נגמר הבית זונות: זה לא יום האהבה שעוז פרץ ציפה לו
באמת שעוז פרץ השתדל לקראת ולנטיינס דיי. הוא לקח את ספיר למסעדה יוקרתית, השקיע במתנה ובנה על ערב רומנטי מהאגדות. למציאות, מסתבר, היו תוכניות אחרות. גם לספיר
אני בתול ימי אהבה. אני בן 31, ועד היום לא יצא לי לחגוג אחד מהימים האלה עם מישהי. לא כי לא רציתי, אלא כי לא היה לי עם מי. כמה חיכיתי לרגע הזה, להיות קלישאה דביקה של אהבה, ללכת לרולדין ולקנות לה בונבוניירות, להוסיף איזו ברכה קטנה שזה ממני, הנסיך שלה. אבל הדבר הכי רומנטי שהיה לי עד היום ביום האהבה הוא ללכת בערב לסופר פארם ולבקש מהרוקחת החמודה משחה לטחורים.
>> די עם השוקולדים: סקס טוב הוא מה שאת צריכה לוולנטיינס
אבל כל זה הולך להשתנות, כי כבר חצי שנה שאני יוצא עם ספיר. כל העונות של "היפים והאמיצים" הכינו אותי לרגע הזה – לתכנן את ולנטיינס דיי המושלם. הוא יהיה כזה מושלם שאקבל הצעה מזר פור יו להיות הפרזנטור שלהם. אנחנו נכנסים למסעדת יוקרה, אני פותח בשבילה את הדלת, מוציא בשבילה את הכיסא מהשולחן ומבקש מהמלצרית את השמפניה הכי יקרה שלהם. "אני לא יכולה לשתות", ספיר אומרת ומניחה יד על הבטן. ואני חשבתי שאני רומנטיקן. מסתבר שספיר חיכתה לוולטיינס דיי כדי לספר לי שהיא בהיריון. ואז היא אומרת: "יש לי עצירות, משהו לא נורמלי".
בסדר, נסתדר בלי שמפניה. אני שולף מהכיס של המעיל שקית קטנה ומפונפנת שבה שרשרת שקניתי לה בכמה אלפים טובים. "זה בשבילך יפה שלי", אני אומר לה. "וואי, עוז, לא היית צריך", היא אומרת במבט של כן הייתי צריך. אני מגיש לה את השקית, היא פותחת את הקופסה, מיד סוגרת אותה ומחזירה לשקית. "תודה רבה עוז", היא אומרת בטון של סירי בזמן שהיא מוציאה את פתק ההחלפה מהשקית ושמה אותו בתיק שלה.
"הבאתי גם בשבילך משהו", היא אומרת. "וואו! מה זה??", אני אומר כמו מכור לביצי הפתעה של קינדר. היא מגישה לי מחזיק מפתחות עם תמונה מטקס הענקת התואר שלה ואומרת: "בשביל שתזכור שאני לא רק יפה, אלא גם חכמה".
"נסיכה שלי, תודה רבה. איזו מתנה מושלמת". מתנה הכי זבל שקיבלתי עד היום.
המלצרית חוזרת לשולחן שלנו. "תביאי לנו את כל המנות הראשונות", אני אומר מבלי להסתכל בתפריט. "עוז תירגע, אתה לא יודע שאני כבר חצי שבוע בדיאטה ללא גלוטן?". נו מה היא רצינית? אז מה נזמין? עלים וענפים? נראה מהצד כאילו זה יום האהבה של זוג צבים.
"איזה טעים לנו מאמי", היא מחליטה בשביל חוש הטעם שלי בזמן שאני נחנק מזית קלמטה. רציתי שיום האהבה הזה יהיה מושלם, שאחריו תהיה בי התשוקה לעשות קעקוע של סינדרלה. אבל ספיר הרסה לי את הפנטזיה הזאת.
מגיע החשבון, דילגנו על הקינוח כי אין לי כח לבדוק אם הקינוח נטול גלוטן ואם הוא מחמיר עצירות. אני מתכנן להוציא את האשראי בזמן שספיר מסתכלת על התמונה שלה במחזיק המפתחות שקנתה לי. חוצפה, אני כבר לא בדייט ראשון איתה. אכלתי אוכל שאני לא רוצה בגללה. גם היא צריכה להציע לשלם.
>> למה לא חוגגים את "יום הרווקה שהודפת דושים בטינדר"?
היא מושיטה את היד לתיק שלה. יופי ספיר. "עד מתי אפשר להחליף את השרשרת?", היא אומרת ומחפשת את פתק ההחלפה בתיק. יאללה, נגמר הבית זונות. זה נגמר ביננו ספיר. ולפני זה אשפיל אותך – אני הולך לשלם על הארוחה הזאת עם קופונים. אני שולף אותם מהארנק ומניח על השולחן.
"מה אתה עושה?????", היא שואלת. "יש לי קופונים מהעבודה למסעדה הזאת, יאללה בואי נזוז שילמתי הכל".
"תגיד לי, אתה אמיתי שאתה משלם עליי בקופונים???", היא מזדעזעת.
"כן", אני אומר במבט של קופאית ראשית ברמי לוי. "אני לא מאמינה שבחרת מסעדה לפי קופונים שיש לך".
אנחנו יוצאים מהמסעדה כשאנחנו שונאים אחד את השנייה, ופתאום אני רואה את המלצרית רצה באמוק לכיווננו. ברור, בטח היא מבינה שאני רווק עכשיו ורוצה לבקש ממני את המספר. "הקופונים פגי תוקף", היא אומרת. "לא יכול להיות", אני מכחיש כמו אינסטלטור בעונה 4 פרק 3 של יצאת צדיק. "אין, אנחנו לא מקבלים אותם". אני נכנע ובמקום זה נותן לה את האשראי ויאללה אעוף מפה כבר ולא אראה את ספיר יותר בחיים.
"גם האשראי לא עובר. יש לך מזומן?". אני מחפש בכל הכיסים שלי ומה שאני מוצא זה קיסם וסוכרזית שפילחתי מבית קפה הבוקר. אני מסתכל על ספיר. היא מבינה שהיא צריכה לשלם כי אם לא נלך למעצר עוד הלילה. "זה בסדר חיים שלי, באמת הכל טוב אל תדאג, זה עליי", היא אומרת ומוציאה את האשראי. "אם זה מה שיגרום לזה שאפסיק לקבל שרשראות כאלה מכוערות, זה שווה את זה".
>>> כייסו לי את הזרע עכשיו? עוז פרץ מופתע אבל מוכן להתמודד עם התוצאות