הסוד של נדיה קומנצ'י: "אני מתאמנת 45 דקות כל יום"

נדיה קומנצ'י בימי התהילה | צילום: יח"צ
נדיה קומנצ'י בימי התהילה | צילום: יח"צ

המתעמלת המיתולוגית נדיה קומנצ'י מגיעה לראשונה לישראל ומגלה שגם בגיל 57 היא לא מעזה להפסיד אימון‎

88 שיתופים | 132 צפיות

אהובה יותר מנועה קירל, גיבורה יותר מאריה סטארק, נערצת יותר מקיילי ג'נר – הרבה בנות נוער מצליחות לפעור לסתות, אבל נדיה קומנצ'י הייתה כנראה הגדולה מכולן. בשנות השבעים לא הייתה נערה שלא רצתה להיות נדיה מרומניה. היא זכתה ב-9 מדליות אולימפיות, מתוכן 5 מדליות זהב, ובגיל 15 כבר זכתה לציון עשר מושלם באולימפיאדת מונטריאול.

עם השנים, נחשפנו גם לסיפורים הפחות משמחים בסיפורה, שקשורים למשטר האדוק שבה חיה ולרוח ההצטיינות ששלטה בגוש המזרחי בתקופה הקומוניסטית. את הצעד הדרמטי של חייה, קומנצ'י עשתה בשנת 1989 כאשר החליטה לערוק לארצות הברית, ולהפנות גב אל החיים שרוממו אותה, אבל גם סירסו אותה לעיתים. היום קומנצ'י כבר בת 57, ומגיעה לישראל לראשונה, כדי להזניק את מירוץ הנשים LIFE RUN של סופר פארם בשיתוף עיריית תל אביב-יפו. כשהיא נשאלת בריאיון ל"את" מה הלקח העיקרי שעלינו ללמוד מסיפורה, היא בוחרת להאיר את הזכרונות הטובים והנעימים. "נסו להיות טובים יותר בכל יום מחדש", היא אומרת, "מצאו את האהבה שלכם, תהנו מהתהליך בכל יום מחדש, הגשימו את חלומכם ועשו ספורט. אני לא מתחרטת על שום דבר שקרה לי ולא מרגישה שהפסדתי משהו. נהניתי מכל דקה של זה".

"אני לא מתחרטת על שום דבר", נדיה קומנצ'י כיום | צילום: יח"צ
"אני לא מתחרטת על שום דבר", נדיה קומנצ'י כיום | צילום: יח"צ

זו הפעם הראשונה של קומנצ'י בישראל, והיא נרגשת להיות כאן. "לצערי בשנים שבהן התחריתי, ישראל לא הייתה על מפת הפעילויות הספורטיביות, ולכן מעולם לא ביקרתי כאן", היא אומרת, "התרגשתי כשהציעו לי להשתתף במירוץ ולהגיע למדינה היפה שלכם. לנשים יש כאן הזדמנות לקבל את הכבוד שמגיע להן מבלי להתחרות זו בזו, אלא פשוט לחגוג את הכוח הנשי".

איך את מרגישה כיום כלפי המילה "שלמות"?
"היא יותר מדי", היא מהרהרת, "כל אחד מאיתנו הרי מושלם בדרכו שלו. הייתי מאוד טובה במה שעשיתי, ומה שאני עדיין עושה, כמו רבות אחרות היום. לכל אחת מאיתנו יש את החלומות, ההישגים והיעדים שלו ואין משמעות אחת למילה "שלמות". כשאתה משיג את מה שרצית, זה הדבר הכי מושלם שיש".

"הייתי מאוד טובה במה שעשיתי", נדיה קומנצ'י מתרפקת על העבר | צילום: יח"צ
"הייתי מאוד טובה במה שעשיתי", נדיה קומנצ'י מתרפקת על העבר | צילום: יח"צ

קומנצ'י ממשיכה לעקוב אחר מפת ההתעמלות העולמית ואחר בנות שממשיכות את דרכה, כמו למשל השיאנית האולימפית האמריקנית סימון בולס, הנחשבת ליורשת פוטנציאלית שעוד עשויה להפוך לאייקון כמו קומנצ'י. "בולס היא הנערה שצריך לשים לב אליה, יש לה את הכוח והיכולת להגיע לזה", אומרת קומנצ'י, "אני תמיד נהנית לראות כישרון ופוטנציאל אצל בנות ממקומות שונים בעולם. אני שותפה בארגון "Laureus", שבו חברים 40 ספורטאים אולימפיים בשדות שונים, לקידום הספורט סביב העולם. אני מאוד מעורבת גם בועד האולימפי הבינלאומי, אבל אני לא עוסקת בספורט תחרותי כיום".

האם עקבת אחרי המקרה של לארי נסאר, הרופא שנאשם בהתעללות מינית במתעמלות אמריקאיות ונשפט לשנות מאסר מרובות?
"אני מעריצה כל אישה שיש לה את האומץ לעמוד על שלה ולדרוש צדק. זה לא משנה אם זה בספורט, עסקים, או בכל מקום אחר".

קומנצ'י מתגוררת כיום באוקלהומה, ארצות הברית, עם בעלה בארט קונור (ספורטאי אמריקני בדימוס ומדליסט זהב אף הוא) ובנם בן ה-12, והם מעורבים יחד בפעילויות צדקה ואקטיביזם לקידום הספורט במסגרות משפחתיות בארצות הברית וברומניה. "אני נוסעת לרומניה חמש או שש פעמים בשנה, כדי להשתתף בפעילות שמאפשרת לילדים משכבות נמוכות להיות מעורבים בספורט, גם אם אין להם כסף", היא מספרת.

ובחייך האישיים, איך את שומרת על הכושר?
"אני מעדיפה עקביות על כמות. אני מתאמנת 45 דקות ביום, כל יום, ומנסה למצוא זמן בכל בוקר לסיבולת לב ריאה, הרמת משקולות קלה, ריצה קלה או הליכה. אני מציעה לכל אחת למצוא את מה שמתאים לה – ולהמשיך עם זה ב-30 או 40 שנים הבאות".

"אני מציעה לכל אחת למצוא את מה שמתאים לה – ולהמשיך עם זה ב-30 או 40 שנים הבאות", נדיה קומנצ'י כיום | צילום: יח"צ
"אני מציעה לכל אחת למצוא את מה שמתאים לה – ולהמשיך עם זה ב-30 או 40 שנים הבאות", נדיה קומנצ'י כיום | צילום: יח"צ