תפסיקו לריב! איך לעצב בית ששניכם תאהבו? זה הסוד
את בקטע של מעוצב ושיקי והוא בקטע של מיושן ומעפן? אל תאמרי נואש. מומחיות העיצוב שראו כבר הכל מעניקות לכן טיפים למען שלום בית. לחיי מגורים משותפים בדירה יפה יותר, ששניכם תאהבו
ישנם פערים תהומיים בין נשים לגברים ברבים מתחומי החיים – החל מפיזיולוגיה, דרך דפוסי החשיבה ועד לאופן בו כל אחד מאיתנו תופס וחווה תחומים כמו אופנה, אדריכלות ועיצוב פנים. מתברר שגם בכל הקשור למרחב המחיה שאותו אנו חולקות, הפערים בין הגישות הם גדולים, בוודאי בתקופה מאתגרת כמו זו שבה אנו חיות כיום.
>> "עיצוב הבית מחדש הוא חלק משיקום הנפש הפצועה"
לאור הפערים הללו, צפה ועולה סוגיה שמעסיקה כבר עשורים סוציולוגים, פסיכולוגים וגם לא מעט אדריכלים ומעצבי פנים: הפערים הקיימים באופן בו תופסים שני המינים את סביבת המגורים המשותפת, הן בפן הוויזואלי, הפונקציונלי והתקציבי. אז מהם האתגרים שצפויים לך ולבן הזוג במידה וגם אתם עומדים להתחיל בקרוב בנייה או שיפוץ? ביקשנו משלוש מעצבות מובילות כמה תובנות בנושא.
להלך בין הטיפות, ולבסוף לזרום
נדיה רוייטבלט מסטודיו "NR design" נתקלת בלא מעט זוגות בעלי טעם שונה בתכלית, ולשיטתה, אחד מתפקידיה כמעצבת הוא לגשר בין התפיסות השונות ולייצר סביבת מגורים שתקלע להעדפות של שניהם. "בהרבה מקרים הגברים מתחברים לסגנון נקי ומודרני ולצבעים מאופקים, בעוד שהטעם של בנות זוגם שונה ב-180 מעלות והן מצידן נוטות דווקא לצורות אמורפיות, קו יותר כפרי ולעיצוב צבעוני", היא מספרת.
"במקרים האלה", היא מדגישה, "אני נדרשת להלך בין הטיפות ולמצוא את האיזונים הנכונים. אלה יכולים להיות שילובים בין עיצובים נקיים עם טוויסט צבעוני, שאותו אני משלבת בנגיעות. החוכמה היא ליצור תמהיל מאוזן שידבר לשניהם, והם מצדם צריכים לא פעם גם לדעת להתפשר – להבין שאלמנט כזה או אחר יקלע לטעם רק של אחד מהם ופשוט לזרום עם זה".
רוייטבלט נותנת כדוגמה דירה שתכננה לזוג: הוא הייטקיסט שמתחבר לחומרים קרים וחלקים, לצבעוניות מונוכרומטית ולנראות נקיה וחפה מקישוטים. היא מצדה נוטה לצבעונית עזה ולחומרים חמים כמו עץ. "כדי לקלוע לטעם של שניהם השתמשתי בצורות אמורפיות נקיות שלקוחות מהטבע בצבעי חול, לבן ובז', אותן שילבתי במינונים הנכונים לצד פריטים תעשייתיים כמו ספה עם מסגרת מתכתית".
"את המטבח בדירה שלהם תכננתי בקווים מודרניים מחומרים חמים, ושילבתי קולט Stainless Steel, שנראה כמו פסל מתכתי בלב החלל", היא מספרת. "ארון האמבט בחדר הרחצה למשל, משלב בין חזיתות עץ מעליהן משטח אבן קרה אפורה בגוון בטון. ניסיתי ליצור במתכוון דיסוננס שבפועל מתפרש דווקא כהרמוני ומאוזן".
>> הממ״ד הנחמד: איך להפוך את החדר הכי טריגרי בבית לנעים?
ליצור את השואו במקומות שלא חשבת עליהם מראש
"החכמה היא למתן, להסביר ולבצע את הבחירות הנכונות שיגרמו לשני בני הזוג להרגיש בנוח", רוייטבלט ממשיכה. "כאלה שיותירו את החלל פרקטי ורלוונטי לאורך זמן. אם בכל זאת רוצים לייצר קצת 'שואו', אפשר לעשות זאת באזורים בהם לא משתמשים בתדירות גבוהה, כמו שירותי האורחים למשל. שם אפשר להתפרע ולבחור באלמנטים צבעוניים ובולטין מבלי שהעין תתעייף".
יש אופציה נוספת לדבריה. "ליצור עיצובים מודולריים", היא אומרת, "כאלה שאפשר לשנות בכל רגע נתון בהינף יד, ובכוחם לשנות בתכלית את מראה החלל. כך למשל בקיר הכוח בסלון אפשר ליצור ספריה עם אלמנט כנף הזזה. באופן הזה הספריה חושפת את הפריטים הצבעוניים על פי דרישה, ומנגד נסגרת כשרוצים ומותירה את המרחב נקי. את הצבעוניות, הטקסטורות והדוגמאות העזות אפשר לשלב שם באלמנטים ניידים שניתן להחליף בקלות, כמו כריות, פריטי ריהוט קטנים ואקססוריז".
להגיע לעמק השווה בכל מצב
אם תשאלו את שלומית זלדמן, בעלת משרד לאדריכלות ועיצוב, שיש לה ניסיון רב בתכנון דירות יוקרה ובתים ללקוחות נשואים – שיפוץ ובנייה הם מהתהליכים האמוציונליים והרגשיים ביותר שחווים זוגות במהלך חייהם.
"אחד התפקידים החשובים שלי כמתכננת הוא למצוא את העמק השווה ולגשר על הפערים", היא מסבירה. "אני משתדלת להישאר ניטרלית ומתפקדת, על תקן האו"ם. אני מפשרת ביניהם ומסבירה שעל מנת שהתהליך יצלח הוא חייב להתקיים בין שלושתנו – רק כך מפלס המתח ירד. לא פעם מגיעים אליי זוגות עם טעם עיצובי הפוך לגמרי, ואני מסבירה להם שדווקא הפערים יכולים ליצור תמהיל מיוחד ושונה, שפה ייחודית ופרסונלית שתבטא את שניהם".
כדוגמה, נותנת זלדמן זוג לדוגמה, עבורו תכננה בית לפני שנים: "בפועל, כל הצעה שהעלה בן הזוג הייתה מיושנת ופשוט לא התאימה לתפיסת העיצוב שביקשנו ליצור. באופן טבעי צידדתי לרוב בהעדפותיה של האישה, אך תמיד הכל נעשה באווירה טובה. באחת מהשיחות הם שאלו לדעתי לגבי גוון האסלות – היא הציעה לבחור באסלות שחורות והוא בלבנות. התנצלתי ואמרתי שהפעם אני נוטה לקבל דווקא את דעתו של הבעל, אבל מסתבר שהם החליפו את הבחירות ביניהם רק כדי לוודא שאני אכן עקבית ולא מצדדת אוטומטית בטעמה בלבד".
>> אי של שפיות: כך תעצבי בבית פינה שקטה ונעימה שהיא רק שלך
זאת אמנם סיטואציה משעשעת, אבל בפועל היא ממחישה מצוין עד כמה הקשר והחיבור בין המתכנן לבני הזוג חשובים. "לאלה שמתכוונים להתחיל במלאכת בניה או שיפוץ, אני ממליצה לבחון היטב את זהות המתכנן באספקטים מגוונים, ולוודא שהוא אכן האחד שאותו הם רוצים לצרף לתהליך", אומרת זלדמן, "כך למשל, אם אתם יודעים מראש שאתם לא מעוניינים להיות אקטיביים יותר מדי בתהליך, בדקו שאיש המקצוע שבחרתם הוא 'לידר' מטבעו ויודע לקחת את המושכות לידיים".
"מנגד", היא טוענת, "אם שניכם אנשים דעתנים, ומניסיון העבר סביר שיתגלו פערים בין התפיסות של שניכם, צרפו אדם זורם ובאותה מידה גם אסרטיבי. מישהו שידע לקרוא בין השורות ולמצוא פתרונות שיהיו מקובלים על שניכם. כמעט בכל המקרים מדובר בתהליך מרתק, שבמהלכו אני נחשפת ללא מעט פרטים אינטימיים אודות בני הזוג, שלא פעם ממחישים את הפתיחות וההדדיות ביניהם – ובעיניי זה מקסים. בקשות מסוימות כמו מקלחון זוגי, מוכיחות שהרומנטיקה קיימת גם אחרי עשורים".
לפעמים אסרטיביות היא הפתרון
מעצבת הפנים מיטל צימבר מצטרפת לעמדתה של זלדמן. "כשזוג מגיע לפגישת היכרות, אני בודקת את רמת התקשורת האישית בינינו, ובמקביל את הדינמיקה ביניהם – למשל, מי מהם הוא העדין והמכיל, ומנגד, מי הדומיננטי מבין שניהם? מי אחראי על הכספים ומי על הסגנון העיצובי? זאת על מנת שהכל יתבצע בשקיפות מלאה. אני פותחת קבוצת וואסטסאפ משותפת, ומעדכנת את שניהם בנוגע לכל פרט, כל רכישה, כל רעיון וכולי".
"יחד עם זאת, בהרבה מקרים קורה מצב שאחד מבני הזוג כותב לי אישית ומבקש שאשכנע את הצד השני, ובמצבים האלה אני משתדלת לרצות את שני בני הזוג", היא ממשיכה, "ברוב המקרים זה אפשרי, אבל לעיתים יש קושי. כדי לגשר על הפערים אני מציפה את הדילמות, זאת הדרך הראויה וההוגנת להבהיר את העמדות השונות, לרכך, לדייק ולגשר. כך למשל זוג לקוחות שאיתו עבדתי – היא זו שניהלה את הכספים, ומנגד, עלה רצון מצד הבעל להחליף גדר בת 20 שנה. האישה הרימה מיד גבה והזהירה מפני חריגה מהתקציב, אבל כאשת מקצוע חשבתי שהשינוי הוא חשוב, גם אם אזור החוץ לא עומד בראש מעייניה".
>> מי משפצת את הבית בחורף? את! וזו הסיבה
"מקרה נוסף הוא של זוג, שם הבעל התגלה די מהר ככוחני ושתלטן – ללא ספק זה שמקבל את ההחלטות", היא מספרת. "ההתנהלות מולו הייתה קשה עבורי, והגעתי למצבים שכינסתי את שניהם במשרד וניהלתי איתם שיחות שלאו דווקא קשורות ישירות לשיפוץ עצמו, אלא שיחות על זוגיות ועל הכלה. לצד העובדה שהייתי עבורם אוזן קשבת, הבהרתי במקביל לבעל בצורה חד משמעית איך התהליך יתנהל, ושמבחינתי אם אין קשב והכלה כלפי הצד השני, אין שיפוץ – זה פשוט לא יקרה. קל זה לא היה, אבל בפועל השיחות שינו לגמרי את התמונה. ככה זה כשהתפקיד שלי כמתכננת הפרויקט הוא לנהל, לתכלל, להציב גבולות ולדעת לנווט בין הצדדים".
