"כשנשים הולכות להיבדק בזמן הן לא רק מצילות את עצמן, אלא גם את המשפחה שלהן"
השבוע נערכה באיכילוב תצוגת אופנה יוצאת דופן שבה צעדו מירית גרינברג, אריאלה קונטנטו, אימו של דרור קונטנטו, רופאות, אחיות חולות ומחלימות מסרטן השד. מה למדנו מהן?
מצד אחד טופפו על מסלול התצוגה, מירית גרינברג, בת 42, מלכת יופי לשעבר שחלתה בסרטן שד אלים ומהצד השני אריאלה קונטנטו, בת 64 חרדית, אימו של מעצב האופנה דרור קונטנטו, שחלתה ארבע פעמים בסרטן במהלך שני העשורים האחרונים וביניהן צעדו עשרים וחמש רופאות ואחיות, מטופלות ומחלימות. מירית ואריאלה, שתי נשים אמיצות שחשפו את מחלתן כדי לצעוק ולהדהד מה שכל אישה באשר היא חייבת לדעת: גילוי מוקדם מציל חיים. המחלה שינתה לשתיהן את החיים, שתיהן עברו תקופות של קושי פיזי ונפשי, גילו את הכוחות הטמונים בהן, נלחמו, ניצחו, והיום הן מחבקות כל רגע בחיים ומתמקדות בטוב.
אלמלא היה מדובר באירוע סביב מחלה אפשר היה לחשוב שמדובר בהפנינג. עשרות רבות של נשים צבעו על המקום שקושט בבלונים, הזמרת ריקי בן ארי שרה שירים ישראלים מרגשים, וכשהיא שרה "חיה לי מיום ליום" לא נשארו הרבה עיניים יבשות בקהל. הסיבה למסיבה: חודש המודעות לסרטן השד שחל באוקטובר עם מסר של אופטימיות ותקווה. בית החולים איכילוב פתח את שעריו וערך בדיקות חינם לגילוי מוקדם של סרטן השד, מירי בוהדנה הגיעה גם היא לעשות בדיקה ולעודד נשים נוספות להיבדק (גילוי נאות, גם אני עשיתי את הבדיקה) וברחבת בית החולים נערכה תצוגת אופנה של דגמי קולקציית האונליין של דרור קונטנטו.
מירית גרינברג פתחה את התצוגה ואריאלה קונטנטו סגרה אותה בצעידה משותפת עם בנה המעצב שאמר: "אני ואימא שלי עומדים כאן וצוחקים בצורה הכי אופטימית ושמחה. בשבילי זה מעל הכל ואני מוקיר ומודה על הרגעים הקטנים האלה שהם בשבילי עולם ומלואו. כמי שמכיר את הנושא של סרטן השד מקרוב דרך אימו שטופלה במחלקה לסרטן השד וברוך השם החלימה, אני יודע עד כמה גילוי מוקדם מציל חיים אז קחו את הקרובות לכן ופשוט תלכו להיבדק. התצוגה הזאת היא סגירת מעגל עם אימא שלי, היא הכתר שלי. אנחנו מגיעים היום מעולמות שונים ומוצאים מכנה משותף ולא מוותרים בשום צורה".
אריאלה, את אוהבת אופנה?
"לא. איפה אני ואיפה אופנה".
דרור: "היא נראית כמו הבאבא סאלי אבל אימא שלי היא דיוות על. הייתי שוקל לקחת אותה לקמפיין אבל אני לא אעמוד במחירים שלה".
אריאלה: "דרורי שלי, אני כל כך אוהבת אותך, חמוד שלי, אהבת חיי".
אריאלה קונטנטו: "כשנשים הולכות להיבדק בזמן הן לא רק מצילות את עצמן, אלא גם את המשפחה שלהן שנאלצת לחיות בחרדה עצומה סביב כל הטיפולים ולא יודעת מה יהיו התוצאות"
אריאלה, בעברה סייעת בתחום החינוך המיוחד סיפרה על ההיסטוריה של המחלה האישית שלה: "חליתי לראשונה בגיל 42. לא הרגשתי טוב ופניתי לרופא ששלח אותי לממוגרפיה. הבדיקה גילתה סרטן בשלב התחלתי שהתגלה בזמן. עברתי הקרנות וחזרתי לשגרת חיי. עוד לא ידעתי שהסרטן יתדפק על הדלת שלי שלוש פעמים נוספות. כבר אז ידעתי על הרבה נשים שפוחדות להיבדק, שדוחות את הבדיקות שוב ושוב, שהן ראש קטן, ואמרתי בקול: תפחדו מהסרטן, אל תפחדו מהבדיקה. שום דבר לא יעלם מעצמו, תדאגי לעצמך, כשאת לא הולכת לטפל בסתימה קטנה בשן, תאלצי לעבור טיפול שורש וזה עדיין לא סוף העולם, אבל סרטן שלא מתגלה בזמן יכול להיות סוף העולם, ואני אריאלה בת אסתר אומרת לכן: גילוי מוקדם יבטיח 100% החלמה ויאפשר לכן חזרה מהירה לשגרה. כשנשים הולכות להיבדק בזמן הן לא רק מצילות את עצמן אלא גם את המשפחה שלהן, את הבעל ואת הילדים שנאלצים לחיות בחרדה עצומה סביב כל הטיפולים ולא יודעים מה יהיו התוצאות. אם מגלים מוקדם אפשר לחסוך להם חלק גדול מבזבוז האנרגיה המיותרת על פחד ועל דאגה".
אריאלה קונטנטו: "להפוך לחולת סרטן זה כמו ליפול מספינה גדולה בים לספינה אחרת ולהתחיל מסע אחר. את הופכת להיות בן אדם יותר טוב"
"שש שנים אחרי, בגיל 48, התגלה אצלי סרטן במפשעה בשם סרקומה, הוא התגלה בשלב מוקדם, מיד כשהרגשתי כאב, הלכתי להיבדק, עברתי ניתוח להסרת הגידול והטיפולים שאחרי הסתכמו בהקרנות. 'איזה מזל גדול יש לי בחיים' אמרתי לעצמי. תשע שנים אחרי, בגיל 59, שוב הסרטן הרים ראש, באותו שד בו חליתי לראשונה. עברתי כריתה, זה לא היה קל, זה היה מאד מאתגר, היו חייבים להגן עלי ועברתי טיפולים כימותרפיים והחלמתי. מהזמן שחלף בין הסרטן בשד הראשון נוכחתי עד כמה הרפואה השתכללה. לפני 20 שנה עשו לי סימולציה עם פחם, היום הטכניקות התפתחו, את שוכבת ומכונה משוכללת בודקת אותך. בימים של הקורונה הייתה לי דלקת ריאות ויראלית, בבדיקה שעשו לי ראו משהו בריאות ושלחו לביופסיה. התגלה גוש סרטני באזור שבין הלב לריאות ויצאתי לעוד מסע של התמודדות ושוב ניצחתי".
>>> 10 דברים שלא אמרו לנו על כריתת שד
מאין את שואבת את הכוחות שלך?
"מהאמונה. בן אדם חולה בתוך תוכו רוצה לחיות ובתוך תוכו חושב שימות, המחשבות רצות לו. אבל אני ידעתי שיש בורא עולם ויש השגחה ויש לו גם שליחים. הרופאים באיכילוב שטיפלו בי הם מלאכים וגם שאר אנשי הצוות. למשל מוסטפה, האח, אילו יכולתי, הייתי מנשקת אותו. הוא התנהג אלי כאילו מדובר באימא שלו, אפילו את כיסוי הראש הוא סידר לי. להפוך לחולת סרטן זה כמו ליפול מספינה גדולה בים לספינה אחרת ולהתחיל מסע אחר. זה כבר לא אותם חיים, הפרופורציות משתנות, החשיבה משתנה, את הופכת להיות בן אדם יותר טוב, תמיד עזרתי לאנשים, אחרי המחלה- עוד יותר. לא יודעת למה אלוהים העמיד אותי בכל כך הרבה מבחנים, נסתרות דרכי האל, אבל אני יודעת שאנחנו יכולים לבחור איך יראו החיים שלנו והמוטו שלי הוא לקוות, להאמין בטוב ולהיות שמח ולדעת שאני פה לעוד הרבה שנים".
מירית גרינברג, מקדישה כיום את רוב זמנה לנושא מחלת הסרטן. היא עונה לפניות רבות, מארגנת מפגשים, ועושה נפשות לנושא הגילוי המוקדם. היא הקימה קבוצה בשם "החברים של מירית" והיא מארגנת בימים אלה אירוע הוקרה לרופאים של איכילוב בית החולים בו טופלה. "החלטתי לקחת חלק ביום החשוב הזה ובתצוגה כדי לצעוק את צעקת הגילוי המוקדם לסרטן שד. אילו אני הייתי עושה בדיקות בזמן, לא הייתי עוברת מה שעברתי. במשך שלוש שנים לא הלכתי למעקב, חשבתי שסרטן זה גנטיקה ואין אצלנו במשפחה ובעיקר זו העצלנות שמאפיינת רבות מאיתנו ולקבוע תור. אני ידעתי כמה שנים שיש לי גידול שפיר והייתי רגועה והמשכתי בחיי ללא בדיקות ומעקב, לא ידעתי שבצמוד לגידול השפיר, צמח לו גידול ממאיר מסוג נדיר, וכשהוא התגלה הוא כבר היה אגרסיבי והגיע לבלוטות. עברתי שנה קשה, אשפוזים, כאבים חזקים, ניתוחים, כימותרפיה, קרחת, מה לא ובבית חיכו לי בעל וארבעה ילדים".
מירית גרינברג: "במשך שלוש שנים לא הלכתי למעקב, ידעתי שיש לי גידול שפיר והמשכתי בחיי ללא מעקב, לא ידעתי שבצמוד לגידול השפיר, צמח לו גידול ממאיר מסוג נדיר"
הגוף שלך חזר לעצמו?
"עוד לא, התקופה הראשונה אחרי הייתה קשה, לקחתי תרופות אנטי דיכאוניות, היו ימים שלא יכולתי לפתוח את העיניים ולא קמתי בבוקר, הציפרלקס הציל אותי. אני עדיין מתמודדת עם חולשת הגוף, עוברת טיפול אנטי הורמונלי ולוקחת תרופות לדיכוי ההורמונים. בחודש נובמבר אעבור ניתוח להחלפת השתל אחרי ההקרנות ולסדר את הצד השני. יש לי עוד דרך לעבור, אבל החלק הקשה מאחורי ואני אופטימית".
יש מירית שלפני המחלה ומירית שאחריו?
"כן. כילדה לא הייתי מקובלת והייתי חסרת בטחון, כשנבחרתי למלכת היופי של ישראל, הסתובבתי כמו טווס ואז נישאתי וילדתי ועליתי במשקל ושוב חזרתי לחוסר הבטחון ולא הרגשתי נשית והרגשתי ריקה ואז בא הסרטן, ודווקא אז, בלי שיער וריסים, נפוחה מסטרואידים והכי חלשה שהייתי מעולם, פתאום פרחתי, נתתי לו ללמד אותי מה באמת חשוב בחיים, להיות רגועה, להקשיב, הרגשתי שלמה בחוסר השלמות שלי, שחררתי מעצורים ופחדים, חוסר בטחון וכעסים. רק לאחרונה שאלתי את הבן הגדול שלי, על התחושות שלו בתקופת המחלה. והוא אמר לי 'ידעתי שאת חזקה ותנצחי'".
בין הצועדות בתצוגה היו נשים שחלו כבר פעמיים והחלימו, אישה שאובחנה ביום לידת בתה, והיום הילדה כמעט בת שנה ואימה בריאה. צעירה בת 28 שאובחנה בינואר האחרון, החלימה מאז ורק הצלקות על גופה נותרו תזכורת למה שהיה. אחת המחלימות כבר החלה בהקמת פרויקט מיוחד בבית החולים שמטרתו תמיכה, ליוויי ומעטפת למטופלות שמתמודדות עם המחלה. היו שם נשים בכל הגילאים, וגם רופאות ואחיות מהמחלקה האונקולוגית. בראשן צעדה פרופסור תמר ספרא, המנהלת את המרכז הייחודי לסרטן האישה של איכילוב, רופאה-חוקרת בעלת שם עולמי המובילה מחקרים פורצי דרך.
פרופ' ספרא, מהם אחוזי ההחלמה כיום בסרטן שד?
"מעל 80 אחוזים, רוב המקרים כיום מתגלים כבר בשלב מוקדם ואצל אלה הסיכוי להחלים הוא גדול יותר".
מה השתנה בציבוריות הנשית בהקשר סרטן השד?
"המודעות גדלה, נשים הולכות יותר לבדיקות אצל רופאים, יש יותר היענות לממוגרפיה ואולטרסאונד. המיכשור שיש לנו היום הוא מאוד מתקדם".
כמה נשים מאובחנות מדי שנה?
"בין 4000 ל-5000 7%-15% מגיעות עם מחלה גרורתית".
מה השתנה בתחום התרופתי לחולות סרטן?
"גם בתחום הזה חל שיפור, והתרופות היום יותר טובות. יש תרופות להחלמה, תרופות מאריכות חיים וכאלה שבאופן משמעותי מעניקות איכות חיים טובה".
היום גם מצליחים לעשות פעולות מנע?
"ישנו גן בשם BRCA, שהוא גן נפוץ אצל יהודיות – אשכנזיות וספרדיות. כשמדובר בנשאיות של הגן הזה נעשה מעקב ופעולות מנע ובמקרה שהוא מתגלה".
עד כמה התזונה משפיעה על התפרצות סרטן שד?
"אוכל מתועש, סיגריות, קרינה, וגם זיהום אוויר יכולים להגביר סיכון ואילו כושר גופני ומשקל תקין יכולים להשפיע לטובה".
>>>"המטרה שלי היא שנשים שעברו כריתת שד ירגישו כמו דוגמניות של ויקטוריה'ס סיקרט"