כך סצנת הלילה הישראלית יכולה לשמור על הבלייניות שלה

סיטקומים מריצים כבר שנים את הבדיחה השחוקה על המנהג הנשי ללכת לשירותים יחד בבר, או במועדון. יכול להיות שבמקרים מסוימים היום מדובר באקט חברי לחלוטין של אחוות נשים ומקום לנהל בו שיחות אינטימיות יותר, אבל אין לי ספק שמקורו של ההרגל באישה אחת שהייתה בשירותים הלא נכונים, בבר הלא נכון, ברגע הלא נכון. 

תרבות הלילה בעולם, ובישראל בפרט, היא תרבות שטופת הורמונים ומיניות. אלכוהול, סמים, מוזיקה סקסית ותאורה עמומה הם מתכון בטוח למה שגברים רבים יגדירו כ"תחום אפור": "היא הייתה שיכורה לאללה, היא לא תזכור את זה מחר", "היא רקדה איתי, הרגשתי שהיא רוצה את זה", "היה חשוך אז היא לא יכלה לראות שאני זה שחפנתי אותה". היום, גם אנחנו וגם רבים מחברינו הבליינים יודעות להגיד שתחום אפור זה לא, אלא שמדובר באווירת בילוי רעילה שפותחת פתח לרעות חולות לחמוק פנימה. 

לאחרונה, וגם לא כל כך לאחרונה, אנחנו נתקלות שוב ושוב בעברייני חיי הלילה. לפעמים אלו בליינים שסרטון מצלמות אבטחה שלהם חושף גרירה של צעירה מסוממת לתוך ומחוץ לתאי שירותים, לפעמים אלו ה"בוסים הגדולים", כמו אלון קסטיאל ויוסי שוורץ, שניצלו את המעמד שלהם בחסות החשכה כדי לבצע את זממם בבלייניות שבסך הכול באו לחגוג ולהשתחרר. עכשיו, כשקסטיאל מרצה את עונשו ויוסי שוורץ, בעל מועדון ״הפורום״ בבאר שבע, הואשם בעבירות מין ואספקת סמים ובשאיפה ייעלם מהסצנה לכמה שנים טובות לפחות, זה טיימינג המושלם עבור אנשי ונשות חיי הלילה ללמוד ממה שהתרחש ולהפוך את סצנת הבילוי הישראלית למקום בטוח ומזמין עבור נשים. אז מה אפשר לעשות?

פרשת אלון קסטיאל גרמה לי להבין שגם אני נאנסתי

שפת מצוקה

ברים ומועדונים רבים בארה"ב ובעולם כולו כבר סיגלו לעצמם את הנוהל המבורך והכל כך פשוט הזה. באמצעות הפצת המסר ברשתות החברתיות ובקרב ברמנים וברמניות, סיגלו לעצמם המקומות הללו ״שפת מצוקה״: מילות קוד, בהן יכולות נשים (או גברים) לפנות למי שעומד.ת מאחורי הבר ולאותת על תחושת חוסר ביטחון או סכנה. 

הפופולרית ביותר מבין מילות הקוד הללו היא ״שוט מלאך״ (Angel Shot). כשבחורה מגיעה אל הברמן ומבקשת שוט מלאך "נקי", היא בעצם מבקשת שאחד העובדים מהמועדון ילווה אותה למכונית שלה. כשהיא מבקשת שוט מלאך "און דה רוקס" – היא מבקשת שאחד העובדים יזמין לה מונית. כשהיא מבקשת שוט מלאך "עם ליים, או עם טוויסט" – היא מבקשת שאחד העובדים יתקשר למשטרה. השיטה הכל כך נוחה ומזמינה הזו צמחה ממנהג דומה שנולד בבריטניה, בו מועדונים וברים עודדו נשים במדינה לפנות לברמן ולבקש "את אנג׳לה" כשהן מרגישות לא בטוחות, על מנת שצוות המקום יוכל להיחלץ לעזרתן. 

כמובן שאפשר בקלות רבה לחשוב על תחליפים שמתאימים יותר לסצנת הבילוי הישראלית ונשמעים יותר טבעיים. חשוב מאוד לפרסם אותם ברשתות החברתיות ובשילוט במקום על מנת שמבלות יהיו חשופות אליהם, וליידע את צוות המקום כולו כדי שיוכל לסייע בשעת צרה ולהיות מודע לסימנים. 

אלון קסטיאל | צילום: אביב חופי

הכשרות ליצירת מרחב בטוח 

אנשי הצוות במועדונים וברים הם לרוב בליינים ובלייניות שהתמסרו לחיי הלילה כקריירה. בדיוק כמו הלקוחות שפוקדים את המקומות שלהם כל לילה, גם הם בוודאי חוו עשרות סיטואציות בהן היו צריכים לתהות האם מה שקורה מולם הוא בסדר, או, חלילה, חוו סיטואציות קשות בעצמם. כמי שמנהלים את הערב, חשוב מאוד שיהיו להם את הכלים לזהות ולהתמודד עם סיטואציה בה הם רואים לקוחה לא בטוחה או במצוקה. הכשרות בנושא התמודדות עם הטרדות מיניות, כמו שמעבירים בחברות מסחריות רבות, נחוצים בדיוק באותה מידה אם לא יותר כשמדובר בעבודה בסביבה כל כך טעונה מינית ורוויות אלכוהול. באמצעות נתינת כלי תגובה לעובדי מקום הבילוי והעלאת המודעות לתופעה שהברמן או הברמנית צריכים לתת עליה את הדעת, יהיה אפשר, בתקווה, למנוע את הפגיעה בבליינית הבאה.

אבטחה 

מצלמות אבטחה קיימות במועדונים וברים רבים בארץ, בעיקר בגדולים שבהם, אך הסרטונים שמתועדים בהן מסייעים לרוב, לצערנו, רק לאחר שהמקרה כבר קרה וצריך למצוא בסיס נסיבתי להגשת תלונה במשטרה. הקדשת משאבים להקצאת מאבטחים שיצפו במתרחש במועדון בשעת המסיבה ויזהו סכנות פוטנציאליות, או אפילו לתגבור כוח האדם שנמצא בתוך המועדון ויוכל להיות בבקרה על המתרחש, יכולה להוסיף מאוד לתחושת הביטחון בין החוגגות, ובוודאי גם החוגגים. אלימות מכל הסוגים לא חסרה כשחשוך ומתודלקים. 

יותר נשים

ליינים של נשים הם עדיין דבר נישתי, וזה בסדר. נשים שמרגישות בטוחות בסביבה בלעדית של נשים יודעות איפה לחגוג ואיפה יוכלו לקבל את המרחב הכי נעים עבורן. מה שיטפל במימדים הגדולים יותר של הבעיה היא נוכחות נשית גדולה יותר בחיי הלילה ככלל: יותר בעלות מועדונים וברים, יותר ברמניות, יותר מנהלות משמרת. נוכחות נשית במרחב מעורב יכולה ליצור מקום מזמין עבור נשים אחרות לשתף בקושי רגעי או אפילו להימלט לרגע מסיטואציה לא נעימה ולדעת שמישהי מבינה.  

אפס סובלנות

ברמן, נראה לך שהבחור הזה נצמד אליה קצת יותר מדי? שהבחורה הזו שנכנסה עכשיו לשירותים לא נראית במיטבה? מישהו קרא לברמנית שלידך בכינוי לא מתאים? אל תחניק את זה. אפשר לגשת ולשוחח בהבנה לפני צעד דרסטי של הוצאה מהמקום, אבל מדובר בנקיטת עמדה – וממנה מדיניות. ככל שאלכוהול, סמים, צפיפות ומוזיקה רועשת יפסיקו להוות תירוץ (גם עבור עובדי המקום, לא רק ללקוחות) להתנהגות לא מתאימה, כך המועדונים יהפכו למרחב שנשים חוששות בו פחות וכמובן נהנות בו הרבה יותר. 

מחאת המורים: יכולות לתאר ארגון של גברים שמתעללים בו ככה?