המפלגות שמקדמות נשים והמפלגות שלא סופרות אותנו

לפני כל מערכת בחירות נזכרות חלק מהמפלגות במאפיינים הייחודיים של הנשים – סופרייז סופרייז, אנחנו כאן ואנחנו רק חמישים אחוז מהאוכולסיה – או אז אנחנו נקראות על ידי יועצים פוליטיים להצביע למפלגה כזו או אחרת בטענה שהיא הטובה ביותר עבורנו. חלק מדברים על ייצוג, אחרים מתהדרים בחקיקה פמיניסטית, אבל האמת היא שבשביל להבין איזו מפלגה היא הטובה ביותר עבור נשים נדרשת הצלבה של בחינת מצע המפלגה, ייצוג הנשים בה במקומות ריאליים ואולי הכי חשוב: עשייה בפועל בכנסות הקודמות.

>>> "אם מפלגה לא מוכנה להתחייב לתנאים מינימליים של שוויון – נשים צריכות לדעת מזה"

כדי לנסות ולעזור לכן קצת ולתת כיוון לגבי המפלגות שזוכרות אותנו גם ביום שאחרי הבחירות, בחנו את המפלגות המתמודדות בכנסת הקרובה לפי 2 פרמטרים מרכזיים: ייצוג נשים במקומות ריאליים ו-5 חקיקות משמעותיות שעברו בשנים האחרונות במטרה להועיל לנשים ולקדם שוויון. התוצאות לפניכן:

עשייה פרלמנטרית

אז ייצוג ומצע זה נחמד. אבל מה לגבי עשייה בפועל? בכנסות האחרונות עלו לא מעט הצעות חוק, תיקונים ונהלים שאמורים להיטיב עם נשים. מי פעלו למענינו ומי הצביעו נגד? בחרנו 5 חקיקות משמעותיות ובדקנו מי, ברגע האמת, היו בצד שלנו.

חוק שמירת ערכות אונס
הצעת החוק של חברת הכנסת מירב בן ארי, מסיעת יש עתיד, עברה בחודש מרץ בקריאה שנייה ושלישית. מטרת החוק הינה להסדיר את אופן נטילת ושמירת ערכות האונס של נפגעות תקיפה מינית ולהאריך את תוקף שמירת הדגימות הביולוגיות ל-50 שנים, שעד אז נשמרו למשך חודשים ספורים בלבד. "מדובר בתיקון חשוב שמחזיר את השליטה לידי הנפגעות", אומרת בן ארי.
מה הסטטוס? בהצבעה על החוק בקריאה טרומית הצביעו בעד היוזמה 64 ח"כיות וח"כים. התנגדו לה 51 ח"כים מהמפלגות החרדיות, הציונות הדתית ומהליכוד.

החמרת ענישה על השחתת מודעות על רקע מגדרי
הצעת חוק של חברי כנסת ממפלגת ישראל ביתנו, בהם חברות הכנסת יוליה מלינובסקי, מבקשת להחמיר את הענישה עם משחיתי מודעות בהן מופיעות דמויות נשיות. "השחתת תמונות נשים במרחב הציבורי היא מעשה אלים שמטרתו להעלים נשים ולבטל את קולן והשפעתן", הסבירה מלינובסקי.
מה הסטטוס? ההצעה עברה בקריאה טרומית בנובמבר 2021 (49 בעד מול 33 נגד) ואושרה במאי בוועדת חוק חוקה ומשפט להצבעה שנייה ושלישית במליאה. הצביעו נגד ההצעה חברי כנסת מהציונות הדתית, המפלגות החרדיות והליכוד.

ברשימת הליכוד לכנסת הקרובה 5 נשים בלבד במקומות הריאליים

חיסיון על טיפול נפשי של נפגעות תקיפה מינית ואונס
את הצעת החוק, או בשמה המלא: חיסיון על טיפול נפשי בהליכים משפטיים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה, העלתה חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ, בשיתוף פעולה עם מירב בן ארי מיש עתיד ואבתיסאם מראענה ממפלגת העבודה. מטרת ההצעה הינה לחזק את מעמד החיסיון על עדות רופאות/ים, פסיכולוגיות/ים או עובדות סוציאליות לגבי נפגעי עבירה. "הצעת החוק הזאת באה לתקן את העוול האדיר שנעשה לנפגעי ונפגעות עברות מין בכלל ומקשה עליהם להגיע לבית המשפט", אומרת רוזין.
מה הסטטוס? החוק עבר בקריאה שניה ושלישית בסוף יוני האחרון. לא נרשמו התנגדויות מיוחדות לחוק.

>>> יש מפלגות ששום אישה לא צריכה להצביע להן

חוק דיווח פערי שכר
בניגוד לחוקים האחרים, החוק הזה גם עבר וגם נכנס כבר לתוקף והוא מחייב כל מי שמעסיק למעלה מ-518 עובדים להפיק מדי שנה דוחות, פנימי ופומבי, המפרטים את פערי השכר במקום העבודה בין גברים לנשים. את החוק יזמה וקידמה חברת הכנסת אתי עטייה מהליכוד (שמוצבת בבחירות הללו במקום ה-35 ברשימה ולכן לא בטוח שתיכנס לכנסת הקרובה) והדוחות הראשונים היו אמורים להיות מוגשים כבר ביוני האחרון. בפועל, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות קיבלו הארכה של חצי שנה ובבורסה חברות רבות ניצלו פרצה בחוק כדי להתחמק מהדיווח.
מה הסטטוס? הצעת החוק עברה פה אחד, עם מתנגד אחד ונמנע אחד, שניהם מיש עתיד-תל"ם.

חוק איזוק אלקטרוני לגברים אלימים
מאז 2016 החוק לפיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה, בגרסאות שונות, עובר מממשלה לממשלה. מטרתו של החוק, אותו קידמה בכנסת הנוכחית חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ, היא לאפשר פיקוח אלקטרוני במקרים בהם יש סיכון מוגבר לנשים או ילדים ולמנוע מצב של איום לחייהם וצורך להיכנס למקלט. בינתיים הוא לא עובר ומי שמשלמות את המחיר הן נשים הכלואות במעגל האלימות וצריכות לברוח למקלטים כדי להישאר בטוחות.
מה הסטטוס? החוק עבר ביולי האחרון בקריאה ראשונה ועבר לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, לא בלי עימותים קשים בין האופוזיציה והקואליציה.

 >>> לא רק באיראן: המקומות הכי גרועים בעולם להיות בהם אישה

 

בחירות 2022 | צילום: Shutterstock

ייצוג

"אנחנו צריכות נשים בכנסת כדי לפתור את החסמים ולקדם את הפתרונות שנשים זקוקות להן. ככל שיהיו יותר נשים בשולחן מקבלי ההחלטות ככה הנושאים החשובים לקידום נשים יקבלו דחיפה קדימה. זה מוכח", מסבירה טל הוכמן, מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים בישראל שסייעה באיסוף הנתונים. "מספיק להסתכל על החקיקה שקודמה למען נשים בשנים האחרונות ולראות מי הובילה אותה. נשים הן יותר ממחצית האוכלוסייה בישראל אבל עדיין לא רואים לכך ביטוי בייצוג שלהן בכנסת ובממשלה. אנחנו עדיין מיעוט. ומקבלי ההחלטות צריכים להבין, בדיוק כמו שקורה במקומות אחרים בעולם, שאם הם רוצים את הקול שלנו- הנשים- הם צריכים לעבוד בשבילו ולנו יש הזדמנות לבחור במפלגה שדואגת לנו". לקראת הבחירות יצאה שדולת הנשים בקמפיין המרכז את כל מצעי המפלגות שפורסמו ובוחן את ההתייחסויות שלהן לנושאים הקשורים לזכויות נשים, שוויון, משפחה ומאבק באלימות. ומה קורה במפלגות השונות מבחינת ייצוג נשים? הנה הפרטים החשובים:

♦ לפי הסקרים האחרונים, בכנסת הקרובה אנו צפויות לראות בין 28-32 נשים בערך. 10 מהן רצות עם מפלגות הימין, 17 בשמאל-מרכז ו-6 במפלגות השמאל והמפלגות הערביות. במפלגות החרדיות אין נשים בכלל.

♦ ברשימת הליכוד לכנסת הקרובה 5 נשים בלבד במקומות הריאליים (מתוך למעלה מ-30), מתוכן רק אחת, מירי רגב, בעשירייה הראשונה. נכון להיום מדובר ברשימה הגדולה ביותר שצפויה להיכנס לכנסת.

♦ אחרי הליכוד, מפלגת יש עתיד של ראש הממשלה יאיר לפיד צפויה להיות המפלגה השנייה בגודלה, ומציגה 9 נשים במקומות ריאליים (מתוך 23) – ארבע מהן בעשירייה הראשונה.

♦ הציונות הדתית, בראשותו של בצלאל סמוטריץ, תכניס לכנסת ככל הנראה שלוש נשים בלבד מתוך 13-14 חברי כנסת במקומות ריאליים.

במפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה אין נשים כלל והן צפויות להכניס לכנסת, ביחד, כ-18 ח"כים. כולם גברים, חלקם התבטאו בעבר בנחרצות נגד חקיקות פמיניסטיות

♦ המחנה הממלכתי עם ארבע נשים במקומות ריאליים (מתוך 12), שלוש מהן בעשירייה הראשונה.

♦ בישראל ביתנו נותרו שתי נשים בלבד: במקומות 4 ו-5, כאשר הצפי הוא 7 מנדטים.

♦ מפלגת העבודה אמנם מציגה רשימה קצרה יחסית מבחינת הכמות הריאלית של חברות וחברי כנסת שיכנסו מטענה לכנסת הקרובה, אבל בתוך הרשימה הזו תהיינה בין 3 ל-4 נשים, שהן לכל הפחות 50 אחוז מנציגי המפלגה בכנסת.

♦ עוד באגף השמאלי, מרצ, עם שתי ח"כיות מתוך חמשת המקומות הריאליים.

♦ באיחוד של חד"ש-תע"ל נמצאת לבדה ח"כ עאידה תומא סולימאן, במקום השלישי וברע"מ, במקום 4 הריאלי, ח'טיב יאסין אימאן.

♦ במפלגות בל"ד והבית היהודי, שכרגע לא עוברות את אחוז החסימה, ניתן למצוא, בהתאמה, אישה אחת (דועא חוש טאטור, במקום 3) ו-2 נשים (איילת שקד, בראש המפלגה, וניצנה דרשן-לייטנר, במקום הרביעי).

♦ במפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה אין נשים כלל והן צפויות להכניס לכנסת, ביחד, כ-18 ח"כים. כולם גברים, חלקם התבטאו בעבר בנחרצות נגד חקיקות פמיניסטיות.

"אם רוצים השכלה גבוהה צריך לשלוט באנגלית, נדהמתי לגלות עד כמה זה מכשול"