מחלקת המדינה קבעה שישראל לא עושה מספיק כדי להלחם בסחר נשים

סחר בנשים | צילום: shutterstock
סחר בנשים | צילום: shutterstock

הדו"ח האמריקאי השנתי למאבק העולמי בסחר בבני אדם הוריד את הדירוג של ישראל ועכשיו אנחנו בשורה אחת עם בוליביה, עירק וקזחסטאן. סיפורה של אירנה, קורבן סחר, ממחיש עד כמה התהום עמוקה

88 שיתופים | 132 צפיות

זהו סיפורה של אירנה (שם בדוי) , קורבן סחר ממולדובה. אירנה נולדה לזוג הורים אלכוהוליסטים שלא היו מסוגלים לגדלה. כילדה היא נשלחה לסבתה, אך בגיל 12 מתה סבתה ואירנה נאלצה לשוב ולהתגורר עם אימה. האם התגרשה ונישאה בשנית לגבר שגילה עניין בבת הצעירה והחל  לגעת ולהטריד אותה מינית. אירנה התלוננה בפני האם אך זו סרבה להאמין לה. אירנה נאלצה לסבול את הטרדותיו עד שהגיעה לגיל 18 ואז החליטה לנסות למצוא עבודה ולעזוב את הבית.

בבית הספר אירנה הייתה תלמידה טובה וחרוצה למדי, הצליחה להתקבל ללימודי פרמדיק, והחלה ללמוד. כשניסתה להתפרנס מעבודות מזדמנות בכדי לממן את המגורים מחוץ לבית, הכסף שהרוויחה לא הספיק לה ובצר לה, החלה לברר על עבודות שונות בחו"ל. לפני כחמש שנים, מכרה שהכירה בלימודים סיפרה לה על בחור ישראלי שמחפש עובדות לעבודה רווחית בישראל היא החליטה לעשות הפסקה של שנה מלימודיה ולצאת לישראל.

הסרסור הסביר כי עליה לממן את כרטיס הטיסה וההוצאות בדירה ולכן חשוב שתעבוד קשה ותקבל כמה שיותר גברים. לאחר שהכריז כי היא חייבת לו כסף הפשיל את מכנסיו ודרש ממנה לבצע בו מין אוראלי

 

אירנה ידעה כי מדובר בליווי של גברים, בעייני רוחה דמיינה שמדובר בלצאת לארוחות ומסיבות, לארח להם חברה, בהמשך נודע לה גם כי תיאלץ לעסוק בזנות, אך בצר לה לא ראתה פתרון אחר לחייה וחששה כי תיאלץ לשוב לבית המתעלל, ולכן הסכימה בלית ברירה להצעה. כשהגיעה לישראל הוסעה ע"י נהג מונית שהמתין לה בשדה התעופה לדירה דיסקרטית באיזור המרכז, שם המתין לה הסרסור שהסביר כי עליה לממן את כרטיס הטיסה וההוצאות בדירה ולכן חשוב שתעבוד קשה ותקבל כמה שיותר גברים. לאחר שהכריז כי היא חייבת לו כסף הפשיל את מכנסיו ודרש ממנה לבצע בו מין אוראלי. אירנה, שלא ידעה את נפשה עשתה כפי שציווה עליה. באותו רגע התחוור לה גודל הגיהנום אליו נקלעה ממנו לא ידעה כיצד תמלט עצמה. בהיותה של ישראל מדינה זרה עבורה וכיוון שהיא דוברת רוסית בלבד ולא מכירה נפש חיה, לא ידעה היכן היא נמצאת ולמי עליה לפנות. לאחר ימים ספורים החלה להתחנן  לסרסור כי יסייע לה לשוב למולדתה, אך הוא הסביר לה כי עליה להשיב קודם כל את חובותיה וכי ידעה למה היא נכנסת וכעת אין דרך חזרה. אירנה ניסתה לשרוד את התופת בתקוה שמישהו יצילה. לאחר מספר שבועות שבהם נאלצה לקבל עשרות גברים (לעיתים 10 גברים בלילה), נערכה פשיטה של המשטרה על הדירה בה שהתה והיא הוצאה ממנה והובלה למקלט לקורבנות סחר בנשים.

סיפור חייה של אירנה ועוד רבות אחרות הוא סיפור חייהן של קורבנות הסחר בישראל. אבודות, תלויות וטראומטיות מוצאות עצמן אותן נשים כלואות באופן פיסי או פסיכולוגי בעולם הזנות. למרבה הזוועה, התפרסם לאחרונה הדו"ח השנתי של ממחלקת המדינה האמריקאית, בו נכתב כי ישראל לא עומדת בסטנדרטים המינימלים למיגור תופעת הסחר בבני אדם. מדינתנו המפותחת, אומת ההייטק העולמי, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ועוד התפארויות ותארים, לראשונה בעשור האחרון, ישראל ירדה בדירוג ועכשיו היא עומדת "בגאווה" בשורה אחת בכל בנוגע לסחר בבני אדם עם מדינות כמו: בוליביה, עירק וקזחסטאן.

נתון זה לא מפתיע בהתחשב בכך כי מדינת ישראל שחוקקה את חוק "אי צריכת זנות" לפני שנה לא השקיעה מאמצים באכיפתו. רק 12 דוחות חילקה משטרת ישראל לצרכני הזנות במה שכונה "אכיפה אגבית". דומה כי לקוחות הזנות היו צריכים לדווח על עצמם על מנת לקבל קנס, וניכר כי זירות הזנות פעילות ובועטות במרחבי הרשת הוירטואלים ומחוצה להן באין מפריע.

מחקרי שטח לא מצאו הבדל מובהק בין מצבן הנפשי של קורבנות סחר שהובאו מחו"ל לעוסקות בזנות בישראל, בשני המקרים מדובר בנשים מוחלשות ומנוצלות הסובלות מטראומות ממושכות, נעדרות תמיכה רגשית וגב כלכלי. אך אין צורך במחקרים מלומדים, די להקשיב לעדויות הקשות המגיעות לקבוצת הפייסבוק שלנו "לא עומדות מנגד" בכדי להבין שזנות על כל גווניה השונים היא פגיעה בכבוד האדם, בגופו ובנפשו. כמנהלת ארגון סיוע אני מתקוממת מול אזלת היד של המדינה ומייחלת לשינוי.

יחד עם זאת אסיים בנימה אופטימית בכל זאת, לפני יותר מעשור נחקק החוק לאיסור צריכת זנות בשבדיה, חלוצת המדינות בתחום. גם שם בשנתיים הראשונות לחוק התנהלה האכיפה בעצלתיים, אפילו השוטר השבדי הממונה על החוק, סיימון הגסטרום,  סיפר בשעתו כי הוא לא מאמין שהחוק ישנה משהו. היום המצב בשבדיה שונה, מושקעים מאמצי אכיפה ואפילו אותו שוטר שבדי טוען כי המפגש עם הנשים בזנות גרם לו לשנות מקצה לקצה את עמדותיו. אולי יש תקווה. אולי.

נעמה גולדברג היא מנכ"לית עמותת "לא עומדות מנגד"
גילוי נאות: עורכת מגזין "את" היא חברת וועד מנהל בעמותת "לא עומדות מנגד"