מארינה מקסימיליאן: "אז הייתי אפסית, עכשיו אני אשפית"
הפרידה מטמירה ירדני, האווירה על הסט הגברי של "פאודה" והדלתות שניפצה בהיכל נוקיה. מארינה מקסימיליאן עונה על השאלות שלכן
תחת ההגדרה המילונית של "אש ותמרות עשן" בוודאי ניתן למצוא את מארינה מקסימיליאן, אישה שמשחקת עם העולם וציפיותיו, לובשת ופושטת זהויות, ומסרבת להידחס להגדרות. 13 שנים עברו מאז שפרצה ב"כוכב נולד", ומאז הזמרת־יוצרת־שחקנית־דוגמנית לא שוקטת על שמריה, ומתעקשת להשתנות כל הזמן. התמורה האחרונה בחייה מסתמנת כדרמטית יותר מכל תסרוקת או דיאטה וזו ההחלטה לצאת לדרך עצמאית, לפרוח מהקן של טמירה ירדני שניהלה אותה מאז הפכה לכוכבת ולהפוך למנהלת של עצמה.
בינתיים זה נראה מבטיח: שלושה חודשים לאחר שהביאה לעולם את דומיניק טנא, בת שנייה אחרי ליצ'י לוסיה בת ה־4, המשותפות לה ולמוזיקאי גיא מנטש, נכנסת מקסימיליאן לנעליה של גלית גוטמן כפרזנטורית של רשת "קרייזי ליין" במקביל לתפקיד דרמטי בעונה השלישית של "פאודה" ולהופעות ברחבי הארץ. לא בדיוק חופשת לידה שגרתית, כיאה לאימא ולאישה לא שגרתית. בהתאמה, החלטנו לקיים ריאיון לא שגרתי והפעם לאפשר לכן, הקוראות, להיות המראיינות. ליקטנו את כל השאלות הכי מעניינות ששאלתן את מקסימיליאן באינסטגרם ובפייסבוק והצגנו אותן בפניה. היא לא התחמקה מאף שאלה, כמעט.
מה גרם לך לרצות לנהל את עצמך?
"זה בער בי במשך הרבה זמן. עולם המוזיקה השתנה והרגשתי שאני רוצה לעבוד בדרך אחרת, ללמוד את השטח, להבין אסטרטגיה שיווקית. פתאום קלטתי שאולי אני מרגישה עם טמירה יותר מדי כמו משפחה, ושאני צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי. בעקבות האימהות דייקתי את סדר העדיפויות שלי, ומי יהיה יותר ממוקד וחדור מטרה ביעדים שלי ממני? אז באוקטובר האחרון יצאתי רשמית לעצמאות. יש לי איש יחסי ציבור, יועצת אסטרטגית, מפיקה וצוות דיגיטל, עורך דין ואת אבא שלי שמנהל לי את החשבונות, זה מערך שלם, אני לא לבד, אבל אני משלמת להם ומנהלת אותם".
איך טמירה ירדני הגיבה ליציאה לעצמאות?
"טמירה היא אדם מאפשר, זורם, פרקטי וחדשני, ואחת הנשים הכי קרובות אליי. היא הייתה מעורבת בזה, זה לא שזה נגמר בתביעה. אני עדיין מדברת איתה כל יומיים בטלפון, אבל ברמה המקצועית הרגשתי שאני צריכה להתנער מכל מה שאני מכירה. מי שקרוב אליי יודע שכשמשהו באמת בוער בי, אין מה להילחם בזה. אני סומכת על הקול הפנימי שלי, הוא מוביל אותי כל השנים".
"קלטתי שאני מרגישה עם טמירה ירדני יותר מדי כמו משפחה, ושאני צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי. זה לא נגמר בתביעה"
מה את יכולה לעשות עכשיו, כעצמאית, שפעם לא אפשרו לך?
"תמיד הייתי חופשייה לחלוטין. הפעם היחידה שטמירה אמרה לי 'לא' הייתה לתפקיד בסרט של דובר קוסאשווילי, וזו פעם שהצילה לי את החיים. אני משוגעת על דובר, אבל תפקיד אצלו לא מסתכם בחשיפת פטמה. הוא קיבל את הסירוב נורא יפה. אז איך החיים שלי נראים עכשיו? אני צריכה להיות יותר זמינה, וגם לפנות זמן לשבת על המחשב. צילומי השער ל'את' למשל היו מאתגרים, כי דומיניק הייתה איתי על הסט אז הייתי גם על תקן אימא, גם על תקן 'מארינה מקסימיליאן' וגם על תקן המנהלת. חזרתי הביתה סחוטה. אני עדיין לומדת את זה".
מחלקת שבירת חפצים
במסגרת ההחלטה לקחת את המושכות, מקסימיליאן גם אחראית על האינסטגרם שלה, עולם מקצועי בפני עצמו.
עד כמה התוכן שאת מעלה הוא אותנטי?
"המילה 'אותנטיות' הפכה משומשת, אני כבר לא יודעת מה זה בדיוק אומר. אנשים שיעצו לי בנושא, אמרו לי 'תסתכלי מה קורה בעולם, תראי אם יש לך משהו להגיב עליו', אבל זה פחות תפס אצלי. כשאני כותבת פוסט אני מדמיינת את האנשים שאני רואה בקהל בהופעות שלי. עם כל אחד מהם יכולתי להעביר ערב בכיף, יש לנו משהו משותף, הם לא סתם בחרו להשקיע בי את הזמן והכסף שלהם. חוץ מזה, יש מספיק דברים מעניינים בחיים, לא צריך לזייף".
איפה עובר הגבול בין הרצון לספק את הסחורה לבין תוכן שמשקף את מי שאת?
"הגבול הוא מה שאני מרגישה שאני מסוגלת להכיל. אני לא מרגישה שאני צריכה לכפות על עצמי את השיתוף, ולפעמים אני נעלמת לשלושה ימים ולא מסוגלת להעלות שום דבר. ברור לי שגם מהעבר השני יש בני אדם שיכולת ההכלה שלהם מוגבלת. אני פונה לקהל שהוא בגיל שלי, לא לילדים, אז אני לא צריכה לעמוד בקצב של ילדים".
"יש לי קריזות קיצוניות, אני בחורה קיצונית. בהיכל נוקיה שברתי להם דלתות, זרקתי דברים על הסאונדמן"
החשיפה באה לך בקלות?
"האמת שכן, אני אוהבת את זה. הבית שלנו דיסקרטי יחסית, גיא בן אדם נורא פרטי, אני צריכה כל פעם לבקש את אישורו כדי להעלות תמונה שלו. אנחנו מדברים הרבה על איך אפשר להיות אדם צנוע אבל גם לשאוף להצלחה. לפעמים מהצד זה נראה שאתה חייב להיות אגו־מניאק בשביל להגיע להכרה, ואנחנו לא כאלה למרות שאנחנו עוסקים בזה הרבה".
איך את מצליחה תמיד לשמור על גישה כל כך חיובית? איפה את מתפרקת?
(צוחקת): "לא תמיד הגישה שלי חיובית. יש לי קריזות קיצוניות, אני בחורה קיצונית. כל מה שרואים בהופעה בלייב, כל הדבר הזה שהוא מרים וכיף וחשמל, צריך להבין שאותה כמות חשמל גם מתפרצת כמשהו שלילי. בהיכל נוקיה שברתי דלתות. זה קרה בשנה שעברה, כשעשיתי חלק של חישוק אווירי במופע והוא לא עבד. זרקתי דברים על הסאונדמן, זרקתי מלא דברים על הרצפה, טרקתי דלתות עד שהקיר התפורר".
סיפרת ב"אולפן שישי" שכל מריבה בבית הייתה גורמת לך לשבור דברים. איך נרגעת?
"היה לוקח לי מלא זמן להפשיר, בגלל זה אני מלמדת את עצמי להיגמל. גיא חף מפשע, והוא לא סופר את זה. יש בו יכולת הכלה גדולה ולשמחתי הוא משקף לי את זה. ולפעמים קוראים לי 'מירמורינה'".
בחופשת לידה יש תשוקה לכתוב?
"בטח. אבל לא בהכרח על האימהות".
הופתעת שהאלבום שלך באנגלית לא הצליח ברמה בינלאומית?
"מה שגיליתי לגבי הצלחה בינלאומית זה שהיא לא מתרחשת מעצמה. אמרתי 'אוקיי, יש אלבום, עולם, קח!' (צוחקת), אבל זה לא קרה מעצמו. אני ממשיכה לכתוב באנגלית וממשיכה בחיפוש אחר אנשים לעבוד איתם כדי להפיץ את הבשורה".
אולי חיים סבן, שמנהל לסטטיק ובן אל את הקריירה מעבר לים, ירים את הכפפה?
"טמירה ארגנה לנו פגישה באל.איי והוא היה הכי מקסים אבל אמר לי לא. הוא אמר שלקח על עצמו כמה פרויקטים ולא יכול להתחייב, ואפילו אם הוא אמר סתם, זה היה יפה מצידו כי הוא היה יכול פשוט לשלוח את העוזר שלו. אז יש אנשים שאני לא מספיק מעניינת אותם, וזה בסדר. אני רוצה לעשות חו"ל, אבל צריכה אנשים שירצו לעבוד איתי. שם אני אף אחת. אני מקסימה, אבל אני אף אחת".
"אני מתחשבנת ואני לא אוהבת את זה בי, למזלי הגדול גיא לא כזה. לא כיף להתחשבן עם אדם שהוא כזה לארג', אני מנסה להיגמל"
איך היה לשחק ב"פאודה"?
"וואו. זה צוות אנושי בלתי נתפס. לא היה אף בן אדם לחוץ על הסט, כל הערה שהבמאי נתן העשירה לי את הדמות, התסריט כל כך טוב והשחקנים מעולים, כל פעם שסיימתי סצינה עמדתי בצד לראות את השאר משחקים כי זה ריתק אותי. ממש רכשתי חברים".
איך זה הרגיש להיות בין הנשים הבודדות בזירה המאוד גברית של הסדרה?
"כיף. אני נורא אוהבת גסויות. אני הבת של אבא שלי".
עד "פאודה" לקחת הפסקה רצינית ממשחק. למה?
"לקחתי הפסקה של שש־שבע שנים. בכל פעם שהגיע אודישן שאלתי אם יש משהו רומנטי וברגע שאמרו שכן אמרתי שזה לא מתאים. פתאום זה הגעיל אותי, אני גם לא אוהבת לראות את זה בסדרות, זה מביך אותי. מישהו יכול להיות הכי חתיך אבל זה לא אומר שבהכרח בא לי להתנשק איתו".
בפתיח של "פאודה" יש רמיזה לסצינה מינית בינך לבין ליאור רז. זה יצר מתחים בינך ובין גיא?
"אמרתי שאם כבר לחזור לשחק אז את התפקיד הזה וב'פאודה', אבל זו הייתה התלבטות רצינית כי זה ממש לא בקטנה מבחינתנו. זה משהו שפעם לא היינו צריכים ממש להתמודד איתו, כי כשגיא ואני הכרנו לא עניין אותי לשחק. אבל זה בסדר, אני בעד אתגרים זוגיים ואני קודם כל בעד לתמוך אחד בשנייה. להגיד לא למשהו שאני רוצה בגלל הזוגיות זה סכנה לזוגיות. עכשיו, למשל, גיא קנה אופנוע כבד. אבא שלי אמר 'יפה שאת מרשה לו, אימא בחיים לא הייתה מרשה לי'. מה זה מרשה? זה החיים שלו! אנחנו לא באים לכווץ אחד את השנייה".
למה נכנעת לתכתיבי החברה ושינית את החיצוניות שלך?
"שאלה מעולה. נכנעתי כי הרגשתי שזה מה שהחברה ביקשה ממני מאז שאני ילדה, שמופעל עליי לחץ, שכל החיים אומרים לי 'את כזו יפה, אם רק תרזי' והדברים האלה מחלחלים. בשנים הראשונות לא נכנעתי, כשעוד זכרתי את תלמידת התיכון לאומנויות ההיפית שהייתי, שהולכת בלי חזייה ועם שיערות בבית השחי. אז באמת לא שיחקתי את המשחק, והיו צוחקים על איך שאני מתלבשת. בהתחלה זה שיעשע אותי, אמרתי שמעולה, כי ככה אני נראית כשאני הולכת ברחוב, שאנשים מפורסמים לא תמיד נראים טוב, לפעמים הם נראים סתם. לא רציתי ללבוש מה שאופנתי, זה היה מדכא בעיניי, אבל באיזשהו שלב זה הפסיק להיות משעשע שצוחקים עליי. אמרתי אוקיי, אני אוריד פרופיל, אתלבש כמו בן אדם משעמם עם ג'ינס וחולצה כי לא בא לי למשוך כל כך הרבה תשומת לב, ואולי, אם גם אהיה רזה ואיעלם, יפסיקו להתייחס כל כך הרבה לחיצוניות שלי".
"אמרתי שאם אהיה רזה ואיעלם אולי יפסיקו להתייחס לחיצוניות שלי. אכלתי ממש מעט, הייתי כל הזמן רעבה, כל הזמן עצבנית, הבנתי איך אפשר להגיע לאנורקסיה, פגשתי את המפלצת והיא שלטה בי"
"אכלתי ממש מעט, כל הזמן אמרתי לעצמי 'פחות', מה שפילוסופית נוגד את דרך החיים שלי. הרזון הזה דרש תחזוקה לא הגיונית, הייתי כל הזמן רעבה, כל הזמן עצבנית. אני זוכרת שאמרתי לחברה שאני מרגישה שהכנסתי את עצמי לאיזשהו לופ, שאני כבר מבינה איך אפשר להגיע לאנורקסיה, שאני לא מרוצה מכלום, שפגשתי את המפלצת והיא שולטת בי, ושגם אם אשקול עשרה קילו עדיין ארגיש שאני צריכה לשקול פחות. זה היה אפל לאללה. הבנתי שמכרו לי משהו לא נכון, שזה לא המפתח לאושר. הגבר שלי, שהוא הגבר שאמור ליהנות מהאישה שאני, הכי סבל מזה. זה לא שהייתי יותר סקסית בעיניו, אני מרגישה שדווקא כשאני מעלה במשקל הוא תופס אותי ביותר חשק, הוא מבסוט".
לא מעט נשים החלו להשיל מעצמן קילוגרמים ברגע שהפכו לכוכבות. למשל, נינט ואדל. למה את חושבת שזה קורה?
"כי זה קשה שכל הזמן שמים אותך תחת הכותרת 'השמנה היפה'. די עם זה. מצד אחד הרגשתי מדהים באותה תקופה, ירדו לי הציצים וזה היה סופר כיף כי יכולתי לקפוץ ולרקוד, היה לי יותר קל להתלבש כי באמת אין קיפולים ושיפולים. לסטייליסט שלי היה נורא קל להלביש אותי, הוא לא היה צריך לתפור במיוחד או להתאמץ, אבל מצד שני קמתי בכל בוקר בתחושה שאני צריכה להוריד עוד, הייתה לי רק ביקורת כשהסתכלתי במראה".
מתי השתחררת מאובססיית הרזון?
"בהיריון, וברגע שהבנתי שזו בת. הבנתי שאני לא מעבירה לה את החרא הזה".
קרייזי ליין החליפו את גלית גוטמן בך אחרי עשר שנים. איך היה לקבל קמפיין חודשיים אחרי לידה? חששת?
"שמחתי מאוד על הקמפיין, לא חששתי כי אומנם גלית גוטמן ייצגה את קרייזי ליין במשך עשר שנים אבל תמיד היה לי ברור שהמותג מדבר לנשים בכל המידות אז הרגשתי מאוד בנוח".
"כילדה הייתי מאוד שונה אבל זה לא התחבר מבחינתי לרוסיות, הייתי גם רוסיה, גם שמנה וגם שרה מוזיקה קלאסית, זה היה חלק ממכלול"
מה היחס שלך לציפייה החברתית מנשים "לחזור לעצמן" אחרי הלידה?
"לא נתקלתי יותר מדי בציפייה של החברה לחזור לגזרה, הכוח העוין באמת זו הציפייה שלנו לחזור לעצמנו. עם ליצ'י לקח לי המון זמן לחזור להתייחס לגוף כמשהו שאמור להיות ראווה. היום אני מרגישה שהגוף שלי מממש את עצמו בעצם האימהות, אני מרגישה יותר מחוברת אליו ככל שאני מתבגרת ועם השנים אני לומדת פחות להציק לעצמי. אני לא מחלקת לעצמי ציונים".
מי הבוס
במקביל לשינוי בסטטוס המקצועי באוקטובר, השתנה גם הסטטוס המשפחתי של מקסימיליאן.
איך נראים החיים מאז לידת בתך השנייה?
"עם ליצ'י אמרתי 'איך אני מחכה להיות אימא פעם שנייה כדי לא לספור את זה'. אם אז הייתי אפסית, עכשיו אני אשפית, יודעת כבר מה עושים ויחד עם זה שילדתי הוספתי לי מקצוע – לנהל את עצמי, אז מבחינתי הצלחתי לקמבן את כל העסקה. אני לא כל היום בחיתולים".
נראה שגם אחרי שתי בנות, גיא ואת שומרים על הרומנטיקה. איך זה קורה?
"אין חוקיות, פשוט משתדלים לא להזניח. אין לנו תבנית, בעיקר משתדלים להסתכל בעיניים לפעמים, ולא רק 'אוקיי, הילדות הלכו לישון, אפשר ללכת לעבוד קצת'. אלה רגעים קטנים שגורמים לנו להרגיש קרובים".
יש פנקסנות ביניכם?
"אני מתחשבנת ואני לא אוהבת את זה בי, אבל למזלי הגדול גיא לא כזה וזה מעורר השראה. לא כיף להתחשבן עם אדם שהוא כזה לארג', ויש דברים שהוא עושה בבית שבחיים לא עשיתי. אני מנסה להיגמל".
"גברים מאוימים ממני, במיוחד מאז שנהייתי מפורסמת. אישה מצליחה זה דבר מאוד מרתיע. אני כל הזמן משתמשת בנשיות שלי, זה אחלה כלי עבודה"
את ממליצה לזוגות לעבוד יחד?
"במקרה של גיא ושלי, ככל שאנחנו עובדים יותר ביחד אני נהיית יותר נסבלת. בהתחלה הייתי ממש בלתי נסבלת ויצאתי עליו הרבה, עכשיו אנחנו נהנים מזה".
איך הגעתם לשם דומיניק טנא?
"רציתי לקרוא לה מונקו וגיא לא התחבר. את השם טנא מאוד אהבנו אבל לא היינו בטוחים שזה יעבוד לבד. רגע אחרי הלידה, בחדר של משרד הרישום, הוספנו את דומיניק. אנחנו אוהבים את זה, זה מתאים לה".
איזו מן אימא את?
"דומיניק קטנה, אבל עם ליצ'י אני נורא אוהבת לבלות. בחנוכה היינו בפסטיגל".
את אימא חרדתית?
"ההורים שלי נורא חרדתיים, אבל אני משתדלת לא להיות כזאת, עד כמה שאפשר".
את מגדירה את עצמך פמיניסטית?
"לא, כי המילה הזו טעונה בדברים שמרגישים לי קצת זרים ולוחמניים ואני פחות מתחברת אליהם. כמובן שאני האישה השלטת בחיי והבוס של כל הגברים שאני שוכרת את שירותיהם. ההיררכיה ברורה לכולם".
חווית פעם הטרדה מינית או אפליה?
"הטרדה לא חוויתי, תודה לאל. גברים בדרך כלל מאוימים ממני, במיוחד מאז שנהייתי מפורסמת, כי אישה מצליחה זה דבר מאוד מרתיע. ואפליה? להפך, אני כל הזמן משתמשת בנשיות שלי, הנשיות זה כוח וגם אחלה כלי עבודה".
כמעט שלושה עשורים אחרי שעלית לישראל, את מרגישה בחייך את ה"רוסיות"?
"ברור. אני מרגישה את זה במשמעת ובמוסר העבודה, בזה שאני אוהבת גסויות ובזה שאני קשורה להורים באופן קיצוני. כילדה הייתי מאוד שונה אבל זה לא התחבר מבחינתי לרוסיות, הייתי גם רוסיה, גם שמנה וגם שרה מוזיקה קלאסית, זה היה חלק ממכלול".
הרב הראשי לישראל יצא לאחרונה באמירות קשות נגד העולים מברית המועצות. כעסת?
"אפילו לא התעמקתי במה שהוא אמר. הרבה פעמים דברים כאלה זה תעמולה, אני לא מרגישה שזה פונה אליי וגם ראיתי שהוא התנצל, אז נקסט. אני לא צריכה להצדיק את החשיבות שלנו פה. חוץ מזה, אני נורא רגישה וצריכה מינון נמוך של חדשות ואסונות".
למי את מתכננת להצביע בבחירות?
"אני לא מתכוונת להתבטא בנושא. אם מוזיקה מחברת בין כל הזרמים, פוליטיקה באה לחלק אותנו. המוזיקה היא דבר יקר לי מדי וטהור לי מדי. בסוף פוליטיקה היא דבר משתנה, ומוזיקה נשארת לנצח".
ההופעות הקרובות של מארינה מקסימיליאן: 15.2 אלמא זכרון יעקב, 22.2 זאפה הרצליה, 29.2 זאפה ירושלים, 7.3 זאפה תל אביב, 13.3 זאפה חיפה, 20.3 גריי יהוד, 27.3 זאפה באר שבע, 4.4 ברלה להבות חביבה
צילום רותם לבל ל־ArtBook
ניהול קריאייטיב טל קליינבורט
סטיילינג יולי סגרדה
איפור ערן פאל במוצרי Dior
שיער שגיא דהרי
ארט מיה אגם ל-ArtBook
![מארינה מקסימיליאן על שער פברואר של "את" | צילום: רותם לבל ל-ArtBook](https://medias.atmag.co.il/www/uploads/2020/01/1211x1757_862-1000x1448.jpg "מארינה מקסימיליאן על שער פברואר של "את" | צילום: רותם לבל ל-ArtBook")