לא עומדות מנגד: קבוצת הפייסבוק שעוזרת לנשים במעגל הזנות

רונית אלקבץ ודנה איבגי | צילום מסך מהסרט "אור"
רונית אלקבץ ודנה איבגי | צילום מסך מהסרט "אור"

נעמה גולדברג ועתר ארזי לא שואפות לשנות את העולם, רק להגיש עזרה לאלפי נשים במעגל הזנות שזקוקות לבדיקת עיניים, ספה או בגדים לילדים. יחד עם 7,000 חברות קבוצת "לא עומדות מנגד" הן מצליחות לתת להן שביב תקווה. "התפיסה שלנו ברורה: כאן לא שופטים אף אישה"

88 שיתופים | 132 צפיות

 

הזירה המדוברת, הכואבת והמדממת ביותר במאבק הפמיניסטי בישראל בשנה האחרונה היא זו של נשים בזנות. בתודעת הציבור מתחזק הקשר בין אלימות נגד נשים לבין החלשה כלכלית והעובדה שישראל משגשגת בכל הקשור לתעשיית המין. על פי סקר שערך משרד הרווחה בשיתוף המשרד לביטחון פנים בשנת 2016, ישנן 12 אלף נשים בגירות בזנות בישראל – המספרים האמיתיים והעדכניים, יש להניח, גבוהים בהרבה. הדיון הציבורי על זנות הפך ליום יומי – בכנסת עבר בשנה שעברה בקריאה טרומית "חוק הפללת הלקוח" והוא קרוב מאי פעם למציאות שתשים דגש על הזנאים ותהפוך את צריכת הזנות לבלתי חוקית בישראל. מתנגדיו טוענים כי הוא פוגע בחופש עיסוקן של נשים, ולמעשה מחליש אותן יותר. מה שבטוח – הרבה סבל יש כאן ואת הסבל הזה החליטו נעמה גולדברג ועתר ארזי לצמצם כשפתחו לפני חצי שנה בלבד את קבוצת הפייסבוק "לא עומדות מנגד – מסייעות לנשים במעגל הזנות".

"פתחנו את הקבוצה כדי לגייס 20 או 30 אנשים שיעזרו לנו לספק אוכל וצרכים לנשים במעגל הזנות – בבוקר קמנו והיו כבר אלפי חברים" משחזרת גולדברג, "היום הקבוצה מונה מעל 7,000 חברות. עתר ואני, שתינו פעילות במרחבים פמיניסטים, וידענו שיש צורך לעזור לנשים, אם זה אוכל למישהי רעבה או טיפול שיניים. רצינו ליצור קבוצה כדי לייעל את זה".

"הכסף הגדול שיש בזנות הוא מיתוס": ג'וליה רוברטס בתפקיד ויויאן וורד ב"אשה יפה" |צילום מסך מתוך הסרט
"הכסף הגדול שיש בזנות הוא מיתוס": ג'וליה רוברטס בתפקיד ויויאן וורד ב"אשה יפה" |צילום מסך מתוך הסרט

עוד כתבות מעניינות
ממעגל הזנות לשבוע האופנה בת"א
הגברים שמכורים לצריכת מין בתשלום מדברים
מה מרב מיכאלי למדה על החיים?

פתאום להרגיש שייכת

הקבוצה פועלת כעת בשיטתיות ומספקת לנשים בזנות סיוע מדי יום. "אם מגיעה אלינו פנייה שמישהי רוצה שנעזור לה עם נעליים מידה 42 וגרה בירוחם, תוך חמש דקות זה יפתר ויגיע אליה", מספרת גולדברג, "אם מישהי צריכה שמיכת פוך, היא תקבל שמיכה נקייה וחדשה. עזרנו לנשים לרהט את הבית ברמה שאם מישהי צריכה ספה היא תקבל תמונות ותבחר ספה אחת מתוכן. יש לנו פסיכולוגים פרו בונו שנותנים תמיכה נפשית בחינם ומתנדבות ששולחות למעלה מ־60 סלי מזון בשבוע דרך רשתות המזון".

מטרת הקבוצה, על פי גולדברג, היא לסייע מיידית לבעיות נקודתיות ולא לפתור בעיה מערכתית. "התפיסה שלנו הייתה ברורה: אנחנו לא שופטות את הנשים האלה, לא מתנות עזרה בשום דבר, אנחנו לא מרכז שיקומי אלא סיוע. זה כמו להגיע לאזור אסון ולהגיש סיוע מיידי, לא לשנות עולם. אנחנו לא מכריחות אותן להשתקם ולא מוציאות מהארון של הזנות". "אין לנו ביקורת על ארגונים שפועלים אחרת", מחדדת ארזי, "יש מקומות שמטרתם שיקום האישה והוצאתה ממעגל הזנות ומבחינתם אי אפשר לשקם אישה שלא גמולה מסמים. זה לגיטימי, אבל במקום הזה נוצר וואקום שאליו אנחנו נכנסנו, היה צורך גם בקבוצה כזו".

"לא עומדות מנגד" הוא למעשה המשך ישיר לעמוד הפייסבוק "When He Pays", המפרסם פוסטים ו"ביקורות" של גברים על נשים בזנות מתוך פורומים שלהם. קשה לקרוא את הדיווחים בקבוצה הזאת בלי להבין את ממדי תופעת הזנות, הדה־הומניזציה שעוברות הנשים והניתוק של התעשייה הזאת מהחיים הנורמליים. "כשקראתי את הדברים שכתובים שם, העולם שלי התהפך", מספרת ארזי, "והדרך שלי להשפיע היא העזרה שאנחנו מעניקות להן. זה הרבה יותר מסיוע קונקרטי – עצם העובדה שהנשים האלה, שהן כל כך שקופות ובזויות, מקבלות חיבוק מקבוצה ענקית של נשים אחרות – זה המון בשבילן. יצרנו מרחב בטוח שבו שורדות זנות מרגישות בנוח. מישהי העלתה שם פוסט שבו היא כותבת הודיה על תחושת השייכות שהיא מקבלת פתאום. יש בזה ערך אמיתי".
"אנחנו בקשר עם עובדות סוציאליות שמפנות אלינו בקשות מנשים בזנות", אומרת גולדברג, "ומופתעות בכל פעם מכך שהבקשה הכי נפוצה היא פשוט שמישהי תבוא לשתות איתן קפה, שעה בשבוע. עצם הידיעה שיש עוד עולם, שיש עוד מציאות, עוזרת להן".

הטרמינולוגיה היא חלק חשוב מההתייחסות לזנות. באקלים הנוכחי מדברים על ה"זנאי" ולא על ה"זונה", הקבוצה שואפת להעביר את מוקד השיחה אליו – ואם כבר מתייחסים לאישה זה בביטוי "אישה בזנות", מונח שיש בו לא שם תואר אלא תיאור מצב. למי שיצאה מהמעגל, קוראים בקבוצה "שורדת". ב"לא עומדות מנגד" יש אפשרות לתמוך בשורדות הזנות למשל על ידי רכישת תכשיטים מעשי ידיהן. "אנחנו מקיימות קשר הדוק עם מרכזי הסיוע לנשים בזנות, 'אופק', 'סלעית', 'בשבילך' ו'מרפאת לוינסקי', הם מפנים אלינו בקשות לעזרה ואנחנו תמיד נציע למי שפונה אלינו שתהיה איתם בקשר. חשוב לציין שאנחנו לא מחליפות את מרכזי הסיוע", אומרת ארזי.

יש גברים בקבוצה?
"כן, לא גברים אלא מלאכים", אומרת גולדברג, "אנחנו כמובן עושות להם בדיקת פרופיל ולא כל גבר יכול להיכנס. אנחנו מקפידות שלא יהיה מפגש בין אישה בזנות לגבר, ובכלל מעדיפות מתן בסתר ולהעביר להן את הדברים לא בצורה ישירה".

מקימות הקבוצה "לא עומדות מנגד": עתר ארזי ונעמה גולדברג | צילום: אוסף פרטי
מקימות הקבוצה "לא עומדות מנגד": עתר ארזי ונעמה גולדברג | צילום: אוסף פרטי

 

איפה הכסף?

העובדה שעתר ארזי ונעמה גולדברג מצאו את עצמן כסוג של עובדות סוציאליות עדיין מצליחה להפתיע אותן. שתיהן מגיעות מאקטיביזם פמיניסטי אבל יש להן גם דיי ג'ובס – ארזי עוסקת באדריכלות נוף וגולדברג היא דוקטורנטית למגדר ומרצה לחינוך. העולם שהן נחשפות אליו כעת ברמה היום יומית מעמת אותן עם התמונה הגדולה של החיים בזנות, שרוב הציבור עוצם את עיניו מולה. "נשים בזנות הן נשים שתחושת המבוי הסתום שלהן גדולה מאוד", אומרת גולדברג, "לרובן אין חשבון בנק כי יש להן חובות אז הן עובדות רק בשחור ויש מעט מאוד עבודות שאפשר לעשות בשחור היום, ניקיון למשל, וזה לא מתאים לכולן כי אם יש לה פריצת דיסק – היא לא יכולה לעבוד. היא מגיעה למצב שנשארו לה עשרה שקלים אחרונים בארנק, אז בשבילה לעשות סקס זה הפתרון. להיות מסוגלת היום להתארגן, לעבוד בעבודה מסודרת ולהקשיב לבוסים – זה עולם אחר. ואז היא מתחילה לסמם את עצמה כי אחרת היא לא תשרוד בחיים האלה, היא לא יכולה לעשות את זה בלי לאלחש את עצמה – והסמים עולים כסף, וזה מעגל שקשה מאוד להשתחרר ממנו. זה אולי כסף מהיר, אבל הוא לא קל בשום צורה".

על אף של"לא עומדות מנגד" אין שאיפה מוצהרת להוציא נשים ממעגל הזנות, קשה להתעלם מכך שזו משאלתן של ארזי וגולדברג. "ככל שאנחנו עוזרות להן יותר ביום יום, המוטיבציה שלהן לעשות משהו אחר ולהשתקם גדלה", אומרת גולדברג, "אנחנו לא מודדות את עצמנו לפי כמה נשים שיקמנו, אבל המטרה שלי היא להגיע אל כל הנשים בזנות בארץ".
"המחשבה היא שאם יש מישהו שדואג לאוכל לך ולילד שלך, אולי לא תצטרכי לקבל לקוחות השבוע", אומרת ארזי, "הרבה מהן אומרות שהן לא ידעו שיש אנשים טובים בעולם, שיש אפשרות לקבל משהו בלי לתת בתמורה. הרי הן לא בחרו מלכתחילה לחיות בעולם הזה, נסיבות החיים העצובות שלהן הביאו אותן לשם, גלגלו אותן למעגל הזה, בין אם מדובר בפגיעה מינית בילדות או במלחמת הישרדות של אישה ללא עורף משפחתי".

ומה עם הטענה שיש נשים נורמטיביות לגמרי, שבחרו בחיים האלה ולא רוצות שיציגו אותן כקורבנות?
ארזי: "אין לנו שום שיג ושיח עם אישה שאומרת שזה מבחירה, שהיא נהנית מהעבודה וקוראת לעצמה 'עובדת מין'. אבל היא המיעוט, היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. מניסיון אני יודעת על נשים שכשהיו עמוק בתוך הזנות אמרו שזו בחירה, אבל ברגע שיצאו מהמעגל, המסיכה נקרעה מהפנים והן הבינו שחוו גיהנום. אבל זה לא הדיון שאני מנהלת כאן בכלל. אני עוברת מהזונה לזנאי – השיפוט שלי הוא כלפיו, הוא זה שבחר לנצל".

גולדברג: "אני מדברת עם עשרות נשים בזנות, עדיין לא פגשתי את הסטודנטית העליזה שבסך הכול מממנת את הלימודים שלה. כל הנשים שאני פוגשת הן בטראומה, דכאוניות, חרדתיות וחיות בקושי. איפה כל הכסף הגדול שהן עושות? אני לא רואה אותו. זה הכול מיתוסים".