עומר אדם מנסה להתחבר לקול הרוסי וזה מביך

אני בטוחה שכוונתו של עומר אדם הייתה טובה והוא רצה להוציא שיר מסיבות קליט ועל הדרך להרים למגזר הרוסי ולנובי גוד, אבל בסופו של דבר גם הוא, יחד עם חבורת יוצרי השיר, נפלו למלכודת המוכרת של "חיפוש אחרי הקול הרוסי". נו, הקול הזה שכל הפוליטיקאים ואנשי התקשורת תמיד מחפשים לקראת הבחירות, אבל איכשהו לא מוצאים, לא משנה מה.

השיר של עומר אדם נכנס לאותה שורה מביכה עם השרים הבכירים שנדרשים על ידי יועצי התקשורת שלהם לאכול סלטי מיונז, סלק ודג מלוח בסוף דצמבר רק כי רוצים למצוא חן בעיני "הרוסים", גם אם כל הסקרים מראים שאותם "רוסים" כנראה לא ששים להצביע להם, ועם חברי האופוזיציה בעלי שיגעון גדלות שמגייסים כוכב רשת has been עם עברית קלוקלת כדי שיהיה להם תירוץ להרים כוסית קריסטל של וודקה זולה בסרטון עם כתוביות.

בקיצור, יצא לו גזעני. ובארוך – יצא לו גזעני, מטומטם ובעיקר מפספס את המטרה להתחבר לשורשיו הקווקזיים. אבל הרשת גועשת מאז, והשיטסטורם שעלתה הצליחה להתעלות גם על גלי המיונז והאוליבייה של נובי גוד (ומי שמבין, יבין שזה ממש לא פשוט עד בלתי אפשרי).

האם נעלבנו? אני אחלק את התשובה שלי לשני חלקים: בתור בן אדם פרטי, תכלס לא מזיז לי. אני יודעת מי אני ומה אני, לאן אני שייכת ובמהלך 30 שנה האחרונות שמעתי "קקדילה" ודומיהם לעוד עשור קדימה. לא, לא נפגעתי. אבל בתור מישהי שהקימה ומנהלת את אחת הקהילות הגדולות בפייסבוק הקשורות למגזר, "הרוסים על הרוסים", שמונה נכון להיום יותר מ-51,000 חברת וחברים, אני חושבת שזה שיר מיותר ופגעני. פוגעני לכל המגזר, ובעיקר לנשים ולבנות, כי הוא מחזיר אותנו אחורה לניינטיז כשהמילים שנזרקו לכיווננו ברוסית כללו לא פעם גם תנועות או הצעות מגונות. רק כי אנחנו רוסיות.

בתו המתבגרת של חבר קרוב שמעה את השיר. ילדה שנולדה כאן, שגאה במוצא שלה, וגם מאד אהבה לשמוע את השירים של עומר אדם, החליפה צבעים ואמרה שלא מוכנה יותר לשמוע שירים שלו  וזו רק דוגמא אחת. ואני כבר לא מדברת על הסכנה שהשיר המידבק הזה יהפוך להצקה לילדות כמוה בבתי ספר וברחוב? ואני כבר רואה ברחבי הרשת עדויות של אימהות ששרו לילדות שלהן שהן "כבר לא בתולה" וכד'.

זה לא רק שיר. זה גם פוסט וגם כתבה וגם אמירה של איזה פליט ריאליטי או מנהל במקום העבודה. וככה מנרמלים את תופעת הגזענות

אגב, זה משהו שאמור להיות צורם גם לזמר עצמו, שאחד השירים שהוציא נקרא "לשון רע לא מדבר אלי". עומר, איך יצא לך פתאום שיר שפל של גזענות, בתור רול מודל למילוני צעירים וצעירות?

קראתי ושמעתי גם תגובות שלא צריך להתרגש, אפשר להקליל ולצחוק. זה רק שיר. אבל זה לא רק שיר. זה גם פוסט וגם כתבה וגם אמירה של איזה פליט ריאליטי או מנהל במקום העבודה. וככה מנרמלים את תופעת הגזענות.

ואולי צריך פשוט להבליג? לא להתייחס? כי זה לא נוגע לי? אפשר, אבל אז, בעוד כמה חודשים כשבשיח הציבורי שוב תעלה סטיגמה מכוערת לגבי תעודות מזויפות או עוד דיון מגעיל נוטף שנאה הדדית באיזו תוכנית ריאליטי שמקוששת נואשות את שברי הרייטינג, אנחנו נהיה מופתעים. שוב. טוב, לא באמת. אבל הגיע הזמן שהמגזר שלנו, שכבר שלושים שנה נמצא כאן אבל עדיין מוצג ברוב המקרים בצורה פלקטית של מצביעי ליברמן אוכלי שרצים ושונאי דת, יתחיל לקחת שליטה על השיח הציבורי. זה הצד הבא.

אבל בואו נחזור לכוונה המקורית של עומר אדם – מחווה למגזר הרוסי. לא צריך חוכמה גדולה לחרוז מילים אקראיות ברוסית ולהלביש אותן על מנגינה קליטה וכיפית (בואו נודה, זה הולך להיות להיט הבא במסיבות וחתונות, רק אל תחשבו תוך כדי שאתם שרים את המילים על אחותכם או הבת שלכם, סבבה?). אם רוצים באמת לעשות מחווה, בואו נתרחק מהסטיגמות. ואגב, אקדים ואומר, "כל הרוסים טובים במתמטיקה" זו גם סטיגמה. בקיצור, בואו להכיר אותנו באמת ב-"הרוסים על הרוסים". כיף אצלנו.

מרינה קיגל | צילום: באדיבות המצולמת

הכותבת,  מרינה קיגל, היא עיתונאית, יוצרת תוכן, יזמית קהילות, מייסדת ומנהלת קהילת "הרוסים על הרוסים" בפייסבוק