זוהי אזעקת אמת: עוז פרץ זקוק למרחב מוגן, בקטע רומנטי
עוז פרץ לא מפחד מטילים. הוא כן מפחד מנוי, השכנה מלמעלה, שאיתה הוא מנהל מערכת יחסים לא לגמרי מוגדרת. אבל מה קורה כשיש גם טילים וגם נוי באותו הזמן? וגם קרן אחת שבדיוק נמצאת שם? ובכן
אזעקה. זה כבר כל כך לא באופנה להיכנס למרחב מוגן. אבל הבעיה שלי היא לא ביטחונית בכלל. אני פשוט עם קרן, מישהי שרק הכרתי. איך אני אמור לצאת איתה לחדר מדרגות כששם אפגוש את נוי, השכנה מלמעלה שיש ביננו רומן לא מוגדר כבר כמה שבועות ועכשיו היא תראה אותי עם מישהי?
"לא צריך לצאת לחדר מדרגות, הבניין כזה ישן שגם אם תיפול מהגג הצלחת של יס הוא יתמוטט", אני אומר לקרן ושופך לי לכוס תרכיז פטל. "תקשיב להנחיות", היא אומרת, כאילו היא מקבלת תמלוגים מפיקוד העורף.
>>> היא באה לישון אצלי היום בפעם הראשונה, ואני מת מפחד. מסיבה מסוימת מאוד
מקרן אני לא מפחד. אני יוצא איתה כולה שבועיים ולא חייב לה הסברים. הפחד הוא מנוי. לא מזמן אמרתי לה שאני לא מחפש משהו רציני. אבל שיקרתי לה, בגלל שהנפש שלה יציבה כמו ציוצים של טלי גוטליב. כשהיא תבין ששיקרתי, היא תשתיל לי הרפס במזוזה.
אני יוצא לחדר מדרגות עם קרן, מביט לקומה למעלה לכיוון הדירה של נוי, בפחד. היא לא שם. יופי, היא לא בבית. אני נכנס בחזרה לדירה. "מה אתה עושה? צריך לחכות 10 דקות", קרן מטיחה בי וגורמת לי להרגיש פרא אדם. אני יושב בחדר מדרגות והאור כבה. אין לי כוח לקום ללחוץ על הכפתור האדום הפרימיטיבי הזה, אז אני מחכה ששכן פראייר אחר יקום להדליק.
אני שומע "תמיר מאמי חכה לי, אני רגע פותחת לך". זאת נוי. הלב מרוסק, כי אם הוא הטעם שלה בגברים – זה סימן שגם אני נראה כמו מסדר עגלות. ולמה לעזאזל היא צריכה אותו כשיש לה אותי
ואז אני שומע את דלת הבניין נפתחת ואנשים רצים בפאניקה בחדר מדרגות. עוברי אורח מהרחוב פולשים לבניין שלי. ביחד ננצח? בתחת שלי. לכו מפה. לא רוצה שתזהמו עם כל הזיעה והפחמן הדו-חמצני שלכם את חדר המדרגות שלי. עדיין חשוך, ואחד הפולשים שעולה במדרגות דופק לי את שקית הטייק אווי שלו לתוך הראש. גם פולש וגם מרביץ לי. אני קם להדליק את האור כדי לראות מי זה ולקלל אותו. הוא נראה כמו אחד שמסדר עגלות באושר עד.
רגע לפני שאני מתכוון לחלוק איתו את המידע לגבי איך שהוא נראה, אני שומע "תמיר מאמי חכה לי, אני רגע פותחת לך". זאת נוי. הלב מרוסק, כי אם הוא הטעם שלה בגברים – זה סימן שגם אני נראה כמו מסדר עגלות. ולמה לעזאזל היא צריכה אותו כשיש לה אותי. האמת? זה בדיוק מה שאני עשיתי לה. אבל לי מותר כי אני גבר מושפע חסר ביטחון שראה יותר מדי סדרות של אנחל בונני ועופר שכטר בשנות ה־2000.
"נוי מה קורה?", אני אומר במבט מגושם עם סקס אפיל של טמבוריה. "בסדר", היא עונה. "אני גם בסדר", אני אומר מבלי ששאלה, אבל היא לא שמעה כי היא בדיוק נכנסה לדירה שלה וטרקה לי את הדלת בפנים. קרן בכלל לא שמה לב לסיטואציה. האוזניים שלה עסוקות מדי בלשמוע את ברהנו טגניה מדווח על יירוטים.
מאוחר בלילה. קרן הלכה ואני לבד בדירה. אני מקבל הודעה. בטח זאת נוי, אני חושב לעצמי, רוצה להסביר את עצמה ולהגיד לי שזה בכלל היה אחיה הקטן ושהיא לא מסוגלת לנשום מהאף בלעדי. "שיהיה לך, זה מאוד חשוב" – זאת הודעה מקרן עם לינק לאפליקציה של פיקוד העורף. לכי מפה כבר, יא מעפנה משעממת שהשיא שלה בחיים היה ביסודי כשעשו תרגיל לרעידת אדמה. אני מסיים את זה איתה. אני רוצה רק את נוי. אבל נוי כרגע בדירה עם מישהו שמכניס לה 5 שקלים לעגלה והיא לא חושבת עליי בכלל.
>>> כייסו לי את הזרע עכשיו? עוז פרץ מופתע אבל מוכן להתמודד עם התוצאות
לפתע עוד הודעה. "היי מאמי, אתה ער?". זאת נוי. אבל למה היא שולחת לי הודעה אם יש לה מישהו? כנראה זה באמת היה אח שלה והיא רוצה שאעלה אליה עכשיו. ״כן אבל עסוק…" אני עונה תוך כדי שאני מנקה מהחולצה שלי פירורי במבה ומשחק אותה קשה להשגה באופן נואש. "נדפק לי האינטרנט. יש מצב אני גולשת לך על הוויי-פיי?".