"גם אנחנו בנות אדם" – מכתב להורים מהגננת
הקשיבו לילד, היו סבלניים, דברו עם הגננת ישירות לפני שאתם קורעים אותה לגזרים בפייסבוק. הגננת הגר איזק עם 5 דברים שיהפכו את החיים שלכם, ושל הילדים, לטובים יותר
ימים לא פשוטים עוברים עליכם, הורי ילדי הגנים, המשפחתונים והפעוטונים. כל כך הרבה סיפורי אימה על מטפלות וגננות ומעשי התעללות שהדעת לא סובלת, והלב נכמר מצער על הקורבנות. אך האם בשל המקרים הללו זה הוגן שתשפטו את כל הגננות ואת כל המטפלות? כדי שתוכלו לשלוח את ילדיכם בלב שקט לגנים, התשובה לכך צריכה להיות לא מוחלט.
לחינוך בגיל הרך תפקיד חשוב בעיצוב אישיותו ובחינוכו של הילד. הגן הוא לא רק בייביסיטר, תפקידו לתת כלים לילדים להשתלבותם בגן העירוני ובהמשך בבית הספר. לשם כך עליכם לשתף פעולה ולהיות מעורבים בחלק החינוכי וההתנהגותי שלהם. כך תעשו זאת נכון:
.
שדרו מסרים זהים גם בבית. בגן יקנו לילדים הרגלי שינה והרגלי הירדמות. זה לא פשוט לילדים, שכן בגן עובדים על הרגלים קבוצתיים. התייעצו עם הגננת כיצד זה נעשה ואיך שומרים על זה בבית. אי אפשר להרדים ילד בבית על הידיים תוך כדי ניתורי זומבה, ואז לצפות שבגן ירדם יחד עם כולם. אין ספק כי ילדכם מיוחד, אך הניחו לגננת להרדימו כמו שעשתה עם מאות ילדים לפניו. שמעו לעצתה, גם אם זה קשה בהתחלה ומלווה בבכי. כך גם לגבי שלב הגמילה מטיטולים: התייעצו עם הגננת, הקשיבו לעצותיה, השמיעו את דעתכם, הסכימו על הדרך המועדפת והקפידו עליה. אי אפשר לשדר לילד מסרים שונים מאלה שבגן.
סמכו על הגננת והתאזרו בסבלנות. הרגלים שהילד למד בבית צריכים להשתנות על מנת לאפשר לו/לה להתפתח. הקשיבו לגננת, לעצותיה, הרי היא זו המנוסה מביניכם. סמכו עליה וגלו סבלנות לשינויים. לעיתים, מניסיוני, יש הורים המביאים את ילדם לגן, מושיטים אותו לגננת וכאילו מכריזים ש"הילד מקולקל, תקני לנו אותו" ואם ב-48 שעות לא התרחש השינוי שייחלו לו, הגננת היא הכתובת לאשמה.
היו קשובים לילד שלכם. האפשרות שלכם לדעת כיצד מטופל ילדכם בגן היא דרכו, גם אם הוא עדיין לא מדבר. שביעות הרצון שלו באה לידי ביטוי בשמחה שלו, בשפת הגוף שלו כשהוא פוגש את הגננת/המטפלת, ברצון שלו להגיע לגן בבוקר ובחוסר רצון לעזוב אותו אחר הצוהריים. הקשיבו לו. הדרך השנייה היא לדבר עם הגננת פרונטלית. לא דרך קבוצות פייסבוק של הורים, שם אתם קורעים אותה לגזרים בגלל האדמומיות שמצאתם על עורו מתחת לטיטול או בגלל איזה סימן על גופו שאינכם יודעים את פשרו. בינינו, כמה פעמים לא החלפתם לו ברגע שעשה את צרכיו? וכמה פעמים הוא נפל בבית או בגינת השעשועים כשאתם הייתם איתו, או אצל הסבא והסבתא ששמרו עליו? נתקלתי גם בהורים שאוטומטית האשימו את הגננת בחבורה שצמחה לילד על המצח, אך למחרת אביו סיפר באדישות כי זה קרה אחרי שעות הגן, כשהוא שמר על הילד.
>> מחאת ההורים: התנהלות שרומסת את כבוד האדם
>> מיקי מוכתר: "הילדים הקטנים שלנו מופקרים"
המצלמות הן כלי פיקוח עבור הגננת. נושא המצלמות הוא נושא כאוב מאוד. המצלמות נועדו לתת לגננת או למנהלת הגן אפשרות לפקח על הנעשה בזמן אמת או בדיעבד. הפיקוח נועד לתת למנהלת כלי עבודה ללמידה עבור הצוות וכן פיקוח על התנהלות העובדות. במקרים בודדים בהם יש צורך להבין מה קרה לילד בגן, בשל תלונה של הורה, ניתן לבדוק מה באמת קרה. אולם המצלמה לא תמיד משקפת את התמונה המלאה. בגילים בהם יש מגע פיזי בין המטפלת למטופלים (וגן ילדים פרטי/פעוטון הוא לרוב כזה), ניתן לפרש בהמון אופנים את המגע. לעיתים ילד מושך בשערותיו של ילד אחר, נושך, מפריע להתנהלות הקבוצה ויש צורך לרסנו. המגע הפיזי הזה של הריסון יכול להתפרש בצורות רבות. לא קרה לכם שילדכם בכה בבית כי לא נתתם לו את מבוקשו? ובכן, זה קורה גם בגן. אל תמהרו להאשים את הגננת בהתנהגות פוגענית.
גם אנחנו בנות אדם ואנחנו עובדות מאוד קשה על מנת לשמור על הדבר היקר לכם מכול. רווחתם עומדת תמיד לנגד עינינו, וכך גם רווחתכם. נשמח אם לצד הביקורת תמצאו מדי פעם זמן גם למילה טובה. שתהיה שנה טובה, בטוחה ומלאה בחוויות חיוביות!
* הגר איזק היא גננת מוסמכת, מפתחת שיטת "נרגעים" ועוסקת כיום בייעוץ והדרכת להורים לילדים בגיל הרך.