תחרות מיס יוניברס: "זה לא נתפס שהמדינה השקיעה מיליונים בעסק של החפצת נשים"

מיס יוניברס 2022 | צילום: אחמד גרבלי, Gettyimages
מיס יוניברס 2022 | צילום: אחמד גרבלי, Gettyimages

תחרות מיס יוניברס מגיעה לישראל באותה מתכונת ארכאית שהתחילה לפני 70 שנה. בשדולת הנשים יזמו אירוע נגדי כדי לגרום לכולנו להפסיק למדוד נשים לפי היקף המותניים וזקיפות השדיים

88 שיתופים | 132 צפיות

תחרות מיס יוניברס שתיערך בשבוע הבא באילת, נערכת במתכונתה הנוכחית כבר משנת 1951. חלפו מאז 70 שנה, העולם השתנה, הנשים השתנו, האג'נדות התחלפו, מודל היופי השתנה ומחאת ME TOO שינתה את השיח, אך התחרות הזאת שעיקרה עסק כלכלי שמגלגל סכומי עתק, דובקת באותם קריטריונים של היקף מותניים, גובה, גיל ומשקל וכרגיל סוגדת לרזון, לאורך הרגליים וזקיפות השדיים. המועמדות המתחלפות, מבטיחות שנה אחר שנה בחיוך להביא לנו, איך לא, שלום עולמי. לא פחות.

>> איך תפחיתי את הסיכויים שילדיך יגיעו לדיאטת קיצון?

רינה מור, מיס יוניברס לשנת 1976, שהיא הישראלית היחידה שזכתה בתואר העולמי (לינור אברג'יל הייתה "מיס עולם" בתחרות אחרת), ודאי זוכרת שנדרשה לרדת במשקל מספר לא מבוטל של קילוגרמים כדי להתאים את עצמה לסטנדרט היופי הנדרש. בשדולת הנשים בישראל חשבו שדווקא העיתוי הזה הוא הזדמנות נפלאה להביא קונטרה ועורכת הדין הדס ארנון שרעבי, רוית כחלון ויעל שמיר הרימו את הכפפה. השדולה בשיתוף פעולה עם אברהם הוסטל (הוסטל חברתי המקדם אג'נדות חברתיות) הכריזו על אירוע אקטיביזם נשי: "מיס פיקס דה יוניברס", שיערך יום לפני "מיס יוניברס" המדובר, כדי להציג לציבור בארץ מודל יופי אחר ברוח הזמן ולהציג נשים שפועלות למען תיקון עולם ולהוקיר את הנשים בקרבנו שמובילות מיזמים, שפועלות למען קידום ערכי הקיימות, צדק חברתי, זכויות אדם, זכויות נשים, דמוקרטיה ושיוון.

רינה מור, מיס יוניברס של שנת 1976 | צלם: אימג'בנק
רינה מור, מיס יוניברס של שנת 1976 | צלם: אימג'בנק

יעל שמיר, מנהלת פיתוח משאבים בשדולת הנשים אומרת: "האירוע שלנו הוא קונטרה של נשים אקטיביסטיות שמפעילות יכולות אחרות כדי לשנות את העולם, ולהציג יופי אחר. תחרויות יופי מהסוג הקיים שהנשים בו נמדדות באורך הרגליים ומידות המותניים זה דבר שמעכב מאוד, זה עדיין אחד הסדים ששמים עלינו שמודד אותנו על פי המראה שלנו".

רוית כחלון: "אין מקום לאידיאל יופי צר אחד שמקטין אותנו"

 

שמיר ממשיכה: "אנחנו מתוכנתות להיות יפות ופחות פעילות בעולם, הקיבוע של העקרונות שקודם כל להיות יפות ואולי גם שתוקות ואולי גם פחות חכמות, כאילו זה מה שנשים צריכות להביא לעולם, חייב להשתנות בעולם הנוכחי בו נשים נדרשות לגם וגם וגם. לצערי זה לא עבר מן העולם ולא באמת התקדמנו מהצורך להיראות בביקיני או בשמלת ערב, ועדיין יש אינסטגרם ששתי בנותיי פרשו ממנו כי הוא מעודד להצטלם עם תמונות בביקיני. בשדולה, המודל שלנו היא אליס שלווי המייסדת, שקיבלה את פרס ישראל על מפעל חיים בזכות תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. אקטיביסטית ופמיניסטית שכבר חגגה 95 שנה".

יעל שמיר | צילום: רוי קטלן
יעל שמיר | צילום: רוי קטלן

רוית כחלון, מנהלת קהילות ודיגיטל בשדולת הנשים מוסיפה: "תחרות מיס יוניברס מתמקדת בהיבטים חיצוניים, ואנחנו בשדולה חושבות שאין מקום לאידיאל יופי צר אחד שמקטין אותנו לממדיות של נושא אחד וממד אחד שמחליט מיהי האישה האידיאלית האולטימטיבית. אז בעיתוי לא מקרי, מול תחרות שמודדת את המותניים והרגליים, אנחנו מציעות אירוע שמודד עשייה מעניינת שתורמת לחברה באופן חד משמעי" .

רוית כחלון | צילום: מיכל גור
רוית כחלון | צילום: מיכל גור

243 אקטיביסטיות הציגו את מועמדותן, וועדת השיפוט שלהן תבחר את הזוכות על פי קריטריונים של אפקט, היתכנות, חדשנות ותרומה לשיוויון מגדרי – את השלום העולמי הן ישאירו ליפות והרזות. 46 אלף הצבעות הגיעו ונבחרו 15 נשים עם המיזמים שלהן כאשר אליהן הצטרפו 10 נשים אשר נבחרו על ידי ועדת שופטות חיצונית בראשותה של השופטת בדימוס, סביונה רוטלוי. המיזמים הזוכים יקבלו כמה עשרות אלפי שקלים לצורך הוצאת המיזם שלהן לפועל או למען הרחבתו.

שחר קליידר לוי, דוברת השדולה אומרת: "לצד העובדה כי ישראל תרוויח מהתחרות במובני הסברה ותיירות, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהתחרות במתכונתה הנוכחית, שלא השתנתה לאורך השנים, מדרגת את המתמודדות קודם ולפני הכל לפי קריטריונים פיזיים: יופי, גובה, גיל ומשקל ובנוסף, אחד הקריטריונים הם הסטטוס הזוגי של המועמדת, כאשר רשאיות להתמודד רק רווקות. הקריטריונים האלה מרדדים נשים לגוף בלבד ורק כזה אשר יכול לשרת את נרטיב האישה היפה והפנויה".

>> עידן הנראות הוא האויב של כולנו: ברור לנו שגם גברים סובלים מדימוי גוף 

סמדר גנזי, מי שהייתה דוגמנית בשנות השמונים ולימים מפיקת תצוגות בולטת, היא כיום מובילת אג'נדת פרו-אייגינג שמעלה את המודעות להתבגרות טבעית ובעלת סוכנות דוגמנות לנשים מבוגרות שחרטו על דגלן להמשיך להרגיש טוב בלי להזדקק למזרק או לסכין המנתחים. "תחרות מיס יוניברס ובכלל תחרויות יופי למיניהן הן תחרות טיפשיות שצריכות לעבור מן העולם כי אבד עליהן הכלח והן בעיקר תחרויות עצובות שמחזירות נשים הרבה שנים אחורה".

סמדר גנזי: "התחרות הזאת מנציחה אידיאל יופי לא מציאותי שרק אולי 5% מכלל הנשים עומדות בו. כל צעירה שאינה מתאימה לו, מרגישה צורך ליישר קו איתו ואין לה סיכוי מראש"

 

עוד היא אומרת: "ערב תחרות מיס יוניברס אני אומרת בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, התחרות הזאת לא ראויה להתקיים. פרופ' אולריך תאצ'ר, פרופסורית להיסטוריה בהרווארד וזוכת פוליצר, טבעה את הביטוי 'נשים מנומסות לא עושות היסטוריה', ואמרה: 'לא את הפנים שלנו אנחנו צריכות לשנות אלא את החוקים'. ואני כאן להרים את הקול, כי אני חושבת שלנשים מגיע יותר מתחרות כזאת ואני מקווה שקולן של הנשים המתנגדות יהדהד בכל מקום".

עוד אומרת גנזי: "זה לא נתפס בעיני שהמדינה השקיעה מיליוני שקלים בעסק מסחרי של החפצת נשים, של עור חשוף, בגלל שהוא מגלגל הרבה כסף, למה? תשקיעו את זה בהעצמה של נשים, בפיתוח הפנימיות שלהן, למה לשים לצעירות מול העיניים את המראה המטורפת והבלתי אפשרית הזאת בתחרות שבה נשים מתחרות זו בזו בהיקפי המותניים או בעור המתוח שלהן. בעצם קיומה, התחרות הזאת משפיעה לרעה על נערות צעירות. היא מנציחה אידיאל יופי שאינו מציאותי ושרק אולי 5% מכלל הנשים מתאימות לאידיאל הבלתי אפשרי הזה. צעירה שאינה מתאימה לו, מרגישה צורך ליישר קו איתו ואין לה סיכוי מראש: התוצאה היא נזק נוראי כולל: דימוי גוף שלילי, דיאטות קיצוניות, הפרעות אכילה, פגיעה בבריאות ובמקרי קיצון עד כדי סכנה נפשית או פיזית".

גנזי שמה לב להחמרה עם השנים: "אני הייתי דוגמנית צעירה בשנות השמונים, באותם ימים התחום לא היה קשוח כמו היום העולם, לא היה כפר גלובלי, הכל היה תמים, אני למשל הייתי מידה 38, אבל עם השנים המידות קטנו. אם הייתי באה היום עם המידות של אז, היו זורקים אותי מכל המדרגות מסוכנויות דוגמניות. בימים שלי לא היה לחץ כמו היום עם כל הרשתות החברתיות והפוטושופ, שממציאים מודל יופי דמיוני. באותם שנים העולם האסתטי לא היה חזק, מי ידעה על הזרקות? מי חשבה שאם יש לה קמטוט היא חייבת מיד לתקן אותו? היום כבר בשנות העשרים לחייהן הן רוצות בוטוקס כדי להתאים עצמן לאידיאל יופי לא מציאותי".

סמדר גנזי: "בשנות השמונים, התחום לא היה קשוח כמו היום. לא היה לחץ עם כל הרשתות החברתיות והפוטושופ – שממציאים מודל יופי דמיוני"

 

גנזי שביימה בעבר את תחרות נערת השנה של מעריב לנוער ממשיכה ואומרת: "זו המומחיות שלי ואני טובה באירועי אופנה ומתוך המקום שאני באה ממנו, אני יודעת שמדובר בתחום קשוח ואכזרי לנשים צעירות. אני לא אצפה בתחרות הזאת, לא רק בגלל שהיא מרגיזה, אלא גם בגלל שהיא משעממת. צעירות בביקיני קטנטן עוברות להן ושופטים מחליטים מי הכי יפה, מה מעניין בזה? כשנודע לי על קיום התחרות בארץ, שאלתי את עצמי מה הייתי עושה אם היו מציעים לי לביים את הטקס הזה והתשובה שנתתי לעצמי בלי לחשוב פעמיים, חד משמעית: לא. מהבחינה הזאת חזרתי בתשובה, אני לא אעשה שום דבר שפוגע בנערות צעירות".

עו״ד הדס ארנון שרעבי, מנהלת תחום מדיניות ומחקר בשדולת הנשים | צילום: שי שרעבי
עו״ד הדס ארנון שרעבי, מנהלת תחום מדיניות ומחקר בשדולת הנשים | צילום: שי שרעבי

בשדולת הנשים ההכנות לאירוע בעיצומו: "כשיצאנו לדרך לפני חודש וחצי אחרי שהודיעו לנו מאברהם הוסטל אודות תחרות מיס יוניברס, לא ידענו עד כמה הציבור מחפש אלטרנטיבה ואיזו התרגשות יש לנושא", אומרת עו"ד הדס ארנון-שרעבי מנהלת תחום מדיניות ומחקר בשדולת הנשים בישראל: "חשוב להדגיש שאנחנו לא באות כנגד אף מועמדת, כל אישה ובחירותיה, אנחנו לא באות לתקוף – אבל הדבר הנוכחי שעוסק במודל היופי הוא לא הדבר שהיינו שמחות לתת עליו את הדגש, ואנחנו באות להציג אלטרנטיבה, שיש דרכים שונות, מגוונות ומעניינות לא פחות ואפילו יותר כדי להציג נשים עם ערך מסוג אחר וזה חידוש מרענן. אנחנו באות ממקום חיובי עם הצעה מאחדת וחשובה והתקווה שלנו שזו רק ההתחלה ושהאירוע של 'מיס פיקס דה יוניברס' ימשיך וילך ויתרחב בשנים הבאות".