שיר חדש עם מסר מעצים? אנה זק, בואי תראי מה פספסת

ביום ראשון האחרון, יצאה הודעה המבשרת על צאתו של סינגל חדש מבית היוצר של אנה זק. את החדשה המרעישה ראיתי בדף האינסטגרם של "ישראל בידור" והזדעזעתי עמוקות. מאחר וישראל בידור ידועים בקריאה לא הכי ביקורתית של המציאות, החלטתי לברר איך מומחי היח"צ של זק מתארים את השיר והקליפ המלווה אותו בהודעה לעיתונות והתשובה הייתה אף מקוממת יותר.

>> שנייה עם היד על ההדק? התגובות לסערת אסי עזר מזעזעות לא פחות מההאשמות עצמן

"טקסט שנכתב על ידי רון ביטון, ירדן ג'ורדי פלג ואיתי שמעוני על אישה חזקה שברור לה מה הגבר שלה הפסיד. שירים רבים נכתבים על פרידה בין בני זוג, אנה רצתה שהשיר יעביר מסר נשי, חזק. אנה זק שסוחפת אחריה אלפי צעירים וצעירות מעבירה פה מסר חד וברור – 'בוא תראה מה פספסת'. השיר מלווה בקליפ באווירת האייטיז ובו מסר חשוב נוסף: תאכלו מה שאתן אוהבות! נושא שבימים האחרונים צובר כותרות גדולות בכל מקום".

מתוך הקליפ "לך לישון" של אנה זק | צילום מסך

למה שטקסט שנכתב על ידי 3 גברים יעביר מסר נשי? אם זק כל כך רצתה "להעביר מסר חד וברור" למה היא לא לקחה אישה לכתוב אותו?

אני לא רואה את עצמי כאדם שקל לזעזע אותו, אבל בזמן הצפייה בקליפ ירדו לי דמעות. כמו שכבר כתבתי בעבר, הבחירה בגברים לכתיבת שירים פסוודו-פמיניסטים חוטאת למטרה ובעיקר מעייפת, אבל הפעם מנהליה של זק באמת מתחו את הגבול: הזמרת רצתה שטקסט שנכתב על ידי 3 גברים יעביר מסר נשי? זה אוקסימורון. אין דרך אחרת לקרוא את הקומוניקט הדיסטופי הזה. אם זק כל כך רצתה "להעביר מסר חד וברור" למה היא לא לקחה אישה לכתוב אותו? (זו כמובן שאלה רטורית, היא לא רצתה ולא עמייאת).

>> סערת הפוטושופ: איך תפחיתי את הסיכויים שילדיך יגיעו לדיאטת קיצון?

המסר החד והברור, כאמור – "בוא תראה מה פספסת", לא באמת מעצים נשים אלא שם, שוב, את הגבר במרכז. אוקסימורון נוסף, הוא שהשיר פשוט גנרי באופן הכי רגיל ששיר פופ יכול להיות, שהרי כמעט כל שיר של זמרת פופ בעשור האחרון, בישראל ומחוצה לה, עסק באובססיה להראות לגבר שהמשכת הלאה ובכך לגרום לו להתחרט – מי שמרגישה מועצמת מדי שתפסיק את הקריאה כאן, שלא תפתח נרקסיזם חלילה.

תאכלו מה שאתן אוהבות? מתוך הקליפ "לך לישון" של אנה זק | צילום מסך

אבל חוד החנית הוא ללא ספק המסר הנוסף, בקליפ: אנה זק, חמושה באנסמבל הרזות של סוכנות הדוגמנות ITM, עושה ספורט במשך 02:34 דקות: פילאטיס, ספינינג ומשקולות יד באווירת אייטיז יפיפייה. למשך 2 וחצי שניות בתחילת הקליפ, הבנות מלקקות גלידה עם הסמל של גולדה צרוב במיוחד על הוופל, בתוכן שיווקי הבוטה ביותר עד כה ב-2022 ולשלוש שניות נוספות זק נוגסת בהמבורגר לפני שהיא שבה לשרוף קלוריות על האופניים. אבל "תאכלו מה שאתן אוהבות! נושא שבימים האחרונים צובר כותרות גדולות בכל מקום…", שלוש הנקודות הופיעו בהודעה המקורית.

הניסיון לייצר סטייטמנט, אפילו למראית עין – ולהיכשל באופן כל כך חרוץ, הוא כמעט פואטי. כשהמניפולציות חשופות לחלוטין, כמה בורות יכולה להשתקף מ-12 מילים בלבד. התוכן השיווקי של גולדה, הבנות הרזות, הספורט, כל אלו חושפים בערוותם את צוות השיר, שבאמת, אפילו לא מסתירים את העובדה שאין להם מושג וחצי מושג מה זה ה"תאכלו מה שאתן אוהבות" הזה שיש בכל מקום, הביטוי "באדי פוזיטיב" לא הוזכר פעם אחת בקומוניקט, וכמעט אפשר לחשוב שהניסיון העז לייצר סטינג מיושן לא נובע מטיפשות אלא מרשעות, רצון לעשות דווקא, להעמיד ללעג נשים שמנות, לרוקן מתוכן את המסר שלהן ולהוזיל אותו לכדי: אישה יכולה לאכול כמה רוטב-גולדה-בייגלה-קרמל-מלוח שהיא רוצה.

אנה זק הדקיקה נוגסת בהמבורגר, לא תניע אף נערה מורעבת לרכוש לה אחד. נשים מדוכאות מגופן, הן לא מפחדות מחריף

לנשים אין בעיה עם לאכול, אלא עם לא להיות רזות, או רחמנא לצלן, להשמין. זק הדקיקה נוגסת בהמבורגר לא תניע אף נערה מורעבת לרכוש לה אחד כזה. נשים מדוכאות מהגוף שלהן, הן לא מפחדות מחריף. ניכר שיוצרי הסינגל לא עצרו ולו פעם אחת להתעמק באותן ה"כותרות הגדולות" שהם רואים בכל מקום, או אפילו לא לרפרף.

קאקדילה עשה לה שמח. עומר אדם | צילום: משה נחמוביץ

גם ל"קאקדילה", השיר החדש של עומר אדם שעורר סערה מאחר והריח מגזענות, הגיבה זק בצורה מנותקת: "אני אישית לא נפגעתי מזה. ברגע הראשון השיר עשה לי שמח ואווירה טובה. עצוב היה לי לשמוע שיש אנשים שנפגעו ולקחתי את זה בקלילות ובהומור". וכך אמרה אחרי שסיפרה כמה פעמים בעבר, שסבלה מבריונות וחרמות בילדותה. כנראה כסף, יופי ופרסום הצליחו להשכיח את המושג "רוסיה זונה" מהלקסיקון של הדוגמנית האשדודית שעלתה ארצה בגיל 9, והקנטות על קשיי שפה הפכו לדבר שהיא יכולה לקחת "בקלילות ובהומור".

אין בעיה עם קליפים של כוסיות על מזרני יוגה, גם לא עם בערות של גברים אל מול תהליכים חברתיים המשיקים לפמיניזם, אבל עזות המצח לנסות ולגזור קופון באופן הכי עילג, שגוי ומעליב שיכול להיות, על קשיים אמיתיים של נשים – דורשת הסתכלות והנמקה, לפחות מינימלית, מצד מי שמתיימרים להיות לדובריהן של "נשים חזקות".