"לא סיפרו לי שקליינט יאנוס אותי": כך נראית תעשיית הזנות

כל הדברים שאף אחד לא מדבר עליהם – פרויקט מיוחד | איור: מיכל רוט

בעזרת קבוצת הפייסבוק "לא עומדות מנגד", שבמסגרתה ניתן סיוע ישיר לשורדות זנות, ביקשנו מנשים שהיו חלק ממעגל הזנות לספר לנו מה הן גילו כשהיו שם. אלה העדויות שלהן:

"דבר שהרבה אנשים לא יודעים על זנות זה שאין בזה כסף בכלל. גם כאלה שלוקחות המון כסף לכל קליינט שורפות את הכסף הזה כי אי אפשר להישאר איתו".

*

"באופן אישי הגעתי לזנות כי אני אישה טרנסית ולא קיבלו אותי בשום עבודה. הייתי חייבת להתפרנס ולצערי קשה לצאת מזה".

*

"לא מדברים על כמה הפחד משתלט עלינו, עד למצב של לא לצאת מהבית ולעשות הכול בחשאי מחשש שיקראו לך ברחוב ליד אנשים שמכירים אותך, כמה זה לא כסף 'קל' כמו שחושבים, כמה גועל נהיה לך מיחסי מין גם אחרי שיצאת לחופשי וקשה לך לתפקד כרגיל. לא מדברים על החרדה שיש לך מהלקוח הבא ובכלל מהלא נודע, על החלומות שגורמים לך לקום עם זיעה קפואה ובכי באמצע הלילה, על חוסר היכולת להגיב אם משהו לא נעים לך ובכלל – חוסר אונים".

*

"יש מחלות מין שמועברות גם במין 'בטוח', כלומר גם כשמשתמשים בקונדום, ולא סתם מחלת מין אלא פפילומה שבסופו של דבר גורמת לסרטן. יש חיסון אבל גם הוא לא מגן ב-100 אחוז. 'ריבוי פרטנרים' בשפה נקייה מגביר את הסיכוי להידבקות. אצלי התגלו תאים טרום סרטניים ובכך נסתם הגולל על הקריירה שלי ואחרי חצי שנה נעלמה גם המחלה. מערכת החיסון התגברה עליה וזה סיפור עם סוף שמח. אולי מישהו שמר עלי. אבל יש נשים שטופלו אבל לא יכולות עוד ללדת בעקבות כך ויש כאלה שלא טופלו ונפטרו מסרטן".

*

"לא סיפרו לי על האלימות. עבדתי במועדון חשפנות, לבעל המקום יש חברים טובים שרצו זיון וכשלא הסכמתי בעל המקום כעס מאוד. לא סיפרו לי שיש קליינט שמסוגל לאנוס אותי בתוך המועדון, לא סיפרו לי שהזנאים הם חולים בעצמם שעקבו אחריי מספר פעמים לבית שלי ואחרי לילה מתיש נאבקתי איתם, מצאתי את עצמי מרססת עליהם גז פלפל ובסוף לקחו אותי לתחנת משטרה".

*

"לא סיפרו לי שאחרי שאצא מהזנות/ חשפנות/ סמים – אני אהיה בפוסט טראומה לכל החיים ותישאר לי צלקת שאיתה אצטרך לחיות עד סוף ימי חיי".

*

"את האמת, חשבתי שידעתי כמעט הכול. עד שהצמידו לי סכין לגרון ודפקו לי את הראש בקיר. לא סיפרו לי על האלימות הקשה, המבחילה והאיומה".

*

"לא אומרים שמרוב שהכרית מלאה דמעות העיניים כבר יבשות. שכשכבר הצלחת איכשהו להקים חיים אחרים הם לעולם לא יהיו נורמליים כי הסיוטים כל כך מוחשיים. שיש ריחות שלא נעלמים, שיש רעשים ומקומות שממש גורמים לך לדיכאון גם שנים אחרי. שזוגיות נורמלית לעולם לא תיהיה לך כי נשבר לך הלב כל פעם שמישהו נוגע בך. כן, גם אם הראש מבין שזה בעלך, הרגש מסרב להבין. שלא משנה כמה תברחי מזה זה יחזור: בחלומות, בהזיות, באנשים שתפגשי פתאום במקרה. לא מספרים גם שלמרות שאת מוקפת אנשים, אין באמת למי לפנות".

>> למה לא אמרת לי: מתברר שאף פעם לא מאוחר מדי לגלות שאת לוקה בפוסט טראומה
>> למה לא אמרת לי: כל הדברים שלא מדברים עליהם – הפרויקט המלא