מחאת ההורים: התנהלות שרומסת את כבוד האדם

צילום אילוסטרציה: Shutterstock
צילום אילוסטרציה: Shutterstock

בחסות הרצון להגן על הילדים הפכה המחאה לשבירת כל הכלים. הפגיעה בפעוטות לא תיפסק רק כי יהיו האזנות סתר בגנים ותוחמר הענישה. מה שנדרש זה ליווי, תמיכה ושיפור תנאי המטפלות

88 שיתופים | 132 צפיות

מחאת ההורים מעצבנת אותי. כל מהלך העניינים שהוביל אליה מעצבן אותי. נתחיל בזה שאישה פגעה בילדים שהיו תחת חסותה, והפגיעות האלו צולמו. זה דבר נורא שילדים נפגעים על ידי מבוגרים שאמורים לטפל בהם, הורים, מטפלות. הנורא הזה גויס להתנהלות של שבירת כל הכלים, התנהלות שלא בוחלת באמצעים, לכאורה כדי להגן על ילדים ותינוקות, למעשה, כפי שקורה בפועל, באופן שמעמיק את הפירוק של היסודות האמיתיים שעשויים להגן עלינו מפני חיים בחברה אכזרית – אכפתיות וכבוד האדם.

התמונות המטושטשות של הפגיעה שודרו אין סוף פעמים בכל פלטפורמה אפשרית. בעיניי זה לא תקין. לא תקין שהחומרים של החקירה מופצים בצורה חופשית, לא תקין שבטלוויזיה משודרים סרטונים שמתעדים אכזריות כלפי תינוקות ופעוטות, ולא תקין שמה שלא מובן מהצילומים נאמר ומתואר לפרטי פרטים. המידע ואופן הפרסום שלו הפך את כולנו למציצנים ולמציצניות, לניזונים מסרטי פגיעה מטושטשים ומתיאורי אימה מפורטים. במבחן התוצאה, כל אלה הובילו לכל הפחות לשריפת ביתה של כרמל מעודה, ולדעתי הנזק גדול בהרבה.

המידע ואופן הפרסום שלו הפך את כולנו למציצנים ולמציצניות, לניזונים מסרטי פגיעה מטושטשים ומתיאורי אימה מפורטים. במבחן התוצאה, כל אלה הובילו לכל הפחות לשריפת ביתה של כרמל מעודה

במקביל, כשהיא שואבת כוח מהזעזוע ומתחושת המשבר החריפה, תפסה "מחאת ההורים" תאוצה. גלשתי בכמה אתרי חדשות כדי להבין מהי מטרת המחאה. בכל מקום נאמר שמדובר ברשימה חלקית של דרישות המחאה, ואני תוהה, האם המפגינות, בניגוד אלי, הצליחו לברר מהי הרשימה המלאה לפני שיצאו לרחובות? הינה אחת הרשימות החלקיות הללו:

"ברשימת הדרישות: החמרת הענישה, כולל מאסרים ממושכים למי שהורשע בהתעללות בפעוטות; הקמת רשות שתיתן מענה להורים שילדיהם ספגו התעללות; תיקון של חוק האזנות הסתר, כך שיוכלו להפעיל מכשירי הקלטה בגן או במעון בלי להיות חשופים לתביעות; חיוב תנאי סף של מטפלות בפעוטות וקיום מבחן אישיותי, ריאיון עם פסיכולוג, בדיקות רקע ועוד (שכן היום יכול כל אדם להפעיל מעון לפעוטות בגילי 3-0). עוד מבקשים ההורים לחייב את המטפלות לצאת להכשרות שונות, כגון התמודדות עם מצבי לחץ ועזרה ראשונה, ולתקן את התקנות בחוק הפיקוח כך שיכלול איסור עבודה כמטפלת לבעלי רישום פלילי בתחום, מאגר גנים ורישום, בטיחות המבנה וכו'".

האם תנאי העסקה משופרים למטפלות, ליווי ותמיכה והפחתת היחס בין מספר המבוגרים לילדים נעדרים מהרשימה כי מערכת העיתון קיצצה אותם החוצה, או כי ההורים נמנעו מלדרוש אותם? אני לא יודעת ולכן אני מסתמכת רק על מה שפורסם, תוך שאני מקווה שמה שחסר לי מופיע ברשימה המלאה.

משמעות הדרישות שפורסמו היא שכבר הגענו למסקנה שהפגיעות כנראה התרחשו מפני שעד כה לא הפחדנו מספיק את המטפלות, לא מיינו אותן מספיק ולא פיקחנו עליהן.

זה אולי נכון. ואולי, אם נפחיד מספיק את המטפלות בתינוקות שלנו (וגם בהורים שלנו, בחוסים בבתי חולים לחולי נפש, בחולים הסיעודיים במוסדות) אולי הן יפסיקו לפגוע בחסרי הישע.

אני כמובן בעד מצב עניינים שבו חסרי ישע יפסיקו להיפגע.

אבל יש לי רעיון, אולי המטפלות לא יפגעו בילדים שבהם הן מטפלות כי הן אוהבות אותם, כי יש להן גאווה מקצועית, כי המקצוע שלהן הוא טיפול וחינוך והן נהנות ממנו. לא יודעת, רעיון פרוע כזה, כמו שהורים אמורים לא לפגוע בילדיהם מאותן סיבות ממש. בתסריט המוזר שלי למטפלות יהיו תנאים ממש טובים בעבודה. וגם יחס חם, מוקיר, מפרגן ומעריך מצד ההורים שמוסרים את ילדיהם לטיפולן. ולא, אני לא מדברת על מתנה לחג מההורים. ליווי ותמיכה יאפשר קבלה של אנשים ראויים יותר לתפקיד הכל כך חשוב הזה. זה אומר שאם במקרה הסינון הראשוני היה שגוי, יהיה מי שיתפוס את הטעות לפני שזה מגיע למהדורות החדשות. זה אומר שהשכר יאפשר לאנשים יותר טובים להגיע למקצוע וזה אומר שאם יהיו יותר אנשי צוות, הם יוכלו להקדיש יותר זמן לילדים, וזה כבר לא קשור להתעללות. ואם כל זה יתקיים, יש לקוות שההערכה של ההורים כבר תגיע מעצמה.

ובעיניי יחס חם, מוקיר ומעריך לא משתלב בכלל עם מעקב מצלמות, עם האזנות סתר או עם דגש ציבורי על החמרת הפיקוח והענישה. נראה לי שהדרכה וליווי תומך אפקטיביים מאוד בליווי של נשים שמטפלות בילדים, אבל פיקוח אפקטיבי פחות.

ביקורים של הורים בגן או הדרכות צמודות של אנשי מקצוע, ביקורים מחוייכים, נעימים, שמציעים חמימות אנושית וגם עזרה מקצועית, יכולים לשפר מאוד את האווירה בגנים ובמעונות, אבל ביקורים כאלה דורשים משאבים הרבה יותר רחבים – רגשיים וכלכליים. גם תנאי העסקה מכבדים, שמאפשרים אוורור וקידום מקצועי, דורשים הקצאת משאבים גדולה, דרך מיסים או שכר לימוד.

והינה פתאום, דומה שתש כוחה של הסיסמה :"אין לנו דבר יקר יותר מילדינו". אין לנו דבר יקר יותר מילדינו כשצריך להצדיק הרעת תנאים של מטפלות וגננות, פגיעה בצנעת הפרט ובכבוד האדם. אני מהמרת שיימצאו גם מיליוני השקלים שיידרשו לרישות מצלמות בגנים ובמעונות. אני חוששת שלמרות הכוונות הטובות של המוחות, ותחושת הדחיפות המוצדקת, גם הפעם לא יוקצו משאבים לאפיקים שיוכלו באמת להשפיע ולהפוך את הגנים והמעונות לסביבה חמה ובטוחה.

* הכותבת היא מורה ומחנכת בחטיבת ביניים ובתיכון מזה כ-30 שנה.