"כאב לב זה משהו שאפשר לחיות איתו": נשים מספרות על קשרים עם גברים נשואים

שבת, שש בבוקר, ריטריט יוגה בים המלח. אני מגיעה לבר לבקש אספרסו לתחילת היום, לידי אבא עם שני ילדים שהתעוררו עוד לפני עלות השחר. אנחנו האנשים היחידים במקום ואנחנו מנהלים שיחת סמול טוק קצרה של בוקר, הוא מספר שאשתו עדיין ישנה ואני ממהרת להעברת מדיטציה בזריחה.

>> איך להחיות את חיי המין בזוגיות ארוכת שנים?

קאט להמשך השבוע השגרתי. באינסטגרם קופצת לי הודעה מפרופיל שאני לא מכירה. "היי, איך הייתה המדיטציה בזריחה". אני מבינה שמדובר באותו אבא, אני עונה בקצרה ובנחמדות ומנסה לגשש אחר פשר ההודעה. "רציתי לדעת אם את מעבירה שיעורי יוגה פרטיים", הוא המשיך. "כן", עניתי. "אז אפשר להיפגש לקפה ואז לתרגל", הוא הציע. "לתרגל אפשר, אבל קפה פחות מתאים, כזכור לי אתה נשוי", הזכרתי. הוא המשיך: "בגלל זה ניפגש לקפה ואני אסביר לך הכל. אבל סיפרתי לאשתי עלייך והיא זו שהציעה שניפגש, אנחנו פותחים את מערכת היחסים".

אני מודה שהדבר הראשון שחשתי באותו הרגע זו השפלה והחפצה נוראית. דיברת עליי עם אשתך? שניכם ביחד הגעתם להחלטה שאני אהיה טובה עבור הקשר שלכם, להחזיר איזה להט, אבל מה איתי? איפה הרצונות שלי בנושא? איך אני רלוונטית בכלל למשוואה? עניתי לו שאני שמחה בשבילם שהפתיחות הזו מתאפשרת אבל זה שהסידור הזה מתאים להם, וזה שאני רווקה, לא אומר שאני רוצה להיכנס לקשר שלא יכול להבטיח לי עתיד. ומבחינתי אני ראויה לגבר שיבחר בי במקום הראשון ולא שיתייחס אליי כמישהי שכאן רק כדי לספק את הגחמות שלו. ההזמנה והפנייה הזו הרגישו לי מאוד זולות, כאילו מראש הוא אמר לי "את לא בחורה לקשר רציני, מי ירצה אותך, את לא תמצאי זוגיות, אז בואי תסתפקי בי בינתיים". אולי העובדה שההצעה הגיעה מבחוץ, מתוך בחירה שלהם שהונחתה עליי, והרגישה לי שיפוטית תרמה לתחושה הזו. ואולי אם הייתה לי היכרות עם הנושא והיוזמה הייתה מגיעה ממני, לא הייתי חווה את אותה תחושת עלבון?

"בדיעבד, אם הוא היה כותב שהוא לא מונוגמי הייתי ישר מעיפה שמאלה בלי להתבלבל. זו פעם ראשונה שנכנסתי לקשר כזה, עברתי טלטלה קטנה, זה שינה את התפיסה שלי"

 

עבר זמן, ושמתי לב באפליקציות השונות שכל גבר רביעי בממצע מעיד על עצמו שהוא בזוגיות פתוחה, זוגיות מאפשרת או מורכבת… ומה לא. בהתחלה הנחתי שמדובר בגברים בוגדניים שכותבים כך כדי לצאת בידיים נקיות, אבל אז הבנתי שהתופעה הזו כל כך גדולה ותהיתי אם יש נשים שהחליקו ימינה ונכנסו במודע וביוזמתן לקשר כצלע השלישית במשוואה. התחושה שלי הייתה שאנחנו תמיד שומעות על הזוגות ועל ההחלטה לפתוח את הזוגיות, אבל ככל שהתופעה הזו הופכת רחבה יותר ונכנסת לשגרת חיינו, עניין אותי לגלות מה קורה לרווקה שנכנסת במודע לקשר עם גבר שנמצא במערכת יחסים שכזו? אולי ההיעלבות שלי הייתה מוגזמת? אולי מתוך חוסר ההיכרות של עם הנושא הדפתי ונפגעתי? יצאתי לחקור.

בית ספר ליחסים ולסקס

שירן, 32, מתל אביב נמצאת כבר חצי שנה בקשר עם גבר שנשוי מזה 13 שנה. בשנתיים האחרונות הוא ואשתו פתחו את הנישואים משני הצדדים והפכו ל"קשר לא מונוגמי", והיא מספרת שזה ללא ספק הדבר הכי טוב שקרה לה. השניים הכירו בטינדר, שם הוא הופיע בתמונתו ובשמו המלא בפרופיל אבל הסתיר את העובדה שהוא נשוי, ורק בהמשך היא גילתה זאת. "מהפרופיל היה ברור שהוא לא מכוון לקשר רציני ועדיין החלקתי ימינה, אבל כשהתחלנו לדבר חשדתי ושאלתי היכן הוא גר והוא ענה שם של שכונה שהיא מאוד משפחתית. זה העלה בי תהיות אבל אני מודה שבהתחלה לא רציתי להרוס לעצמי את הפנטזיה על הבחור הרווק וההורס שפגשתי. בהמשך ביקשתי את כל הפרטים, שתהיה שקיפות מלאה ושאני אבחר אם זה מתאים לערכים שלי או לא. הוא סיפר לי על אשתו, שאלתי את כל השאלות האפשריות והוא ענה על כל שאלה. בגלל שהוא הופיע בפרטיו המלאים ושאנחנו מתראים כזוג בציבור, הרגשתי בטוחה וסמכתי עליו".

איך הוא הסביר את פתיחת הקשר?
"כמו שאשתו היא פודית ומתרגשת מאוכל – ככה הוא בסקס. הוא מתרגש מחוויות מיניות ולקח לו הרבה שנים לדבר איתה על זה ולשים את זה על השולחן. הוא לא הלך נגדה, הוא מאוד אוהב את אשתו. היא מצדה, הבינה שאו שהוא יחיה בתסכול או שהיא תאפשר לו לעשות את זה כדי שהוא יהיה טעון באנרגיות ובתשוקה אליה, והאמינה שהוא צריך לעשות את מה שעושה לו טוב".

היה לך נוח להמשיך בקשר ככה?
"התבאסתי שזה לא הולך להיות הקשר הבא שלי, אבל תוך כדי תנועה הבנתי שבכל מקרה לא הייתי רוצה אותו. בדיעבד אני מבינה את המניעים, הוא צדק, אם הוא היה כותב שהוא לא מונוגמי הייתי ישר מעיפה שמאלה בלי להתבלבל. זו פעם ראשונה שנכנסתי לקשר כזה, עברתי טלטלה קטנה, זה שינה את התפיסה שלי. אני גדלתי במשפחה שמרנית, ואני מאחלת לעצמי שכשיהיה לי בן זוג שזה לא יקרה לנו. זה קצת נוגד את מה שאני עושה, אבל למקום שאני נמצאת בו עכשיו בחיים זה מתאים".

תסבירי.
"אני כרגע רווקה שמחפשת את עצמי, את הזוגיות שלי, והיכולת שלי להיות בשליטה בסיטואציה הזאת היא מאוד גדולה. יש בזה מינימום סיכון. אני כרגע במקום שמפחד ממערכות יחסים, אני נרתעת מהשגרה, מהאפור הזה, מהמחשבה שזו תהיה הבחירה האחרונה שלי – אז מערכת היחסים הזאת היא בדיוק כל מה שאני צריכה. אין בינינו שום דבר שמחבר – אין ילדים, אין משק בית לנהל – אין את כל מה ששוחק מערכות יחסים. בלי הדברים המבאסים, היומיומיים, זה נשאר מרגש. יש בינינו סקס מטורף, ובסוף אני זאת שיכולה להגיד ביי. הוא לא יעזוב אותי. אז יש לי כאן יותר ביטחון".

"כשהוא רוצה טעם וניל הוא הולך אליה, כשהוא רוצה שוקולד הוא בא אליי, כשהוא רוצה תות הוא הולך לאשתו. את יודעת מה את מספקת, וזה נורא מעצים באיזשהו מקום"

 

את המקום שאני ראיתי כסקנד בסט, את רואה כיתרון שמצביע על בחירה? מבחינתך העובדה שאין לו שום מחוייבות כלפייך מחזקת לך את הביטחון?
"כן. אני תמיד חדשה, אני תמיד מרגשת. אני רואה אותו פעם בשלושה שבועות בערך, זה תלוי בלו"ז של שנינו כי אני כמובן לא היחידה שלו. אני יודעת שאני לא אספק אצלו את מה שנשים אחרות נותנות לו. אני לא בקטע של BDSM וללכת לדאנג'ן, יש לו פרטנריות אחרות שזה מה שהוא עושה איתן. איתי עושים דברים אחרים וזה הקטע של הפתיחות – אין קנאה ויש יותר ביטחון. אני יודעת שאני מספקת לו משהו שמישהי אחרת לא, אז אני לא מרגישה נחותה. בקשר רגיל, לדוגמה, יכול להיות שלבן הזוג שלך יש פנטזיה שאת לא מגשימה או דברים אחרים שאת לא מספקת לו בעיניו, ואז את יכולה להרגיש חוסר ביטחון. אין לי את זה איתו. כשהוא רוצה טעם וניל הוא הולך אליה, כשהוא רוצה שוקולד הוא בא אליי, כשהוא רוצה תות הוא הולך לאשתו. את יודעת מה את מספקת, וזה נורא מעצים באיזשהו מקום".

ואת מצליחה לטעום טעמים אחרים?
"רגשיים כן, מיניים פחות. אני פחות בן אדם כזה, בגלל זה נוח לי בתוך 'הכאילו' הזה. יצא לי לצאת לדייטים פה ושם, אבל מחקתי את הטינדר די במחאתיות. אני מנסה לשחזר את ההצלחה שיש לי איתו. אני רוצה כזה, רק פנוי".

הגבולות לא מיטשטשים? אין תחושה שהוא יעזוב את אשתו עבורך? בכל זאת את רוצה כזה – רק פנוי.
"הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, אבל המשמעות שהוא אוהב את הבן אדם שאני. אין תלות, אנחנו יכולים לא לדבר שבוע, וכשאנחנו כבר מדברים זה מאוד חמים וקרוב – מחליפים שירים, הוא שולח לי תמונות של הילדות שלו, עוזר לי מבחינת קריירה, מזמין אותי למיט-אפים. מההתחלה הוא הגדיר את זה כ'קודם כל אנחנו חברים'. הוא גם שואל אותי 'כשתתחתני תזמיני אותי לחתונה שלך?'. כשהוא שומע שאני עצובה הוא שואל אם לבוא אליי, וכשאני אומרת לו שאין לי כוח לסקס, הוא עונה 'מי רוצה סקס, רוצה להיות איתך, לדעת שאת בסדר'. מעבר לזה אני לא שם רגשית, וזה גם מה שהופך את מערכת היחסים למוצלחת. מההתחלה הבנתי שאני לא מתאהבת בו, שהוא טיפוס של חבר טוב, של אחלה סקס, אבל אין לי את הפרפרים האלה. זה לא שאני כל היום חושבת עליו והוא בראש שלי, אני פוגשת אותו כמו שאני נפגשת עם חברה אחת לשלושה שבועות לארוחת ערב".

 

וזה לא מעכב אותך מלמצוא מישהו פנוי?
"אני יוצאת לדייטים בידיעה שאני והוא יכולים להגיד ביי ביי, אבל אקבל חבילה שיותר מותאמת לציפיות שלי".

ואם תמצאי מישהו פנוי אבל לא תרצי להיפרד, את יכולה גם להיכנס למערכת יחסים מאפשרת ולהחזיק אותו בזוגיות משנית?
"תיאורטית כן, אני חשופה לכל הצדדים הטובים והמעניינים של זה, אבל אני מכירה את עצמי ואני ארצה מישהו שהוא שלי. אולי בהמשך זה כן יתאים, הרעיון הזה כבר לא נשמע לי מוזר".

"אני יודעת שלפעמים אני קנאית בצורה שלא בריאה לי ואני מתרגלת את זה דרכו. אני הרבה יותר מועצמת, הוא לא איתי כי אין לו ברירה – הוא באמת רוצה"

 

סיפרת לחברות ולמשפחה?
"החברים שלי יודעים והם סבבה עם זה, המשפחה לא. המשפחה שלי שמרנית, דתית, אז היא פחות תקבל את זה. אחרת הייתי מתראיינת בשם מלא. אני ממש נהנית בקשר הזה, אני לומדת בו המון ויש לי מרחב פתוח ובטוח של התנסות מינית, מה שלא תמיד מתאפשר בקשר בין שני רווקים. כאן הפוקוס הוא רק על הדבר הזה, אין לא נעים. אני לא בן אדם של סטוצים אז מאוד נוח לי לחקור את עולם המיניות איתו, בלי מערכת היחסים שמלחיצה אותי. בסוף הוא יוצא מהמיטה שלי בשלוש בבוקר, חוזר לאשתו ואני ישנה באלכסון, וזה בדיוק מה שנכון לי כרגע".

את אומרת מרחב בטוח – איך מתנהלים מבחינת אמצעי מניעה?
"אני מפחדת ממחלות והוא מפחד מהיריון, אז קודם כל אני עם התקן, ותמיד עם קונדום. תמיד. לא לוקחת סיכונים, אני מפחדת מאוד. גם הוא ואשתו שוכבים עם קונדום".

את מרגישה שהקשר הזה מכין אותך לקשר הרציני והמונוגמי שלך?
"עשיתי קפיצה מאוד גדולה במיניות שלי, אני לא יודעת באיזו מערכת יחסים הייתי מרגישה ככה פתוח. עם בן זוג הייתי יותר מהוססת. זה נעים לי ומעצים אותי ובסוף יש כאן איזושהי עבודה שתביא אותי למערכת היחסים הבאה יותר מוכנה. הוא יודע שהוא הבית ספר שלי והוא תמיד אומר לי שאם הוא מעכב אותי אז נסיים עם זה. אבל אני אומרת לו 'הלוואי שאתה היית זה שמעכב אותי, זה לא אתה, זה הילדות שלי, זה ההיסטוריה שלי'. העיכובים שלי הם אלו שהובילו אותי למערכת היחסים איתו. אני ממש חושבת שחשוב לנרמל את התופעה הזו, לדבר על הנושא הזה ופחות לתייג אותו כמשהו לא מוסרי, כי זה לא באמת ככה. זו מערכת יחסית מסודרת ומקובלת על שני הצדדים ואולי שווה לפתוח לאנשים את הראש לגבי עוד אופציות".

 

תחושת שליטה או מתכון בטוח לשברון לב

גם ליאור, 24, מירושלים מתארת הנאה גדולה ותחושת שליטה בקשר. "סיימתי לא מזמן קשר מונוגמי של שלוש שנים והבנתי שאין לי מקום כרגע להכיל זוגיות עם הלימודים והחיפוש העצמי, אני מוצפת כרגע. הכרתי בטינדר מישהו שהוא גם שכן שלי, והיה כתוב לו בעמוד שהוא במערכת יחסים מאפשרת, בן 35, נשוי מזה שבע שנים ויש לו ילדה. לי זה היה נשמע מאוד מגניב ומסקרן והתחלתי ממקום של לחקור את זה, למה הם פתחו את הקשר ואיך אני משתלבת בזה ואולי יום אחד בחיים שלי גם אני אפתח את הקשר".

איך נראה הקשר שלכם?
"אנחנו ביחד כבר כמעט חודשיים וזה מספק לי את העומק שאני צריכה, זה לא כמו להיות עם איזה יזיז סטודנט חרמן, דביל. הוא לגמרי איתי, אנחנו נפגשים לצהרים ומדברים על הכל, פגשתי גם את אשתו ואת הבת שלהם, ושמעתי הכל על הקשר שלהם. הם פתוחים שנתיים רק מהצד שלו כי לה יש אנדומטריוזיס, הם בטיפולי פוריות והם שניהם מגיעים מרקע דתי ככה שהם לא שכבו לפני החתונה. אין שם התאמה מינית והם עדיין בחרו להישאר יחד, יש להם זוגיות טובה מבחינה חברית. בהתחלה, הדבר שהכי הלחיץ אותי הוא איך נצא לדייט והוא ישלם עליי, הרגשתי שאני לוקחת כסף מהבית שלו, מהילדה שלו, לא הסכמתי שיקנה לי בירה. היום, כשהם רוצים לצאת אני מציעה לעשות להם בייביסיטר. מבחינתי אני יוצאת עם גבר שיודע לנהל מערכת יחסים ויודע לפרגן ואני מפרגנת לו, ושנינו יודעים שזה מגודר".

הלב יודע שזה מגודר? את יכולה לשלוט ברגשות – און אנד אוף?
"בהתחלה היה לי יותר קשה כי הוא לא היה עונה לי וידעתי שהוא עם מישהי אחרת. אבל בהמשך הוא היה מספר לי כל פעם מה הוא עושה וכשהכל שקוף אני לומדת להתמודד עם זה. אני יודעת שלפעמים אני קנאית בצורה שלא בריאה לי ואני מתרגלת את זה דרכו. אין כאן תחרות, אם הוא רוצה להיות איתי הוא יהיה איתי. אני הרבה יותר מועצמת, הוא לא איתי כי אין לו ברירה או כי אנחנו עם ילדים וזוגיות שלא נעים לחתוך – הוא באמת רוצה. ולמרות שהוא עסוק ועובד, ונפגש עם עוד איזה שבע נשים, הוא מפנה לי זמן ואני רואה אותו שלוש פעמים בשבוע. אין לו עוד מישהי קבועה כמוני אבל כן יש לו את אשתו ויש להם ערבים קבועים בלו"ז – הסופ"ש הוא תמיד משפחתי – ויש כאלה שהוא רואה אחת לשבועיים-שלושה".

מה החברים אמרו?
"הרבה אמרו לי שהוא בא לראות אותי כשאין לו כוח לאשתו, כשאין לו כוח לקפל כביסה בבית, 'ברור שכיף לו להיות איתך כי את מרעננת לו את השגרה'. אוקיי, יכול להיות, אבל בסוף כשאני רואה אותו יש חיבור ועומק וכרגע זה מתאים לי, אני במקום אחר, אני צעירה. אני שומעת ממנו סיפורים על נשים שהיו איתו בקשר וחתכו כי הן רצו את הקשר הבלעדי שלהן. כשאני חושבת על זה ורואה מישהו בגילי שיכול להתאים לי אני תוהה איך אני מספרת להם ומה יקרה אם אני לא ארצה לחתוך את זה עכשיו? איך מקימים קשר רציני כשזה מתנהל מהצד? אני כן רואה את היתרונות אבל במקום אשתו בחיים לא הייתי מסכימה. זה נשמע צבוע כי אני חוגגת על חשבון אשתו, אבל היא מסכימה לזה ואני מאוד נהנית מהסיטואציה".

מה החסרונות שבקשר הזה?
"אין בזה גמישות, אי אפשר ללכת לאיזה צימר ולהזדיין. יש לו אישה וילדה אז אני לא יכולה להגיע אליו הביתה, זה רק אצלי ואני גרה עם שותפה שהיא לא בעד הקשר. כל מיני דברים של זוג בתחילת הדרך אי אפשר לעשות".

נועה כסיף: "פעם זה לא הפריע לי בכלל, אבל בשנתיים-שלוש האחרונות לא בא לי להיות האישה האחרת, לא בא לי להיות מקום המפלט שלהם שהם בורחים אליו"

 

ושמירה על הבריאות?
"האמת שאנחנו שוכבים בלי קונדום. הוא מספר לי על הנשים האחרות וביקשתי ממנו לדעת על כל שינוי. זה גרם לי בהתחלה לחשוש אבל אני סומכת עליו. עם אשתו לדעתי הוא לא שוכב בכלל".

ואת לא מפחדת שבסוף תרצי מעבר ויישבר לך הלב?
"ומה יקרה? לא נשבר לי הלב אף פעם גם בקשר רגיל? אז מה ההבדל? הוא נשבר והנה אני בסדר. אני מרגישה שאלמד יותר על עצמי גם אם בסוף יישבר לי הלב. כאב לב זה משהו שאפשר לחיות איתו".

"איבדתי אמון במונוגמיה"

לעומתן, נועה כסיף, 35, יוצאת הריאליטי "אהבה חדשה", מבהירה שהיא למדה על בשרה שכאב הלב זה לא דבר שכל כך נעים לחיות איתו. "פעם זה לא הפריע לי בכלל, אבל בשנתיים-שלוש האחרונות לא בא לי להיות האישה האחרת, לא בא לי להיות מקום המפלט שלהם שהם בורחים אליו כשלא בא להם להיות בבית, מגיע לי יותר מזה. מגיע לי שירצו להיות איתי, ולא להיות פלאן בי. מתישהו זה הפסיק להיות כיף, זה הרגיש לי לא נכון, לא מכבד אותי. הם חוזרים לבית שלהם, לאישה והילדים, ואני נשארת עם הריח שלו והריקנות".

ומה היה לפני שנתיים?
"הרגשתי שזה מחזק לי את הבטחון, שאני בשליטה ועובדת על הצרכים שלי, הרגשתי שהם חושקים בי, רוצים אותי. הרגשתי יפה, הרעיפו עליי מלא אהבה וחיזוקים, חשבתי שזה ייתן לי נקודות בונוס שאני אעריך את עצמי יותר וזה לא נכון, זה עוד יותר גרוע. הבנתי עכשיו שאז לא כיבדתי את עצמי בשום צורה, הייתי עסוקה בשריון שלי, לא חשבתי שמגיעה לי אהבה, חיפשתי את כל הצידוקים האפשריים למה זה בסדר שאני בקשר כזה ואיך זה מחזק לי את הביטחון".

"אחרי סטוץ, אני לא מרגישה ריקנות, אבל אחרי שגברים בזוגיות יוצאים ממני בא לי להתקלח. זה אני הבאתי את זה על עצמי, זו אני שלא בוחרת בעצמי במקום הראשון וזו תחושה נוראית"

 

מה קרה ששינה לך את ההסתכלות?
"זה התחיל להתערער אצלי כששלחתי הודעה ונאמר לי שאני לא יכולה לשלוח הודעה כי אשתו תשאל שאלות. אבל רגע, אמרת שאתה במערכת יחסים מאפשרת, לא? ואז הבנתי שזה לא באמת משנה – או שמשקרים לך או שזה לא באמת מכבד אותך. הוא לא מחזר – הוא רוצה סקס הוא בא – זה לא מכבד. וברגע שאני מרגישה שאני נפגעת, שם זה מתחיל להתערער, כשרומסים את הכבוד שלי. היה מישהו שאמרתי לו שאני מרגישה שמיציתי ושזה לא עושה לי טוב, שאני לא רוצה שיגיע אלי, יזיין אותי ויחזור לאישה והילדים ואני ארגיש את הריקנות, ואז הוא אמר לי 'אם זו לא תהיה את, זו תהיה אחת אחרת'. הרגשתי עוד יותר גרוע, הרגשתי כזאת קטנה, התחרטתי על כל הקשר הזה. אחרי סקס, סטוץ, אני לא מרגישה ריקנות, אבל אחרי שגברים בזוגיות יוצאים ממני, מהבית, זה המון כעס עצמי, בא לי להתקלח. זה אני הבאתי את זה על עצמי, זו אני שלא מכבדת את עצמי, זו אני שלא בוחרת בעצמי במקום הראשון וזו תחושה נוראית".

את היום מאמינה במונוגמיה?
"אני מודה שאיבדתי אמון, אני חושבת שבשלוש השנים האחרונות רוב הגברים שהתחילו איתי היו נשואים או בזוגיות מאפשרת או בשקר שהם בזוגיות מאפשרת. אז מה הפואנטה? אם זו ההסתכלות שלהם איך אני יכולה להאמין במשהו אחר? גם אני כבר לא זוכרת איך זה להיות עם בן אדם אחד. כשאני מתחילה לצאת עם מישהו אני יכולה להתחיל עם עוד מישהו ועוד מישהו. אני חושבת שזה מושפע ממציאת אהבה בטינדר ומתחושת הפומו, אשליית השפע מציפה אותנו מכל מיני כיוונים. ואני לא באמת מאמינה בזוגיות מאפשרת, מבחינתי זו 'בגידה בהסכמה' – אני לא מאמינה שאפשר לאהוב אהבה זוגית יותר מבן אדם אחד, לאהוב אחד זה מספיק קשה. אני כבר לא מחפשת זוגיות, התחלתי לדאוג לעצמי ואני במסע שלי להבאת ילד לבד".

הרצון להיות נאהבת בכל מחיר

אורטל רחמים, מאמנת זוגית, מסבירה על הבחירה של רווקות להיכנס לקשר פתוח. "אישה שנכנסת כמקור שלישי מונעת ממקום של חוסר ביטחון ורצון להיות נאהבת בכל מחיר. למרות שבהחלט יש כאלה שנכנסות לקשר כזה ממקום מאוד עוצמתי ומודע אבל אני יכולה לומר שמי שמגיעה אליי מבטאת מניעים הפוכים – תחושות שלא מגיע להן זוגיות, הן לא מספיק חזקות, לא כל כך אוהבות את עצמן, מקבלות חיזוקים מבחוץ, יותר קל להן להיכנס מחוץ למשוואה כי ככה הן לא צריכות להתמודד עם דחייה או בחירה". רחמים מצביעה על נקודה מעניינת: "בסופו של דבר השאלה היא אם אותה אישה מאמינה במונוגמיה או לא, ולרוב מדובר בנשים שכן רוצות עבור עצמן את הקשר הבלעדי והן בכל זאת נמצאות בתוך מערכת יחסים כזאת".

מהיכן נובעת התחושה של חיזוק הביטחון?
"קודם כל אין פה דחייה וזו גם תחושה של בחירה – הוא מעדיף אותי על פני מישהי אחרת. הוא נמצא איתי בלילות, מעדיף אותי על פני אשתו, זה מחזק אותן".

הן מרוויחות משהו מהקשר הזה?
"כל דבר שאישה בוחרת לעשות היא בוחרת לפי הצרכים והרצונות שלה באותו זמן והיא מרוויחה משהו. יש לה מניעים, היא לא תעשה את זה סתם, יכול להיות שהרצון להיות נאהבת או לחיות בהרפתקה או אפילו פחד ממחויבות הם מניעים הרבה יותר חזקים מהצורך בזוגיות, או בכלל הרצון להתפתח עם עצמן".

"באופן לא מודע ברור שבהמשך זה יניע אותן ממונוגמיה. הן מספרות לעצמן 'אני לא מספיק טובה, מי ירצה אותי'"

 

מה צריכה אישה לעשות כשהיא נכנסת לקשר כזה?
"לשאול את עצמה למה לה? איפה זה יעשה לה טוב ואיפה לא? ושתתעמת עם שני המקומות האלה. זה יפגיש אותה עם המון דברים – ההשלכות קדימה הן לא מבוטלות, האפשרות להיקשר או מצב שבו תתעורר דחייה, אף פעם אי אפשר לדעת מה הולך לצאת מקשר כזה".

ולגבי הקשר הבא?
"באופן לא מודע ברור שבהמשך זה יניע אותן ממונוגמיה. הן מספרות לעצמן 'אני לא מספיק טובה, מי ירצה אותי', הן חיות את זה בראש, ואז הן מחפשות דרך להוכיח את זה בעולם האמיתי – הנה עוד פעם לא בחרו בי. ברור שזה לא יפתח אצלן ביטחון, זה רק יזין באופן פרדוקסלי את מה שהן מנסות להימנע ממנו".

גם מערכות היחסים משתנות עם הזמן

לסקסולוגית שלי ורוד, מטפלת מינית מוסמכת, שחוקרת את הנושא ופיתחה קורס באוניברסיטה בחיפה, יש תובנות משלה אחרי שנים של טיפול בזוגות בקליניקה שלה. "הרבה רווקות שמסכימות ללכת עם גבר נשוי פועלות ממקום מאוד מושכל. יש בזה משהו מאוד תשוקתי ומאוד בוגר והן לא צריכות להתחייב ולנקות את הבית. זו החלטה מאוד ברורה וחשוב לזכור – זו לא בגידה, זה נעשה בהסכמה. זו בחירה מאוד מסוימת. הן מבינות מה נכון להן – יש נשים שלא רוצות קשר, לא רוצות שמישהו יידבק אליהן, שלא יאפשר להן לצמוח ולגדול. יש כאלה שלא רוצות משפחה וילדים, ולהיכנס כזוגיות משנית בקשר לא מחייב עם גבר שנמצא בזוגיות מאפשרת, עשוי להיות פתרון אידיאלי עבורן. אבל הרבה פעמים יחסי הכוחות בזוגיות המשנית משתנים כי הן רוצות יותר, פתאום הן מבינות שזה בכאילו – הוא לא יכול להישאר לישון, הוא לא שם בחגים, משהו לקוי וחסר להן משהו, ואז מתחילה להיות בעיה".

"הרבה פעמים יחסי הכוחות בזוגיות המשנית משתנים כי הן רוצות יותר, פתאום הן מבינות שזה בכאילו"

 

האם המציאות והפתיחות באמת תשנה לנו את מודל הזוגיות כפי שהכרנו אותו עד היום?
"מחקרים מראים שאף אחד מאיתנו לא נולד מונוגמי, אנחנו בוחרים איך לפעול, זה הבסיס. אסתר פרל (פסיכולוגית, מטפלת זוגית וסופרת – א"ו) אומרת שלא נועדנו לחיות כל כך הרבה שנים עם מישהו אחד, והיות ותוחלת החיים השתנתה אז לאט לאט גם מערכות היחסים משתנות, וברור שלא כל אחד יכול להבין את זה. לקליניקה שלי אני מגיעה ללא שיפוטיות, רק לשמוע ולהוביל להחלטה שנכונה עבור הזוג. מבחינת פתיחת מערכת היחסים עצמה זה כמובן דבר שצריך לעשות לאט לאט ואחרי טיפול ממושך, עם הגדרות והסכמים כתובים וברורים. לפעמים זה משהו שמבינים בשכל אבל לא ברגש ואי אפשר לצפות את ההשפעה שתהיה לרגע שבו הגבר שלך חוזר הביתה עם ריח של מישהי אחרת. במקרים מסוימים זה עלול לגרום לקנאה ולפירוק הנישואים ובמקרים אחרים יש נשים שאומרות לבעל לך תשכב עם מישהי כי אין להן כוחות, כי אין יותר משיכה, וזה משחרר את הלחץ. ויותר מזה, לפעמים הגבר בא עם המון תשוקה הביתה וזה מרים את הקשר מבפנים. ויש כמובן גם את הצד של האישה, כשהיא מנהלת מערכות יחסים ואיך זה משפיע על הגבר".

מעבר לסיכונים הריגשיים שיש לקחת בחשבון, קשר מסוג זה מוליד סיכון בריאותי לא קטן.
"בהחלט. אם הגבר שוכב עם שתי נשים בלבד – זוגיות ראשית וזוגיות משנית – וכולם עשו בדיקות אז לכו על זה – יחסים ללא אמצעי הגנה זה בסדר. אבל יש הרבה אנשים שחושבים שמחלות מין שייכות רק לצעירים, וזה ממש לא ככה. מחלות מין לנשים עלולות לפתח בעיות מאוד קשות בצוואר הרחם ולהוביל, בין היתר, לסרטן וזה רציני מאוד. בפפילומה נדבקים בכל גיל. גם קונדום לא מגן ב-100% ממחלות מין. ומה אם היא תיכנס להיריון? הוא הרי לא מחפש עוד משפחה ואימא עם ילדים, הוא רוצה שהיא תישאר בתחום הפן". אבל ורוד מרגיעה: "אני לא בעד מדיניות של הפחדה אלא מדיניות של לקיחת אחריות".