סיפור על השראה ותשוקה

זה לא עוד סיפור אהבה. אני והיא. סיפורי אהבה כבר עברתי. זה סיפור של נפשות תאומות. זה סיפור של כתיבה, זה סיפור של לבבות שבורים. זה סיפור על השראה. זה סיפור על איך היא לימדה אותי מה זו אהבה ואיך אני לימדתי אותה מה שאני שעדיין מנסה ללמד את עצמי, מה היא תשוקה.

הייתה תקופה שחשבתי שאהבה זו מילה של אנשי פרסום, שזה משהו של סרטים. שזה משהו של סופרים, שזו מילה שהיא סך הכול מילה. מתחת למציאות ומעל האגדות. שזו אשליה. אשליה מתוקה, אבל אשליה. השלמתי עם זה שאהבה זה קטע של גיל 18. היא הזכירה לי שטעיתי. היא הזכירה לי שהיא קיימת. היא הזכירה לי שהיא אמיתית. שהיא מסתובבת בשמיים האדומים של שש וחצי בערב אחרי השמש ולפני המבול. מתעוררת בבוקר לפני הזריחה ומסתובבת על הרציף מאחורי הדייגים. היא אמיתית והיא הזכירה לי את זה.

עוד טורים של עמרי פלד:
>> דרושה: אהבה
>> מה צריך לעשות כדי למצוא מישהו חדש אחרי פרידה

הייתה לנו אהבה אחרת. שונה. אנחנו שונים. 

אני חושב במטאפורות היא חושבת בקווים, אני נוגע במילים היא מציירת עם צבעים. אנחנו מדברים שפה שונה אבל מבינים אחד את השנייה בניואנסים. בפסיקים. במבט ההוא בעיניים. בנשיקה ההיא בצוואר. אנחנו שונים בנפרד אבל הכי מדויקים ביחד. מדויקים כמו הצבע של השמים כשהים בצבע כחול בהיר ביום חמישי אחרי הזריחה. מדויקים כמו הצליל של החליל כשהוא מגיע בדיוק בין הגיטרה לפסנתר. מדויקים כמו השיחה ההיא, אז בלילה, בחורף, עם יין, בלי מסיכות ועם ציפיות. ציפיות לסוף טוב שלעולם לא הגיע. 

זה לא עוד סיפור אהבה. היא ההיסטוריה שלי ואני ההיסטוריה שלה. אני רק כותב את מה שהיה. לפעמים אני עוד יושב עם עצמי וחולם על איך היא הייתה. 

היא הייתה יפה. לא יפה כמו הבנות במגזינים, היה לה יופי אחר. יופי מהסוג שרק הולך ונהיה יפה יותר עם כל שנה שעוברת. יש לה ניצוץ בעיניים כשהיא מדברת על הדברים שהיא אוהבת. כזה יופי. היא כל כך יפה שהיא מרגישה לפעמים מכוערת. וזה מה שיפה בה. היא הולכת לישון מוקדם כדי להתעורר מוקדם. יש לה משימה בחיים האלה ואף אחד לא יעשה את זה בשבילה. היא אוהבת את הדברים הפשוטים. היא אוהבת לדבר על קולנוע והליכות על החוף בשקיעה. היא אוהבת קמפינג וצוקים. וכוכבים. יש לה גלשן בחדר מאחורי הארון. היא אוהבת לכתוב אבל לא תראה לאף אחד בחיים. היא אופטימית וכשהיא צוחקת היא דומה למלאך. היא לא יפה כמו הבנות במגזינים, היא יפה כי היא פשוט היא. והיא זה הכי יפה בעולם.

השיחות איתה תמיד הרגישו כמו סצנות מסרטים של וודי אלן, היא שנונה ויודעת בדיוק מתי לחייך. היא כובשת עם השקט שלה. ועם הגומות שלה. היא מהבנות האלה שיושבות בצד במסיבות ומהרהרות על הכוכבים. שהפנקס שלהן באייפון מלא בתהיות. במחשבות. באכזבות. שחושבות טיפה מהר ומתלבשות טיפה מוזר. שצוחקות מהבדיחות של עצמן. שיודעות שאין מתוק בלי המר ושאין "בדיוק" בלי ה"כמעט". אלו עם הלב השבור והמבט העצוב. אלו עם העיניים העמוקות, הבוהקות. הבורקות. אלו עם הסיפור. אלו שמתעקשות להסתדר בעצמן. שלא צריכות אף אחד חוץ מהצליל של השעון המעורר בבוקר של יום שלישי. אלו שמתכננות להשתלט על העולם אבל יודעות שזה מתחיל בצעד הראשון. אלו שמסתכלות לעצמן טוב טוב בעיניים דרך המראה כדי להיזכר שהן קודם כל נאמנות לעצמן ולחלומות שלהן, והן לא יעשו כלום בשביל להרשים מישהו אחר. במשחק הזה הן כבר שיחקו במשך שנים והפסידו. 

אז כשאני מחפש השראה אני חושב עלייך. כי אני יודע שכשאת מחפשת השראה את חושבת עליי. ואת מחפשת. את הבן אדם הכי חזק שהכרתי אבל אף פעם לא היית בטוחה בעצמך, ואולי לא דיברנו כבר שנה אבל בפעם הבאה שתתקשרי, כמו תמיד אני אזכיר לך שיום ראשון בבוקר זו הזדמנות נהדרת להזכיר לעצמך שאת אוהבת את עצמך. ושיש לך שאיפות וחלומות ותשוקה. ושזה עלייך לגלות מה היא. אז תגלי. 

תקומי בחמש בבוקר. תעשי מדיטציה. תסתכלי על הציפורים מתחילות את היום ברציף. תקחי את הרכבת הראשונה, זאת שמגיעה לפני החיילים. תסיימי את הספר שאף פעם לא באמת ניסית לסיים. הוא היה רוצה בזה. כי בפעם הקודמת שהוא הרגיש שאת קוראת אותו הוא גם הרגיש שמתחת לכל הדאגות והשאלות והתהיות, העודף בחוסר ביטחון והספק שלך בעצמך – מתחת לכל הרעש הזה, את יצירתית וחכמה, כריזמטית וסוחפת. אוי כמה שאת סוחפת. וממגנטת. תגלי את התשוקה שלך, ואם גילית אותה תהיי איתה. היא רק שלך. האנשים סביבך לא תמיד יבינו אותה, תהיי מוכנה לזה, הם ירימו גבה, אבל אם תמצאי את התשוקה שלך לא יהיה לך אכפת. שירימו. הם במילא מרימים. כשתגלי אותה תשקיעי בה, כשאת הולכת לשקיעות תקחי אותה איתך. תכתבי איתה, תנגני איתה, תציירי איתה, תלכי לישון איתה, תחלמי איתה. תעשי איתה את הקפה של הבוקר ואת האימון של הערב. תחדדי אותה. היא התשוקה שלך, היא צריכה אותך. היא מה שיגרום לך לקום בבוקר עם תחושה של שליחות. היא המוטיבציה שלך. היא את.

זה לא עוד סיפור אהבה. סיפורי אהבה כבר עברתי. זה סיפור של נפשות תאומות, זה סיפור על כתיבה, זה סיפור על לבבות שבורים, זה הסיפור שלה. זה סיפור על השראה ותשוקה.