"שמלת כלה מחנות ילדים": עדות שורדת הזנות שחותנה בגיל 12

בשיתוף עמותת "לא עומדות מנגד", אנו מפרסמות עדויות של נשים שורדות זנות. את העדויות כתבו הנשים עצמן במטרה לשתף את הציבור במה שנשים במעגל הזנות חוות, לחשוף את האמת על מה שמתרחש במחשכים, ולתאר את מסען המפרך בדרך לשיקום. העדויות מגיעות אלינו דרך קבוצת הפייסבוק של עמותת "לא עומדות מנגד" – עמותה המפעילה קהילה של אלפי מתנדבות בכל רחבי הארץ, המעניקות סיוע נפשי וחומרי לנשים שחוו ניצול וטראומה בתעשיית המין. בעזרת הפרויקט אנחנו מקוות להשמיע את קולן של הנשים שבדרך כלל לא זוכות להזדמנות לעשות זאת, ולתת במה פומבית לסיפוריהן. 

להיות או לא להיות

"בזמן שבנות גילי משחקות ומשתעשעות ולבית הספר הולכות אני הייתי אמורה לבשל, לכבס ולנקות כמו בעבודה, כי הייתי צריכה לדעת הכל לפני החתונה.
שנייה, אל תטעו, מדובר בגיל 7. כן כן, בגיל 7 זה התחיל.
ובגיל 12, עם כל האלימות והפחד לימדו אותי שהגוף שלי לא שייך לי. הילדה שהייתה מלאת חיוכים למרות כל האלימות, מתחתנת בגיל 12.
כי כבר קיבלה מחזור, אז מה חשבתם, צריכה להתחתן.
יום החתונה, ילדה רועדת עם שמלת כלה מחנות ילדים וקישוטי זהב של סבתא ועקבים של ילדים. בזמן שכולם עסוקים בלהכין ולסדר לחתונה, עבורי זאת לא היה חתונה אלא מלכודת לקורבן, וברגע התחלתי לברוח, ללא מודעות. רצתי, רצתי בכל הכוח, ובמהירות עליתי לטרמפ ועוד טרמפ עד שהגעתי לתל אביב. משם החזירה אותי המשטרה.
חטפתי מכולם, הכל מהכול. מה שהיה שם, חשבתי שזה הסוף. הצלחתי עוד פעם לברוח אבל הפעם הכניסו אותי לפנימייה.

"הוא אמר 'יש לי מקום שבו אף אחד לא ימצא אותך', הלכתי איתו ובכל פעם היה מאיים עליי: 'אם את לא עושה כך או כך, אז נביא את המשפחה שלך'"

הכוח לרצות לחיות

אני לא יכולה לשכוח איך ניצלו את חולשתי ואת הפחד שלי מהמשפחה שלי. הוא בא אליי ואמר 'יש לי מקום שבו אף אחד לא ימצא אותך', הלכתי איתו ובכל פעם היה מאיים עליי: 'אם את לא עושה כך או כך, אז נביא את המשפחה שלך'.
גברים עם ריח זיעה מגעילים, הכל עשיתי תחת לחץ ופחד. שנתיים לא ידעתי אם זה יום או לילה. כיבו לי סיגריות על הגוף וגם משכו בשיער.
אני לא יכולה להמשיך את הסיפור על מה שהיה שם.
הדבר הכי כואב זה שיצאתי משם ואני בהריון, אבל זה הילד הכי מקסים בעולם, ולא מעניין אותי לדעת מי הוא האבא, או לחשוב לרגע לחפש אותו. הילד הזה נתן לי את כל הכוח בשביל לרצות לחיות. והיום, אחרי 6 שנים, אני לא שם״.

"מסיימת את המשמרת, סופרת את הכסך ובוכה". עדות של שורדת נזות

פגיעה בילדים: שימו לב לנורות האזהרה

גילוי נאות: עדי עוז, עורכת מגזין את, הינה חברת הוועד המנהל של עמותת "לא עומדות מנגד"