סערת הפוטושופ: איך תפחיתי את הסיכויים שילדיך יגיעו לדיאטת קיצון?
ריטוש תמונות לא יביא בהכרח כל נערה לכדי סכנה ועדיין מחובתנו לגלות עירנות. לא נוכל לשלוט באינסטגרם, אבל כן נוכל להיות הורים מודעים ולהנחיל לילדים ערכים אחרים. כך תעשי זאת
מול מראות רחבות, משתקפת דמות הילדה-נערה: ניצבת זקופה, בגדי הגוף הצמודים אינם מסתירים דבר, מכניסה את הבטן שהכל יראה כמה שיותר צר, כמה שיותר דק. שם, לאט לאט נרקמו ונוצקו היסודות לתפיסת הגוף, להערכה ואהדה לגוף הבלרינה הדקה, לגפיים הארוכות והדקות, לגוף המשורטט שאין בו גרם מיותר. ואכן, זו תפיסה חיה ונושמת שנשארה איתי לעשורים רבים ועד היום מכתיבה דרך חיים.
כששיתפתי את צלם צילומי התדמית שלי שלקראת הצילומים צבעתי את שיערי, הוא הסביר לי שלא הייתי צריכה לטרוח משום שהיה משלים זאת בעבודת הריטוש של התמונה, ואז הבנתי באיזו רמה תמונות הנשים מהן אני כה מתרשמת, אינן משקפות את המציאות ואת מראן האמיתי. בכל רחבי הרשת נמצאות תמונות אשר עברו טיפול וריטוש כמו החלקת כתמים ונגעים, הארכת איברים וצביעה ולכל אחד מאיתנו יש מגוון של פילטרים נגיש המאפשרים לערוך את התמונה. לאחרונה הנושא זכה גם לדיון ציבורי סוער, בו צד אחד חושף את תיקוני הפוטשופ שעושות המשפיעניות והדוגמניות וההצד השני מאשים שמדובר בשיימיניג מכוער. האם משפיענים ומובילי דעת קהל צריכים להיות ערים להשפעה השלילית האפשרית על העוקבים הרבים שלהם? והאם בהכרח ההשפעה של התמונות האלו מעמידה את הנוער ובעיקר את הנערות בסיכון?
לשאלה הראשונה אני אשיב – כן, לטעמי כדאי שכל אדם אשר הגיע לעמדת השפעה רחבה, יהיה ער לתכנים שהוא מעלה ולמגמה אותה הוא מוביל. ההבנה החשובה היא שהצלחתו נשענת על מספר העוקבים שלו – הוא צריך אותם, וראוי שיהיה ער ואחראי למסרים שהוא מעביר אליהם. לשאלה השנייה אשיב שלא בהכרח, לא בהכרח כל נערה אשר תראה תמונת דוגמנית דקת גזרה וארוכת גפיים, תתחיל בדיאטה קיצונית על מנת להגיע למראה דומה.
מכאן, אני רוצה להתייחס לתפקיד שלנו כאימהות ולאחריותנו כהורים. לא נוכל לשלוט על מה מישהו אחר יעשה או מה יעלה בפרסומות השונות ובאינסטגרם, אבל כן יש לנו אפשרות לשלוט על עצמנו ועל הערכים בבית ולשמור על מעורבות בחיי המתבגרים:
יחסים טובים
נהלו יחסים טובים עם הילדים והמתבגרים שלכן. זה הבסיס וזה מה שיגדיל את הסיכוי לכך שישתפו אתכן, יתייעצו איתכן וייקחו בחשבון את הערכים אשר אתן מנחילות במשפחה. זה המפתח האמיתי להישאר בתמונה, ומה שיהפוך אתכן נגישות עבורם.
אחרי מי הם עוקבים
באותה נשימה, עשו מאמץ והכירו את מה שמעסיק אותם: במה הם צופים ואחרי מי הם עוקבים. עליכן להישאר רלוונטיות עבורם, להכיר ולהבין מה הולך ברשתות החברתיות. הפכו את ההתעניינות בסרטון או בתמונות שהילדים שלכם צופים בו להזדמנות לשיחה – הקשיבו לדעתם, איך הם רואים את הדברים והביעו את עמדתכן.
>> "מחלת הסלפי": מרגישה חולשה או תחושת דקירות באצבעות?
מסרים
היו ערות לשפה בה אתן עושות שימוש סביב תמונות, חדשות, סרטונים או אנשים. עליכן להפנים שהאופן בו אתן מגיבות ומה שאתן בוחרות להגיד, מהווה מודל לחיקוי ומעיד על ההתייחסות הכללית שלכן. השתדלו להימנע ממילים כמו "שמנה", "מכוער", "שמנמוך", כיוון שגם אם נדמה שבאותו הרגע הילדים צחקו ואף השתתפו, הם גם קיבלו מסר שייספג בהם.
קבלה עצמית
עודדו בקרבם תפיסה של התבוננות אוהדת כלפי עצמם ומבנה גופם. חשוב להבין שזה יושפע, בין היתר, מהאופן בו אתן תופסות את עצמכן, בין אם תרצו או לא אתן מודל לחיקוי ולכן חשוב שתדברו גם על עצמכן בגישה חיובית ומקבלת.
מה בצלחת ולמה
יש להדגיש את עניין המודעות וההבנה כלפי המזון בבית ועל השפעתו על גופנו, להקפיד על אכילה מגוונת המושתתת על יותר מזונות בהכנה ביתית ופחות מזון מתועש, מיעוט של חטיפים וריבוי של ירקות ופירות – אבל לא מתוך עמדה של שאיפה לרזון או הטפה להרזיה, אלא מתוך עמדה של שמירה על הבריאות, כהורים הדואגים לבריאותם של הילדים. בנוסף, השתדלו לנהל ארוחות משפחתיות, שגם הן מהוות הזדמנות טובה לשיח משותף בכל נושא.
>> מיטל שפירו בטוחה שהפרעות אכילה לא מתחילות בפוטושופ ולא נגמרות בזכותו
יחסים בין הורים למתבגרים המתבססים על קרבה, כבוד והקשבה, כאלה בהם יש הקפדה על הימנעות מביקורת ומשיפוטיות, עשויים להגביר את הסיכוי לכך שהילדים שלכם ישתפו בבעיותיהם, כך שתוכלו לאתר במהירות התנהגויות שונות או מסכנות עבורם. נכון שלעיתים הם גם יהדפו אתכן, אבל זכרו שהם זקוקים לגבולות השומרים שלכן ולנוכחות ההורית בחייהם. הערכים בידיים שלכן וביכולתן להשפיע על ילדיכם – אל תשאירו את זה לאחרים.
הכותבת היא מדריכת הורים מטעם מכון אדלר