרה הזה הן הדמויות המרכזיות בממשלת ישראל – נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר. אין כל כך משחוק בשלב הזה כי לא רציתי להוציא משהו אלים, אולי בהמשך תהיה דווקא מכניקה של התחמקות והגעה ליעד. המשחקים שלרוב אני משחקת בהם הרבה יותר קשוחים מזה, אבל אני יודעת שהמצב שברירי ומתוח, ולכן אולי עדיף לדבוק בבחירות לא אלימות במקרה הזה".

>> הלוכסן מת: נשים לא קיימות יותר במסמכי נציבות שירות המדינה

גלי יודעת על המשחק? קיבלת תגובה ממנה?
"אנשים כתבו לי שהם שלחו לה וזה מאוד שימח אותי. יש לה דברים הרבה יותר חשובים להתעסק בהם עכשיו, אז אני לא מצפה לתגובה. מקווה שאולי זה הצחיק אותה".

מה התגובות הכי מעולות/מצחיקות/הזויות שקיבלת על המשחק?
"האמת שקצת חששתי מזה, למרות שהציוץ התמקד יותר בחלקים הטכניים של איך לבנות עולם משחקי ולא בתוכן. ידעתי שזה יכול לעורר את כל האנשים שגם ככה מאוד דרוכים, אבל בסוף אני חושבת שרוב התגובות היו ממש יפות והרבה אנשים ביקשו לינק למשחק. כמובן שגם היו קצת ירידות וכעס, אבל זה בסדר, אני לא הולכת לעשות דברים סטריליים רק כי זה לא נעים. היו גם ביקורות על פולחן אישיות, למרות שהכוונות כאן היו יותר פשוטות וטכניות – אבל באופן כללי אני עושה פולחן אישיות מאז שאני בת 7 להרבה מאוד אנשים, אז אין לי בעיה עם הביקורת הזאת. מספיק לקפוץ לסטודיו שלי כדי לראות את מיטב פולחני האישיות".

>> כאילו לא דופקים אותנו מספיק, עכשיו פוגעים ביחידה שדואגת לנו

אפשר להוריד אותו איפשהו או שזה רק ברמת הניסוי?
"בינתיים זה אצלי במחשב, אבל התגובות בימים האחרונים גרמו לי להשתכנע שכדאי להוציא את זה החוצה. זה רק ידרוש ממני עוד כמה לילות. אני שוקלת את זה בחיוב".

השם שלך עלה לא מזמן בהקשר של המחאה, אחרי הפוסט המצמרר שהעלית והגיע עד הכנסת – בו תיארת איך חבורת פעילים קיצוניים בעד הרפורמה המשפטית איימו עלייך באונס. התאוששת מהתקרית המפחידה? המשכת ללכת להפגנות כרגיל מאז או שלקחת ברייק?
"ביום למחרת כבר הייתי בקפלן. אני חושבת שמאז קרו דברים הרבה יותר גרועים, וכולנו ממשיכים ללכת, גם אנשים שלא הפגינו בעבר. אין אפשרות אחרת. זאת הפעם הראשונה שכולנו חווים מועקה משותפת בסדר גודל כזה. אני חושבת שלחוות אלימות בצורה הזאת זה שורט – בעיקר כשאת אדם לא אלים – אבל איזו ברירה יש לנו? כלומר יש, אפשר לברוח מכאן, אבל אני לא רוצה לעשות את זה, זה הבית שלי. הסולידריות וההתארגנות עוזרות לי להמשיך ולא לוותר, אפילו שאני אדם יחסית עצלן שרוצה לשבת בבית ולעשות דברים במחשב. נראה לי שבאופן כללי קצת התעוררתי והבנתי שאני לא יכולה להילחם רק את המלחמה על הנוחות שלי, ושאני צריכה להיות אדם יותר מעורב ואכפתי".

שי סגל הגיעה לעוד הפגנה אבל כשחזרה הביתה, חייה עברו אירוע קשה ומצמרר.האזינו לדבריי מהמליאה היום

Posted by ‎מירב בן ארי – Merav Ben Ari‎ on Tuesday, March 28, 2023

סגל, לשעבר מבקרת מוזיקה ועיתונאית (ובשם הגילוי הנאות, קולגה וחברה של כותבת שורות אלה), ואף מוזיקאית בעצמה, היא כיום ראש תחום XR בסטארטאפ בשם Resight ("מתעסקת בעיקר במציאות רבודה AR") ומרצה בתואר השני לעיצוב ופיתוח משחקים בשנקר.

"כן, בעבר הייתי מבקרת מוזיקה ועיתונאית, וזה נכון – גם ניגנתי מאוד ברצינות. הלכתי לפי הספר והקמתי להקה כושלת", היא מספרת, "רציתי להיות קורטני בארנט אבל בחרתי בסוף לשים את הגיטרה בצד ולהתמקד בכתיבה. אפשר להגיד שהעיתונות הייתה העבודה הרצינית הראשונה שלי. זה היה כשעוד לא תיארתי לעצמי שיש סצנה של פיתוח משחקים בארץ, או לא חשבתי על זה עד הסוף. אני גיימרית מאז הילדות, אבל זה לא משהו שבכלל היה במחשבות שלי – להיות זאת שיוצרת משחקים".

"היום יש המון ילדות, נערות ונשים שמשחקות ברמה הכי גבוהה. זה כמעט לא נתפס, כי זה לא דומה לשום דבר שחוויתי בילדות. אני זוכרת את עצמי משחקת לבד, כי זה לא היה מגניב בזמנו לשחק עם ילדות. זאת שריטה שאני סוחבת עד היום"

 

 

אז איך הגעת בסוף לתחום הגיימינג?
"מהעיתונות התגלגלתי לפרויקט על מוצר מוזיקה במיקרוסופט והתחלתי ללמד את עצמי לעשות דברים שבין תכנות לעיצוב, היו לי כמה שנים כיפיות שם והייתי חלק מקבוצה שמתעסקת בין היתר גם ב-Xbox, וככה ירד לי האסימון והתחלתי להיכנס לזה בצורה ממוקדת. בהמשך גם עשיתי תואר שני בפיתוח ועיצוב משחקים והגעתי ל-Resight, סטארטאפ טכנולוגי שמתמקד בעתיד של מציאות רבודה. היום אני יכולה להגיד שאני במקום מאוד משמח. אולי גם הגיטרות יחזרו מתישהו".

מה את יכולה לספר על עולם הגיימינג מזווית נשית ובכלל על נשים בגיימינג, בשפה שכולנו יכולות להבין?
"להתחיל מהטוב או מהרע? בחלק הטוב, זה עידן חדש. יש המון ילדות, נערות ונשים שמשחקות ברמה הכי גבוהה. יש שינוי מהותי גם בקבלה שלהן לקהילות. בעצם, למה קבלה? יש לא מעט גיימריות שמובילות קהילות וערוצי טוויץ' ויוטיוב. דברים השתנו, היום אין שרתי דיסקורד של הארדקור גיימינג בלי נשים. זה כמעט לא נתפס, כי זה לא דומה לשום דבר שחוויתי בילדות. אני זוכרת את עצמי משחקת לבד, כי זה לא היה מגניב בזמנו לשחק עם ילדות. זאת שריטה שאני סוחבת עד היום, וכשאני משחקת אני מתבודדת. אז זה שינוי מבורך שגם מחלחל כל הזמן לישראל".

>> "מטנפים עליי עם קללות ואיחולי מוות": שקמה שוורצמן לא נשברת

שי סגל | צילום: באדיבות המצולמת
שי סגל | צילום: באדיבות המצולמת

והרע?
"החלק הרע, או זה שלפחות עדיין דורש הרבה עבודה, הוא זה של התעשייה. בימים אלה אני מתעסקת בעיקר במציאות רבודה (AR), שזה תחום ישן-חדש שנמצא באיזושהי נקודה מאוד ראשונית בזמן – ולכן יש מקום גדול להשפעה. אבל כשאני הולכת למפגשי קהילה אני כמעט לבד. אין נשים, אין דוברות, אין יזמיות. ריק. המעט שכן מגיעות לרוב לא יהיו בתפקידים טכניים. זה עיוות כל כך גדול ולא הגיוני בזמנים שבהם הידע נמצא בכל מקום וכל אחת יכולה להפוך למומחית – אבל זה המצב. למזלנו בישראל יש את קהילת 'נשים בגיימינג' שמנסה ליצור איזשהו אקו-סיסטם שיאפשר שיח וכניסה נעימה יותר לתחום הזה".

את אופטימית או פסימית?
"צריך להגיד שאני אופטימית. לפני שנה טסתי לכנס מאוד טכני בסן פרנסיסקו ונשים היו 50% מהקהל והדוברות, כולן מוכשרות בצורה יוצאת דופן. ובכנס אחר שהיה לא מזמן בלוס אנג'לס אמנם היו קצת פחות נשים, אבל המארגנים דאגו לכך שהנוכחות שלהן תהיה מאוד מורגשת. צריך להיות אקטיבים כדי שדברים ישתנו – לחפש, לתמוך ולעודד. זה מטען היסטורי שצריך לנטרל במאמץ, אבל בסוף כולנו נרוויח מזה".